פרלמנט הבשר והאלכוהול

יש חברים שכל פגישה איתם היא חגיגה של אוכל ושתייה, במקרה של טל פיחוביץ', מדובר בחבר יקר מאד שאי אפשר לצאת ממנו עם בטן ריקה. אז כדי שגם אתם לא תהיו רעבים, הנה סיפור מעורר תיאבון ומתכון לנזיד בשר אירי

הודעת SMS ששלחתי בחצות היום אמרה - "יקירי, לצערי לא אוכל להגיע היום, טובעת בעבודה, מבטיחה בשבוע הבא, נשיקות". שיחת הטלפון שהגיעה בעקבותיה כללה שטף דיבור בלתי פוסק בו הושחלו בעדינות תיאורים לא מאוד מחמיאים על עיסוקם של הורי, על מידת החריצות או הלויאליות שלי ולקינוח, משפט מסכם על מידת הכבוד שאני רוכשת לחבריי.

 

הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

 

שי הוא חבר יקר, גבר גדול (בנשמה ובגוף), חובב הנאות מושבע ופנקן על. פעם בשבוע נהג שי לאסוף את חבריו לפרלמנט בשר ואלכוהול. באמת משהו שלא כדאי להחמיץ – גושי אנטרקוט, נתחי עגלים וטלאים שנשחטו לכבוד המאורע, קבבים ביתיים, נקניקיות מרגז, בירות, יין, עראק, וודקה וויסקי – אחר צהריים של שחיתות, תאוות בשרים והדוניזם טהור.

 

ברת מזל ככל שאהיה להיות מוזמנת לפרלמנט הנחשק, מדובר בצהרי חמישי - היום העמוס ביותר בשבוע עבודה של מסעדה. הכנות לקבלת שבת של שישי בצהריים, אירוע גדול בערב שישי, הכנות שוטפות לערב ויום עבודה שלא מסתיים לפני ארבע לפנות בוקר. ברור לי שמהפרלמנט אני יוצאת על ארבע (במקרה הטוב, לפעמים זה עלול להסתיים גם בזחילה אינדיאנית), חייבת שעה נמנום לפני שמצליחה לאסוף את עצמי שוב ואם אני רוצה להספיק את כל החובות שלי אני חייבת לסרב הפעם. באומץ בלתי מוסבר שלחתי את הודעת הטקסט והתמודדתי בגבורה עם הטלפון שהגיע בעקבותיה.

איך אפשר לסרב לזה? (צילום: index open)

 

כבוד? מה כבוד? פולני עם כבוד של ערבי מדבר עם שפחתכם הפולניה על כבוד? "איך אתה יכול להגיד שאני לא מכבדת אותך, אתה יודע בדיוק כמה אתה יקר לי, מהלב. אבל כל כך הרבה עבודה, רחמים." מה לעשות, כבוד שובר אותי. "אתה יודע מה, אם זה בכבוד שלך אני באה. חמש דקות בשביל הכבוד וחוזרת לעבודה". שי קפץ על ההצעה, ברור לו שחמש דקות איתי זה כל מה שהוא צריך.

 

"בואי מתוקה, שבי. הנה, רק כוס יין אחת, פתחתי לך בקבוק. ואני חייב שתטעמי כמה נתחים שהקצב שלח וביס קטן מהעגל הזה ששחטנו במיוחד. אה, וגם מהקבבים האלה וקצת משומן הכבש וזהו. רק זה ואת יכולה לחזור לעבודה. אני מאוד מעריך את זה שהגעת. אולי כדאי שתחכי עוד כמה דקות כי תמיר בדיוק שם את הפילה על האש". חוץ מפולני ערבי ונשמה גדולה כנראה ששי הוא גם צדיק. ואני כנראה לא רק שפחה פולניה אלא גם קצת אעפס, איך אומרים... ואתם יודעים בדיוק את הנפש של מי מכיר הצדיק.

 

חמש דקות זה כל מה שהוא היה צריך כדי שאני אשאר שם במשך למעלה משלוש שעות ואתעלם לחלוטין מכל המטלות שלי. חוט שדרה אלוהים כנראה שכח להשחיל לי בתוך החוליות. יש כמה דברים שחזקים ממני ומהאינטראקציה הראשונה איתם אני לא יכולה להפסיק. מפאת הכבוד למדור אני לא אפרט את כולם אבל שניים מהם הם כמובן אלכוהול ובשר, מהלגימה הראשונה, מהביס הראשון, אני בלתי ניתנת לעצירה. חמש הדקות היו לשעות, כוס היין הפכה לבקבוקים, קערת הבשר התמלאה שוב ושוב ושוב ושוב והשמחה היתה גדולה. חמש דקות, לגימה וביס. כן, בטח...

 

שי מאוד, אבל מאוד מאוווווווווווד אוהב בירה, אז בשביל הנוסטלגיה ואולי בשביל לפתוח לשי שוב את התיאבון, הנה מתכון לנזיד אירי. זה מתכון שבכל פעם שאני מכינה אותו הוא מזכיר לי את שי, והרוטב הסמיך והעשיר שלו הולך מצוין עם הלחם של צביקה:

 

נזיד אירי

המרכיבים:

1 ק"ג בשר עם שומן וגידים, חתוך לקוביות (אסאדו או שריר קדמי)

5 תפוחי אדמה בינוניים, קלופים ופרוסים לפרוסות עבות

2 גזרים, קלופים וחתוכים לטבעות

שורש סלרי ופטרוזיליה, מקולפים וחתוכים גס

2 בצלים, חתוכים לחצי ופרוסים

2 בקבוקי בירה כהה (גינס או דומה)

2 כוסות יין אדום

2 כפות סוכר חום

חופן טימין ומרווה טריים

פפריקה מתוקה

שום, מלח ופלפל לפי הטעם

 

אופן ההכנה:

1. מטגנים את קוביות הבשר במעט שמן וחום גבוה לסגירה.
2. מוציאים מהסיר ומטגנים את הבצל להשחמה.
3. מחזירים את הבשר, מכסים במים, מוסיפים שני בקבוקי בירה וכוס יין אחת.
4. מביאים לרתיחה על אש גבוהה, מנמיכים את האש ומבשלים ברתיחה נמוכה כשעתיים.
5. מוסיפים את עשבי התיבול, השום, הגזר, השורשים, הבצל המטוגן, הסוכר החום והיין שנותר, ממליחים ומפלפלים ומבשלים חצי שעה נוספת.
6. מסדרים מעל את פרוסות תפוחי האדמה, מוסיפים את הפפריקה ומנערים בעדינות את הסיר לפיזור אחיד של הרוטב.
7. מבשלים עוד כשעה עם מכסה סגור עד שתפוחי האדמה רכים ונימוחים אבל לא מתפרקים לתוך התבשיל.

(צילום: index open) 

 

• טל פיחוביץ' היא הבעלים של מסעדת קדאקס