אפשר להידבק מנשיקה? 15 מיתוסים על הצטננות
הסופרת האמריקאית ג'ניפר אקרמן הקדישה ספר שלם לחקר ההצטננות ובחנה מיתוסים, סטטיסטיקות, מחקרים ואנקדוטות משעשעות. לכבוד החורף שהואיל בטובו להפציע, "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מציג: מיתוסים שנכנסים אל האף
יפה שיר-רז
פורסם: 26.12.10, 17:13
זה קרה באחד מימי שישי בנובמבר ,2009 בעיצומה של מגפת שפעת החזירים. ג'ניפר אקרמן, כתבת מדע ובריאות אמריקאית, עשתה מעשה אמיץ. או אולי טיפשי.
אקרמן השתתפה במחקר באוניברסיטת וירג'יניה שבחן את יעילותו של תרסיס חדש לטיפול בהצטננות. לשם כך הוזרקה לאפה תמיסה - ובה נגיפי צינון. אקרמן, שמאמריה רואים אור ב'ניו-יורק טיימס,' ב'נשיונל ג'יאוגרפיק' ובכתבי עת כמו 'סיינטיפיק אמריקן,' ומי שחיברה לא מעט רבי מכר בתחום הבריאות, מסבירה בראיון ל'זמנים בריאים' מה גרם לה לנקוט את הצעד יוצא הדופן.
"הרבה ממה שאנו יודעים על הצטננות למדנו ממחקרים כאלה," היא אומרת. "רציתי להיווכח איך זה להיות נבדק במחקר כזה." את סוף השבוע שלאחר ההדבקה בנגיף בילתה העיתונאית הסקרנית במלון, יחד עם הנבדקים האחרים. מחצית מהם טופלו בתרסיס הניסיוני, ואילו המחצית האחרת טופלה בתרופת דמה. "אני מניחה שאני קיבלתי את תרסיס הפלסבו - משום שחליתי בהצטננות נוראה שנמשכה כמעט שבועיים," היא מספרת.
אבל מבחינת אקרמן, הקורבן שעשתה למען המדע היה שווה את ההשקעה. ההשתתפות במחקר סיפקה לא מעט חומר לספרה החדש: 'אפצ'י - החיים הבלתי רגילים של נגיפי ההצטננות שלכם.' הספר, שפורסם בארצות-הברית (הוצאת (Twelve ונבחר לאחד המועמדים הסופיים לפרס היוקרתי 'ספרים לחיים טובים יותר' לשנת ,2010 עוסק בנגיפים הכי מרגיזים הידועים למין האנושי: נגיפי ההצטננות.
התחקיר המקיף שערכה אקרמן מכסה כמעט את כל מה שאי פעם רציתם לדעת על הצטננות. הוא כולל הרבה מאוד סטטיסטיקות, עובדות,
הסברים וממצאי מחקרים מדעיים, וגם אנקדוטות וסיפורים משעשעים. בדרך היא גם מנפצת לא מעט מיתוסים על המחלה. לכבוד החורף, שמתחיל אצלנו באיחור ניכר, אספנו עבורכם 15 מהמיתוסים המעניינים המופיעים בספר.
.1 נגיפי הצינון עוברים בקלות מאדם לאדם
לא נכון. זה אולי נשמע מוזר, בעיקר לאור העובדה שהסטטיסטיקה מוכיחה כי אנשים מבוגרים לוקים בהצטננות פעמיים בשנה, וילדים עד 12 פעמים, אבל הנגיפים הללו דווקא לא משתגעים על מעברים. בראשית שנות ה50- מצא סר
כריסטופר אנדרוס, מנהל היחידה לצינון באנגליה, שאפילו בין שני שותפים לחדר, כאשר שותף אחד חולה, הסיכוי של חברו לחדר להידבק הוא אחד לחמישה. הממצא הפתיע אותו, והוא חשד שהנבדקים במחקר שלו היו עמידים כבר קודם לנגיפים שאליהם נחשפו, ולכן לא נדבקו. כדי לבדוק את החשד הזה ערך אנדרוס מחקר נוסף: הוא ביקש מ12- מתנדבים לבלות 10 שבועות בבידוד מוחלט בחוף הצפוני של סקוטלנד. לאחר מכן הוא חשף אותם לאנשים שהודבקו זה עתה בהצטננות. אלא שגם הפעם - נגיפי ההצטננות הוכיחו עקשנות, ולא נרשם אפילו מקרה אחד של הצטננות בקרב המתנדבים. עשור מאוחר יותר ערכו חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מחקר על הצטננויות בקרב 500 עובדים והגיעו לאותו ממצא.
