<< החיסול בדובאי: האקינג בשירות המוסד?
"לצערנו, אי אפשר למצוא את הווידאו! יתכן שהוא נמחק, או שהוא לא היה קיים מראש" - ההודעה הזו (בתרגום לעברית) היא השריד היחיד, כרגע, לסרטון שהופץ ברשת וקרא לרציחתו של שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה.
בואו לבקר בפייסבוק של ynet
עם פרסום דבר קיום הסרטון בתקשורת, הוא פשוט נמחק מהאתר שאירח אותו, אבל לא לפני שהשיג את המטרות שלו, ואולי ניצח מבחינת יוצריו. הסרטון קיבל את תשומת הלב מהתקשורת - והפחיד עד כדי כך שיתכן שניצן יקבל אבטחה מוגברת. למרות שנמחק, יתכן שיעלה עותק חדש שלו באתר אחר, או שאפילו יעלה סרטון חדש וממש מ-ז-ע-ז-ע (!) לאיזה אתר איזוטרי אחר ברשת. כן, האינטרנט מלאה בתמהונים שמפיצים סרטים תמהוניים עוד יותר.
קחו לדוגמה את "האמת האסורה" - אתר שמלא בקטעי וידאו שפחות או יותר אומרים שהיהודים אשמים בכל מה שרע. להבדיל, קחו דוגמה בעברית: חיים בן פסח, שמשתמש במילים כמו "יהודונים", "אנטישמים", "מטונפים" ו-"חולי נפש" כלפי יולי תמיר וכל המערכת השלטונית בתקופה שהסרטון צולם בה. גלישה אסוציאטיבית סביב סרטונים ואתרים כאלה, תיקח אתכם אל מחשכי הרשת ואל המקומות המוארים יותר, שבהם מתפרסמים סרטים רבים נוספים כאלה.
כל אחד יכול להעלות סרטון לרשת. לא במובן הסיסמתי-המליצי של להגיד את זה. באמת כל אחד יכול לערוך ולהעלות סרטון, גם אם הוא טכנופוב מושלם. המצלמה שיש בכל סלולרי ובכל מחשב נייד ותוכנות עריכה פשוטות מאוד, דורשות רק יכולת של הזזת העכבר ימינה ושמאלה והקלקה. כך יכולים אנשים בעייתיים עם מחשב ליצור סרטונים מזעזעים מאוד כמו מונטאז' זכרונות שמוקרן על קיר האולם בחתונה, אבל גם סרטונים מאיימים ומסיתים שעולים לרשת.
כל אחד שמעלה סרטון כזה גם יכול להסתתר. הסרטון על ניצן הופץ במייל בין הגולשים (שחלקם בטח העביר אותו באוטומט במקום פשוט למחוק). תחת כתובת השולח מופיע: sar@jusice.gov.il - כלומר, כאילו הכתובת של לשכת שר המשפטים. קונספירציות שלמות יכולות להתפתח סביב הבחירה בכתובת הזאת - האם מישהו במשרד טיפש דיו והפיץ סרטון כזה מהעבודה? האם מישהו פרץ לשרתים של המשרד? האם מדובר בפרובוקטור? אלה שאלות רטוריות, התשובה היא שמדובר בהתחזות שאפשר לבצע בקלות בתוכנת המייל, בשביל להסוות באופן חלקי את השולח ואין שום קשר למשרד, שטרח להכחיש ולגנות בעצמו. בדיקה מעמיקה יותר של המייל המקורי תספק קצה חוט (ואולי רק קצה חוט) באשר לזהות השולח האמיתית.
"המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור", כתוב בחוק העונשין, "ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים". הרשויות יחקרו את הצד המשפטי של העניין ויתפלפלו אם מדובר ב"אפשרות ממשית". ברור שעדיף לחקור ולבדוק את הסרטון המגונה– יהא יוצרו אשר יהא – מאשר להתעלם לחלוטין להגיד בדיעבד "הכתובת הייתה על הוול בפייסבוק". אך חשוב גם לזכור כיצד פועל המערב הפרוע הזה של הרשת שבו כל אחד עם זוג ידיים ולפטופ, יכול להבהיל את כולם.
שירות עצמי: תחרות האפליקציות של ה-FCC >>