שנה חדשה? רק שליש מהעובדים אופטימיים

רק כ-35% מהשכירים הביעו אופטימיות בכל הנוגע לשיפור בתנאי העסקתם; כך בסקר שנערך לקראת השנה האזרחית החדשה. מנכ"ל עתיד השמה: "הפסימיות של השכירים היא מוגזמת". ומה ב-2011? מומחי AllJobs עונים

זה טוב להיות אופטימי - אבל לקראת השנה האזרחית החדשה רוב השכירים בישראל מעדיפים להישאר עם הרגליים על הקרקע. כך עולה מסקר שנערך בקרב 500 שכירים דוברי עברית עבור עתיד השמה. רק כ-35% מהנשאלים הביעו אופטימיות בכל הנוגע לשיפור בתנאים במקום העבודה, השאר לא צופים שינוי או מניחים שמצבם יורע.

 

• מהמתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
• לדף הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות

 

"למרות תחזיות הצמיחה רוב הנשאלים לא צופים שהם יהיו שותפים לה. ייתכן שהשכירים חשים באי ודאות בתחום התעסוקה, אך מהנתונים שבידי ניכרת דווקא מגמת גיוסים שצפויה להתגבר - כך שהפסימיות היחסית של השכירים היא מוגזמת ואני מקווה שכולנו נוכל לראות זאת בנתוני 2011", מסר ל-ynet מנכ"ל עתיד השמה, משה וייצמן.

 

ב-AllJobs דרושים, אומרים שיש בהחלט מקום לאופטימיות. נמסר שצפויה עלייה בביקושים לעובדים בענפי הכספים וכלכלה, אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, ושיווק ופרסום; וכן בהייטק, מכירות, הנדסה.  לדברי מומחה שכר והטבות ב-AllJobs, יוגב כראדי,  לאור התחזיות המעודדות, יחזור לעובדים חלק מהכוח מול מעסיקים שאבד להם בתקופת המיתון האחרונה

 

הרוב חושבים שלא יהיה שינוי

מהסקר של עתיד השמה עולה שכ-10% מהנשאלים צופים שיהיה שיפור משמעותי בתנאי העסקתם, כ-25% גם כן צופים שיפור בתנאים, אך מדוד בלבד. קצת יותר מ-55% חושבים שמה שהיה הוא שיהיה - ואינם רואים העלאה בשכר, קידום בדרגה, הטבה בתנאים וכיוב' באופק. היכן מרוכזים העובדים האופטימיים? בתחום הפיננסים - שם כ-45% צופים שיפור בתנאי ההעסקתם, ובתקשורת פרסום והייטק - שם כ-38% מהעובדים נכנסים אל השנה האזרחית החדשה בציפייה לטוב, ובתחום עריכת דין והנדסה, שם 56% מהנשאלים הביעו אופטימיות.

 

ירידת האבטלה נעצרה - יש סיבה לפסימיות

בעוד הרבה מארצות המערב סובלות משיעורי אבטלה גבוהים, דשדוש בצמיחה, וחוב גבוה, ישראל הראתה חוסן כלכלי משמעותי. עם זאת, בחודשים האחרונים נעצרה מגמת הירידה באבטלה והיא שבה למגמת עלייה. שיעור האבטלה עדיין נמוך ביחס לאשתקד, אך על מנת לחזור לשפל של 5.9% אבטלה ניאלץ ככל הנראה להמתין להתאוששות מובחנת בעולם. על רקע זאת, ניתן להבין מדוע ישנם עובדים אשר מביטים לעבר השנה החדשה בעיניים חוששות.

 

כ-6.5% מכלל הנשאלים מניחים שתנאי עבודתם יורעו במידה מסויימת, וכ-3% צופים הרעה משמעותית. באלו ענפים החשש גבוה יותר? בתעשייה, חקלאות והבניין - שם יותר מ-21% פסימיים; במגזר הציבורי, שמתוכו קרוב ל-21% גם כן מניחים שהם צפויים להיפגע. בתחום הפיננסים אומנם רק 4.2% הם פסימיים - אך כולם צופים הרעה משמעותית בתנאים.

 

מנהלים ושכירים - אותו חשש

שכירים מנהלים אינם אופטימיים יותר משכירים זוטרים; כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים. בפילוח לפי גיל עולה שבעוד בטווח הגילים 31-50 שיעור הפסימיים עומד על כ-5%. שכירים צעירים (18-30) חולקים ראייה קודרת יותר של עתידם התעסוקתי - כ-8%  צופים פגיעה בתנאי עבודתם. שכירים בני 51 ומעלה, שלא פעם נחשפים לאפליה על בסיס גיל, מפגינים פסימיום משמעותית - כ-15.5% מהנשאלים חוששים לפגיעה בפרנסתם.