מתברר שיש צורך במגע קרוב וממושך כדי להידבק בנגיפי ההצטננות, כך שהסיכון הגבוה ביותר להידבק הוא דווקא בבית, מבני המשפחה שלנו, שעימם אנו מתחבקים ומתכרבלים וחולקים הכל, החל מידיות המקרר וכלה במגבות. אפילו אז, ההידבקות לא "מובטחת:" בקרב זוגות נשואים הידבקות בהצטננויות מתרחשת רק ב40%-30%- מהמקרים.
.2 נשיקה עם בן/ת זוג חולה היא מתכון בדוק להידבקות בצינון
לא מדויק. תתפלאו לשמוע, אבל רוב הסיכויים שנשיקה, או שימוש באותה כוס או צלחת של בן/ת הזוג החולה, לא יגרמו לכם להידבק בצינון. נגיפי הרינו-וירוס, הקבוצה הגדולה ביותר של נגיפי הצינון, רק לעיתים רחוקות חודרים לגופנו דרך הפה. במחקר שנערך באוניברסיטת ויסקונסין התבקשו נבדקים שהודבקו בנגיפי רינווירוס לנשק מתנדבים בריאים במשך דקה וחצי. להפתעת החוקרים, הדבקה בנגיף התרחשה רק במקרה אחד ויחיד במהלך 16 מחקרים. מומחים מעריכים שסיכויי ההעברה של נגיפים אלה דרך הרוק קטנים פי 8,000 מאשר בדרכים אחרות.
אתרי החדירה העיקריים לגופנו הם דווקא האף והעיניים, וההדבקה עצמה מתרחשת על ידי שיעול ועיטוש, מגע במשטחים המזוהמים בנגיפים בידיים או לחיצת ידיים עם אדם שנדבק בצינון. אגב לחיצת ידיים, בסקר שנערך לא מכבר בארצות-הברית הודה אחד מכל 10 אמריקאים שהוא מנגב את אפו ביד ולאחר מכן מושיט את היד ללחיצה או נוגע בידית הדלת.
כך דווקא כן נדבקים.
.3 ההידבקות בנגיפי הצינון גורמת בהכרח למחלה
לא נכון. במחקרים שבהם מתנדבים הודבקו בנגיפי ההצטננות באמצעות הזרקתם לאף, רק 75% מהנבדקים חלו ופיתחו תסמינים כגון התעטשויות, שיעול, נזלת, כאבי גרון, חולשה וחום. אצל היתר, רבע מהנבדקים, הנגיפים אמנם גדלו באפם, וגופם אף ייצר נוגדנים נגד הנגיפים, אך הם לא לקו בתסמינים. התופעה הזו מכונה 'זיהום א-סימפטומטי,' כלומר זיהום נטול תסמינים. השאלה מדוע חלק מהאנשים שנדבקים אינם סובלים כלל מתסמינים נחשבת עד היום למסתורין הגדול של חקר הצינון.
יעשה אתכם בריאים? כנראה שכן (צילום: ירון ברנר)
.4 תסמיני הצינון נובעים מהנזק שגורמים נגיפי הצינון לגופנו
לא נכון. בעבר האמינו המדענים שנגיפי הצינון פועלים בדיוק כמו נגיפי השפעת, שתוקפים ומחסלים תאים בגופנו. אבל מתברר שזה לא כך. נגיפי הצינון אינם גורמים נזק לגופנו, והתסמינים נובעים דווקא מהתגובה הדלקתית שיוצר גופנו בתגובה לנגיפים. מערכת החיסון מפרישה כימיקלים שנקראים ציטוקינים.
