הַחוֹלְפִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב
עַל פָּנַי וְעַל פְּנֵי אֶסְפְּרֶסּוֹ הַבֹּקֶר
הַיָּחִיד שֶׁעוֹצֵר
הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
הוּא נִרְאֶה זָרוּק
כְּאִלּוּ רָקַד כָּל הַלַּיְלָה.
"אַל תִּשְׁאֲלִי", הוּא אוֹמֵר
מִתְיַשֵּׁב וּמַסְתִּיר אֶת פָּנָיו
בְּיָדָיו הַשְּׁעוּנוֹת.
"אַתְּ בַּחַיִּים
לֹא תָּבִינִי".

"בבית הקפה, מכל האנשים החולפים הלוך ושוב" (צילום: GettyImages)
(בעקבות שִחזור שדיים)
לֹא בָּחַרְתִּי בָּהֶם - הָרוֹפְאִים
אָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ -
אֲבָל גַּם לֹא מַמָּשׁ הִתְנַגַּדְתִּי.
כְּמוֹ הַזְּקֵנוֹת בָּאַגָּדוֹת
שֶׁחוֹשְׁקוֹת בְּדָבָר אֶחָד בִּלְבַד,
בִּקַּשְׁתִּי רַק
לְהִשָּׁאֵר שְׁלֵמָה.
וְעַכְשָׁו, בִּשְׁנוֹת דְּעִיכָתִי,
כְּעוֹתֶרֶת שֶׁבַּקָּשָׁתָהּ הַטִּפְּשִׁית הִתְגַּשְּׁמָה,
יֵשׁ לִי זוּג שָׁדַיִם צְעִירִים שֶׁלֹּא מַנִּיחִים לִי
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לִישֹׁן
הֵם מִתְעוֹרְרִים וְדוֹרְשִׁים
שֶׁאֶקַּח אוֹתָם לִרְקֹד.
"הַקְשִׁיבוּ", אֲנִי אוֹמֶרֶת,
"אַתֶּם לֹא הַיְחִידִים בַּגּוּף הַזֶּה,
חֶלְקֵנוּ עָבַד קָשֶׁה כָּל הַיּוֹם
וְזָקוּק לְהִתְחַדְּשׁוּת".
זֶה לֹא עוֹשֶׂה עֲלֵיהֶם שׁוּם רשֶׁם.
יֵשׁ לָהֶם רָצוֹן מִשֶּׁלָּהֶם
מוּצָק כְּצוּרָתָם
וְאֵין שׁוּם רְפִיסוּת
בִּתְשׁוּקוֹתֵיהֶם.
"אָז רַק קְצָת שׁוֹפִּינְג"
הֵם מִתְבַּכְיְנִים, "תִּקְנִי אֵיזֶה סְטְרֶפְּלֶס,
תִּלְבְּשִׁי אוֹתוֹ בַּבַּיִת
וְנַגִּיד שֶׁאֲנַחְנוּ תֵּיקוּ".
פרופ' קרן אלקלעי-גוט מלמדת בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. רבים משיריה תורגמו בעבר לעברית, ראו אור בספרים והולחנו בידי ההרכבים Thin Lips ופאניק אנסמבל. השירים לקוחים מתוך ספרה "שומרי נעוריי" שתורגם בידי דפי קודיש.