 

מסקנה נוספת שעולה מהנתונים היא שבעלי ההשכלה היסודית או התיכונית חוששים יותר לעתידם התעסוקתי (14.3%), בהשוואה לבעלי ההשכלה העל תיכונית (10%) ובעלי ההשכלה האקדמית (6.3%). בחלוקה לפי רמות שכר ביחס להכנסה ממוצעת לא ניכרו הבדלים משמעותיים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת האופטימיות בין מנהלים ללא מנהלים, בין גברים לנשים, בין בעלי רמות ההכנסה וההשכלה השונות.

 

הסקר נערך על ידי מחלקת המחקר של אושיק רושינק אסטרטגיה. מדובר במדגם אינטרנטי אקראי מייצג של העובדים השכירים בישראל.

 

איך תיראה השנה הבאה?

כדי לבחון כיצד תיראה השנה החדשה בשוק העבודה, ביקשנו מAllJobs דרושים לבדוק מהן המגמות הצפויות בשנת 2011:

 

• עלייה בביקושים לעובדים במקצועות שסבלו מפגיעה בשנתיים האחרונות. לדברי קרן בן נח, מומחית חיפוש עבודה ב-AllJobs. תחומים כמו כספים וכלכלה, אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, שיווק ופרסום סבלו מירידה בביקוש לעובדים, שכן הם נחשבים ל"שומן" וסבלו מקיצוצים בתקופת המיתון. כעת עם ההתאוששות צפויה עליה מתונה בביקוש בתחומים אלה. לצידם, יגדל הביקוש לעובדים בתחומי הייטק, מכירות, הנדסה – מנועי צמיחה ומקצועות בביקוש קבוע.
• הביקושים יגבירו את כוח העובדים. לדברי כראדי, לאור התחזיות המעודדות, יחזור לעובדים חלק מהכוח שהיה להם מול מעסיקים בשנות השגשוג, שאבד להם בתקופת המיתון האחרונה. העובדים יוכלו לבחור ביתר קלות את העבודה שמתאימה להם ואת התנאים שהם רוצים לקבל ואת מה שחשוב להם מבחינת שכר, הטבות וזכויות.
• תיראה עלייה בשיעור מחפשי העבודה שעדיין מועסקים. לדברי דנית ניצן, מנהלת מחקר ותוכן באתר AllJobs, בשנתיים האחרונות, שבהן היה מיתון והיה מחסור במשרות, אנשים חששו לזוז מהכיסא שלהם במקום העבודה, ולכן מי שחיפשו עבודה היו בעיקר מי שלא היתה להם עבודה. עכשיו ניכרת התאוששות במשק ואיתה חוזר הביטחון העצמי לאנשים, וגם מי שעובד מתחיל לחפש לעצמו אופציה טובה יותר.
• משך הזמן שלוקח למצוא עבודה יתקצר. לדברי קרן בן נח, מומחית חיפוש עבודה ב-AllJobs, בתקופה שלפני המיתון הזמן שלקח לאנשים למצוא עבודה היה בממוצע 3.5 חודשים עד 4.5 חודשים. בשנתיים של המיתון הזמן הממוצע הגיע ל-5.5 חודשים, ואילו עכשיו הזמן הממוצע שלוקח למצוא עבודה הוא 4 חודשים ושבוע. מגמה קיצור זמן מציאת העבודה צפויה להימשך ככל שהביקוש לעובדים גובר.
• שירותים תומכים במציאת עבודה יתרחבו. לדברי דנית ניצן,מנהלת מחקר ותוכן ב-AllJobs, בשל הגידול הצפוי במספר קורות החיים שיישלחו לכל משרה פנויה (בשל ההצטרפות של מועסקים לתחרות על עבודות טובות, והגידול הטבעי במספר הנקלטים בשוק העבודה), יהיה יותר צורך בהתבלטות. ולכן תהיה דרישה גדולה יותר לשירותי שדרוג קוורת חיים, סטיילינג לקראת ראיונות עבודה, מיתוג אישי, ייעוץ ספציפי לבכירים, הכנה לראיון עבודה, ושדרוג הנוכחות האישית ברשת.