הסיפור הוא כזה: אם ובתה אכלו ארוחת צהריים בחנות הכולבו היוקרתית "נימן מרקוס" שבטקסס. הן הזמינו לקינוח עוגיית שוקולד-צ'יפ, התאהבו בטעמה וביקשו את המתכון. המלצרית השיבה בנימוס שהיא לא יכולה לתת להם אותו. האישה הציעה לשלם תמורתו והמלצרית השיבה שהיא יכולה למכור אותו תמורת 'two fifty'. האשה חשבה לתומה שמדובר ב-2.50 דולר. בקיצור, כשהגיע חשבון האשראי התברר לה שלמעשה חוייבה ב-250 דולר. היא חשה מרומה והתקשרה לחנות כדי לדרוש החזר כספי, שכמובן לא אושר.
כדי לנקום ב"נימן מרקוס", החליטה לשלוח את המתכון במייל לכל מי שהיא מכירה וביקשה להעביר את המייל הלאה לכל מי שהם מכירים, זה עבד והמייל הזה רץ ברחבי העולם כבר כמה שנים. לבסוף, "נימן מרקוס" החליטו לפרסם את המתכון בעצמם באתר הבית שלהם, תוך שהם דואגים להצהיר כי כל הסיפור על האם והבת הוא אגדה אורבנית וכי הם לא דורשים כסף תמורת המתכון. לא משנה אם הסיפור אמיתי או לא - מה שבטוח שזה המתכון הטוב ביותר שאני מכירה לעוגיות שוקולד-צ'יפס.

היישר מ"נימן מרקוס" (צילום: דניה ויינר)
אהבתי את מה שדניה כתבה על כך שהיא הייתה רוצה שהילדים שלה יזכרו אותה כאמא עם ריח של מאפים טריים. רגע לפני שאני הופכת לאמא, החלטתי להכין את העוגיות האלה רק בשביל לקבל איזה פוֹר על העניין!
המרכיבים (ל-24 עוגיות):
125 גרם חמאה רכה
1 כוס סוכר חום דמררה
3 כפות סוכר לבן
1 ביצה גדולה
2 כפיות תמצית וניל אמיתית
3/4 1 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1/2 1 כפיות קפה נמס
1/2 1 כוסות פצפוצי שוקולד או שוקולד מריר קצוץ
אופן ההכנה:
_wa.jpg)
(צילום: דניה ויינר)