המולקולות הזעירות הללו מתרוצצות בכל רחבי הגוף, מתווכות ומפקחות על התגובות החיסוניות שלנו, ומפעילות סדרה של פעולות שמטרתן להילחם בפולשים הבלתי רצויים ולסלקם מהשטח. באופן כללי, הפעולות מתרחשות לפי הסדר הבא: ראשית, ניסיון להיפטר מהנגיפים באופן מכני.
לצורך כך פועלים כמה מהציטוקינים כמחוללי דלקת, והם אלה שגורמים להתעטשויות, לנזלת ולשיעול, שתכליתם בעצם לסלק את הנגיפים ולשטוף אותם החוצה. בינתיים ציטוקינים אחרים תוקפים את נגיפי הצינון ומונעים את שכפולם בתוך התאים שלנו. לבסוף מיוצרים גם נוגדנים, שמופיעים כשבועיים לאחר ההדבקה ומגינים עלינו מפני הדבקה חוזרת באותו נגיף. החדשות הטובות הן, אם כן, שהתסמינים הלא סימפטיים שמאמללים אותנו כל כך הם בעצם סימן שמערכת החיסון שלנו עובדת באופן תקין. קחו זאת בחשבון בבחירת סוג ומינון התרופות שאתם נוטלים במהלך צינון.
.5 הנטייה להידבק תלויה בגנים שלנו
נכון. נראה כי קיימים הבדלים בין קולטני התאים של אנשים שונים, שאליהם נקשרים נגיפי הצינון כשהם חודרים לגוף, וכן בכמות הכימיקלים הדלקתיים שגופם מייצר. מי אמר שהחיים הוגנים?
.6 אנשים עם מערכת חיסון חלשה מגיבים קשה יותר לצינון
בדיוק ההפך. כפי שנכתב בסעיף ,4 ככל שמערכת החיסון חזקה יותר, היא תגיב בעוצמה רבה יותר לנגיפי הצינון. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם רואים פרסומות לתכשירים שמבטיחים לעזור לכם להילחם בצינון על ידי חיזוק מערכת החיסון שלכם.
.7 ליחה ירוקה היא סימן לזיהום חיידקי
לא נכון. בניגוד לאמונה הפופולרית, ליחה ירוקה היא דווקא סימן לכך שמערכת החיסון עובדת היטב. כשהגוף מגייס לאף יותר ויותר חיילים - תאי דם הנלחמים בנגיפים - צבע הליחה משתנה משקוף לצהוב ולירוק. הסיבה לשינוי היא שהתאים הללו נושאים ברזל ירוק שמכיל אנזימים. ככל שהצבע ירוק יותר, זה אומר שתגובת מערכת החיסון קשוחה ועוצמתית יותר.
.8 חשוב למחוט חזק את האף כדי להיפטר מהליחה
לא נכון. תחושת הגודש באף והקושי בנשימה אינם תוצאה של ליחה בכמות נרחבת, אלא של כלי דם נפוחים במעברי האף. מעברי האף שלנו מתנפחים באופן טבעי גם כשאנו בריאים, ובכל זמן נתון באחד המעברים יש פחות זרימת אוויר מאשר בשני. במצב של צינון קצב ההתנפחות מואץ, וכתוצאה מכך מעבר אחד עלול להיסגר כליל. למרבה הצער, לא רק שנשיפה חזקה אינה מקלה את תחושת הגודש, אלא שהיא גורמת לדחיפתו של הנוזל הצמיגי באף, העמוס בנגיפים, בחיידקים ובכימיקלים דלקתיים, היישר אל תוך הסינוסים - שבהם נמצאים מזהמים חיידקיים משניים. כתוצאה מכך, אנחנו עלולים לגרום לכך שנוסף על הנגיפים ייכנסו לפעולה גם החיידקים, ואז הזיהום כבר יהיה דלקתי. לכן עדיף למחוט את האף בנשיפה עדינה, נחיר אחד בכל פעם.
.9 קור הוא אחד הגורמים העיקריים להצטננות
לא נכון. קור לא גורם להצטננות, אלא נגיפים. הצטננויות שכיחות יותר בסתיו ובחורף, ככל הנראה משום שמזג האוויר הקר גורם לאנשים להישאר בתוך מבנים, ושם הנגיפים יכולים לעבור בקלות רבה יותר מאדם אחד לשני.
