5 מורים בדירה: "לסודנים יש תנאים טובים יותר"

מורים ערבים, שהעתיקו את מגוריהם לדרום בשליחותה של הממשלה, נאלצים לחיות בדוחק ובצפיפות. "יש ימים שאני מאחר לשיעורים בגלל התור למקלחת", סיפר אחד מהם. "אפילו במעונות באוניברסיטה היו לי תנאים טובים יותר"

כאשר הפער בין החינוך היהודי לערבי הולך וגדל, כך נראה התמריץ הממשלתי למגזר הערבי בדרום: בדירת שלושה חדרים קטנה במרכז באר-שבע גרים יחד חמישה שותפים - שניים בכל חדר והחמישי ישן בסלון. לא מדובר במהגרי עבודה או בחבורת סטודנטים צעירים, אלא במורים ערבים, תושבי הצפון, שהמדינה שלחה לדרום כדי לקדם את החינוך במגזר הערבי. בלית ברירה הם נאלצים לחיות בדוחק ובצפיפות איומה.

 

"התלמידים רואים את התנאים בהם אנחנו חיים וצוחקים עלינו", מספר אחמד, אחד המורים שהגיע לבירת הנגב מקלנסווה. "יש ימים שאני מאחר לשיעורים בגלל התור למקלחות בבוקר". לדבריו, הפגיעה היא לא רק נפשית, אלא פגיעה בעיקר במעמדם של המורים. "כאשר חברים שלי מהכפר שמעו באילו תנאים אני חי, הם הודיעו שהם לא מוכנים להיות מורים".

התלמידים צוחקים, המורים חיים בתנאים לא נאותים (צילום: בני בן סימון)

 

רק אתמול התפרסמו נתוני דו"ח מרכז אדוה שחשפו פערים עצומים בחינוך בין המגזר היהודי והערבי, וכעת מתברר כי מאחורי הנתונים מסתתרת תמונה קשה של השפלה ועליבות כלפי המורה הערבי.

 

בשנים האחרונות סובלת מערכת החינוך הערבית בדרום הארץ ממחסור חמור במורים, וכדי להתמודד עם הבעיה החליטה המדינה לעודד כ-1,700 מורים מצטיינים מהצפון להעתיק את מקום מגוריהם לדרום. למורים חדורי המוטיבציה הובטחו הטבות מיוחדות כתמריץ, אך בפועל הן מסתכמות בסכום של 500 שקלים בלבד. כאשר שכר דירה ממוצע הוא אלפיים שקלים, ושכר המורים אינו מן הגבוהים במשק, אין בתוספת הזו לשכר הברוטו עזרה של ממש.

 

"אני והשותפה עושים משמרות בבדיקת מבחנים"

סמיר, מורה שהגיעה מאום אל-פחם מספרת כי הגיעה לדרום כדי לצבור ניסיון, אבל התנאים ממש מחפירים. "אפילו במעונות באוניברסיטה היו לי תנאים טובים יותר. כדי לבדוק מבחנים אני והשותפה שלי לחדר עושות משמרות שבהן כל אחת מקבלת את החדר לכמה שעות. כאשר שתינו צריכות לבדוק מבחנים אני הולכת לספרייה העירונית כדי שיהיה לי שקט".

"אפילו במעונות באוניברסיטה היו תנאים טובים יותר" (צילום: בני בן סימון)

 

בעבר ועדה בין משרדית המליצה שעובדי הוראה העובדים בנגב יזכו במענקי דיור בסך כאלפיים שקלים בחודש, אך ההמלצות מעולם לא יושמו. לעומת מצבם של המורים הערבים, ישנם מורים רבים במגזר היהודי שהתקשרו בחוזים אישיים עם משרד החינוך ותמורת המעבר לדרום זכו בהטבות מפליגות ושכר הגבוה בעשרות אחוזים.

 

בנוסף נאלצים המורים, שנוסעים בסופי השבוע למשפחותיהם בצפון לממן במקרים רבים את הוצאות הנסיעה מכספם, וגם הוצאה זו עשויה להגיע למאות שקלים בחודש.

 

ההטבה הועלתה ל-550 שקלים: "לעג לרש"

לאור המצוקה הקשה החליטו לאחרונה במשרד החינוך להעלות את ההטבה ל-550 שקלים בלבד, אך המורים טוענים שמדובר בבדיחה עצובה. "אפילו לפליטים סודנים יש תנאים טובים יותר מהתנאים של המורים שלי", אמר בכעס מנהל באחד מבתי הספר באזור. "מדובר באנשים שעזבו את הבתים שלהם ועברו לגור לבדם בקצה השני של המדינה. הם בחורים צעירים שרוצים לחסוך כסף ולהתפרנס בכבוד, אך איך מצפים ממורה שיוכל להקדיש את כל מרצו וזמנו לתלמידיו כאשר אפילו תנאי מחייה מינימליים אין לו".

 

מנהל מחוז דרום בארגון המורים, שלמה חדד, הוסיף כי "המורים הערבים נמצאים במצב קשה מאוד ולאף אחד במדינה לא אכפת". לדבריו, "פנינו בעבר עשרות פעמים למשרד החינוך ושום דבר לא נעשה. הם מדברים על תוספת של עוד כמה עשרות שקלים לברוטו וזה פשוט לעג לרש".

 

בשבוע שעבר התייחס שר החינוך גדעון סער לנושא מעל בימת הכנסת. "יש לנו צורך עז לחזק את החינוך בדרום ולכן אנו רוצים לעדכן את מענק הדיור בעבור המורים המגיעים מצפון הארץ", ציין השר. "קיבלנו אישור ממשרד האוצר לעדכן את התעריף ל- 550 שקלים, וזה בוודאי לא מספיק, ואנו נפעל להעלות את מעניקי הדיור בשיעור נוסף".