בגללך הוא לא רוצה לגור איתנו. מה יצא לך מזה?
תמשיך להתנקות בסבבה, כי אתה לא הולך לקבל את דירת החלומות עם הגינה עליה חלמנו, העתיד הוורוד שלנו עומד כרגע בסכנה - בגללך! הרי אתה יודע שאני לא אוותר עליך למענו
אני מביטה בו בפליאה, נדהמת לראות את היצור הפרוותי הזה מתנקה בכזו אצילות, אדיש למתרחש סביבו, רק מרוכז בפעולת הניקוי והצחצוח של פרוותו, שלא יפספס אף חלק, אף שערה בחליפה המגונדרת שלו. ואני תוהה איך ייתכן ויצור זה מתעלם מהכאב שלי ואדיש לעובדה שעולמי עומד להתפרק רק בגלל הקיום שלו.
היית חייב להפגין את נוכחותך כל הלילה ולגרום לו להתעצבן ככה? עכשיו, בגללך, הוא לא רוצה לגור איתנו, מה יצא לך מזה? תמשיך להתנקות בסבבה, כי אתה לא הולך לקבל את דירת החלומות עם הגינה עליה חלמנו, העתיד הוורוד שלנו עומד כרגע בסכנה - בגללך!
לא עוד דירת חדר מסריחה בדרום העיר, היית יכול להיות חתול חופשי, לרוץ במדשאות האורבניות של תל אביב, לרדוף אחרי ציפורים, לגרש חתולים אחרים ולטפס על עצים, אבל בחרת להפריע לו לישון ולאחר לעבודה. בחרת להראות כמה אתה קיים ונוכח, ועכשיו תישאר תקוע פה, וכל החופש שתזכה לראות יהיה רק מחלון הדירה.
אתה מפלצת קטנה ומרשעת שלי
הרי אתה יודע שאני לא אוותר עליך למענו, כי ככה זה, אתה מפלצת קטנה ומרשעת שלי שאני אימצתי אחרי שהבטחתי לעצמי שחיה לא מסבכת לי את החיים יותר. אבל היית כולך מסכן ודרוס, בלי רגל ולא הכי יפה ונחמד בשכונה, אז עשיתי לך טובה, חבוב, אבל מה אתה נותן בתמורה? עזוב את העובדה שאתה לא תורם לכלכלת הבית ורק לוקח, שאתה נושך אחרי שנמאס לך ליטופים, אתה גם הורס לי את הזוגיות עכשיו?
למה אתה לא יכול להיות חמוד כפי שאני יודעת שאתה יכול להיות? הרי כשהוא לא בסביבה אתה חייל למופת, אתה ישן כל הלילה לצידי, מגרגר וקם רק בצלצול השעון בבוקר. אתה מפהק ומרחרח את אפי, שמח לקראת יום חדש של הרפתקאות עם מיני זבובים פולשים שיש לגרש ועכברי צעצוע לרטש. אבל לא ריחמת אתמול, אתה והחברים המכרסמים שלך החלטתם אתמול שיש מסיבה בבית ועשיתם לי טרור, המכרסמים שהחליטו על מסיבת פיג'מות, ואתה שהחלטת לבדוק את עמידות הספה לציפורניים שלך, את טיב המזרן לקפיצות שלך, ואת סף הסבלנות שלו לנוכחות שלך.
אבל למה צריך לבחור בעצם?
אני אוהבת אתכם, חיות שלי, לא יותר מאשר אותו, אבל למה צריך לבחור בעצם? חתול יקר שלי, אני אפילו לא חושבת שאתה הבעיה פה, אז אתה יכול להירגע, מקומך בטוח מתמיד. אני לעולם לא אוותר עליך או על מי שאני. אם הוא לא רוצה לעבור לגור איתנו, עם כל המשפחה, אז זה בעיה שלו. אני מקבלת אותו כפי שהוא, את כל החבילה, מוכנה להקריב את הנוחות שלי בשבילו, אבל עד אליכם, עד לחברים-על-ארבע שלי שאני אוהבת ואמשיך לקדם את זכויותיהם ואת רווחתם של כל אחיהם בעולם.
אני אפילו מודה לך, חתול, על היותך לצידי כשטוב וכשרע וגם כשכבה האור אחרי הסערה. שאתה לא משתנה עם הזמן, תמיד היית סנוב ופוץ לא קטן, לא השתנית. הוא קיבל אותי בהתחלה שלמה, ועכשיו הוא מציב לי תנאים ואולטימטום. הוא רוצה אותי חצויה וכנועה. הוא זה שהפך את עורו, הוא זה שהיה מתחנן בהתחלה לישון פה, במיטתנו, ללא תנאים. אז, הוא היה חירש לרעשים שלכם וקשוב לי, לקיום שלי. היום הוא קשוב יותר לקיום של עצמו ונחרד מרעשי הרקע של חיי.
אני אוהבת חיות לא יותר מאשר אותך, אהוב שלי, אבל הפעם תצטרך לוותר אתה. במלחמה הזאת לא תנצח, המערכה אבודה מראש.