קור לא יעשה אתכם חולים (צילום: אביהו שפירא)
.10 סבון אנטי-בקטריאלי מחסל את הנגיפים
לא נכון. מה שגורם לצינון הוא נגיפים ולא חיידקים - וזו בדיוק הסיבה שבגללה אנטיביוטיקה אינה משפיעה על צינון. תרופות אנטיביוטיות מחסלות חיידקים משום שהן מונעות מהם לבנות את דופנות התא שלהם. נגיפים אינם יצורים תאיים, אין להם דפנות, והם מחוסנים לחלוטין מהתרופות האלה ומסבונים אנטי-בקטריאליים. לעומת זאת, תכשירי חיטוי המבוססים על אלכוהול בהחלט יעילים נגדם, הרבה יותר מאשר רחיצת ידיים במים ובסבון.
.11 מצבי לחץ מגבירים את הסיכון להידבק
תלוי בעוצמתם וכמה זמן הם נמשכים. שבועשבועיים של עבודה אינטנסיבית או סטרס שנלווה להכנת מסיבה גדולה לא יגבירו את הסיכון שלכם להידבק בצינון. לעומת זאת, סטרס כרוני ומתמשך שנובע מדאגה לגבי מקום העבודה, מחובות או מבעיות בקשר הזוגי, או לחילופין סטרס חד שנגרם, לדוגמה, כתוצאה ממוות של בן משפחה, בהחלט מגבירים את הסיכון להידבק. מחקרים רבים מצביעים על כך שמתח ומצוקה נפשית פוגעים בתפקוד מערכת החיסון. נוסף על כך, מתח כרוני גם גורם לנו לאכול בצורה לקויה, לעשן ולהימנע מפעילות גופנית ומשינה סדירה, וכל אלה פוגעים גם הם במערכת החיסון. ישנה גם סברה שאנשים שנמצאים במצבי לחץ כרוני מייצרים יותר קורטיזול - הורמון שאחד מתפקידיו הוא לעכב את הייצור של ציטוקינים - אותן מולקולות המעודדות תגובה אגרסיבית של מערכת החיסון.
.12 ככל שהמעגל החברתי קטן יותר, קטן הסיכוי להידבק
ההפך הוא הנכון. אף שנדמה שמגע עם אנשים רבים יותר מגביר את הסיכון להידבק, בפועל נמצא שאנשים בעלי מעגל חברתי גדול יותר דווקא סובלים פחות מהצטננות ומשפעת, וגם אם הם כבר נדבקים, הם סובלים פחות מהתסמינים.
.13 ויטמין C מונע הצטננות לא הוכח
יעילותו של ויטמין C נבחנה במחקרים רבים, ומסקנתם הייתה שהוא אינו מספק הגנה מפני מחלות החורף. במקרה הטוב, הוא רק יפחית מעט את משך המחלה ואת חומרת התסמינים. עם זאת, בקרב אנשים העוסקים בפעילות פיזית אינטנסיבית או חשופים לקור עז במיוחד, מינון יומי של 200 מ"ג הפחית את הסיכון להצטננויות ולשפעת בכ-50%.
14. מרק עוף הוא תרופה טובה להצטננות
ככל הנראה. ד"ר סטפן רנרד, מומחה ריאות מאוניברסיטת נברסקה, ערך מחקר
שבחן אם מרק עוף יכול להפחית את תנועת הנויטרופילים, תאי דם לבנים הנמשכים לאתרי זיהום ומעודדים תהליכי דלקת. הוא מצא שזה אכן כך, אף שמחקרו לא הצליח להסביר למה זה קורה.
.15 חשוב לשתות הרבה נוזלים בזמן צינון
לא נכון. האמת היא שלא קיימים מחקרים קליניים שמוכיחים ששתיית כמויות גדולות של נוזלים תורמת ליכולתו של הגוף להיפטר מנגיפי ההצטננות, או שיש בה תועלת כלשהי לריפוי. עם זאת, שתייה עוזרת לשחרר את הליחה ובוודאי מונעת התייבשות.
