מהבייביסיטר למקינטוש

הילית שפר נהיתה מאיירת בגלל הבייביסיטר מגיל חמש, ואולי בגלל זה עד היום היא עובדת בפיג'מה

הילית שפר

בת 32, מאיירת

 

קצת על התפקיד: להיות מאיירת זה כמו להיות גיבורת־על. זוכרת את התכניות של פעם, שבהן איש מצייר לעצמו בית, נכנס אליו, מצייר ספה, יושב עליה, מצייר לעצמו כוס ענקית של מיץ ולחמנייה ואוכל ושותה בהנאה? ככה אני מרגישה. להיות מאיירת זה להיות בעלת הכוח לבנות עולם שלם ומיוחד משל עצמך ולחלוק אותו עם מי שתרצי. כיום אני מאיירת בספרים, בעיתונים ובטור של דנה ספקטור ב"7 ימים".

 

איך הגעתי לתפקיד: כשהייתי בת חמש, הבייביסיטר צייר לי מיקי מאוס ממש מכוער. זה היה כל כך מכאיב, שהבנתי שקיים בי הצורך לצאת ולהציל את העולם מאימג'ים אסורים שכאלה. בגיל 21 נרשמתי ללימודים בבצלאל.

בפיג'מה. הילית שפר

 

קיבלתי את הג'וב בזכות: כשסיימתי את הלימודים, פסגת השאיפות שלי הייתה לפרסם איור בשער של אחד העיתונים. הצעתי את עצמי לעבודות גרפיקה במערכת העיתון, ומהר מאוד הם הבינו שאין להם ברירה אלא לפטר אותי ולתת לי רק לאייר שערים. השערים זכו לחשיפה ארצית, ובעקבות כך התחלתי לקבל עבודות פרילאנס בעיתונים שונים. לקח לא מעט זמן עד שצברתי קהל לקוחות והצלחתי לבנות שגרת עבודה, אבל בסוף זה קרה. 

תקנאו בי כי: אני עובדת בפיג'מה.

 

החלק הכי מגניב בעבודה שלי הוא: החופש לבחור מה אני עושה, מתי, כמה ואיך. אני עובדת בבית - בלי בוסים, בלי מזכירות מרגיזות ובלי אנשים שלועסים מסטיק בקולי קולות, ואני אוכלת ונחה מתי שמתחשק לי, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד.

 

החלק הכי מבאס הוא: הבדידות. לפעמים חברת אנשים מגניבים ומעניינים חסרה לי. וכן, אפילו רעשי לעיסת המסטיק.

מרגישה קצת כמו גיבורת על

 

העובדה הכי פחות ידועה על התפקיד היא: בדרך כלל נוטים לחשוב שמאיירים הם פריקים מוזרים שלא מסוגלים לתקשר, אז הנה - אני ההוכחה שיש גם

 אנשים נורמליים במקצוע הזה. אנחנו פשוטים ומשעממים כמעט כמו פקידים בבנק. 

 

פסגת השאיפות שלי היא: לכתוב ולאייר סדרה של ספרי ילדים, שתהפוך לתכנית טלוויזיה מצליחה.

 

אם לא הייתי מאיירת, הייתי: טייסת. בעצם, יש לי פחד גבהים והפרעת קשב קשה. אז מובטלת, כנראה.

 

עצה ששווה את משקלה: לא חשוב איפה מתחילים - חשוב להתחיל. ולא להפסיק לצייר עד שהיד ממש כואבת. 

 

איך תהיי מאיירת? הטיפים של הילית:

 

• חוץ מכוח רצון (שגם הוא כוח בלתי מבוטל), באיור צריך כישורים, ולכן חשוב להתאמן כמה שיותר. יש מאיירים שמחזיקים מחברת סקיצות בתיק באופן קבוע, ולדעתי זו דרך מצוינת להתאמן ולאייר כל הזמן - גם בתור לקופת החולים ובאוטובוס. בעתיד, המחברת הזו תוכל להוות בסיס לעבודות הבאות שלך ואפילו כרטיס כניסה למוסדות לימוד.

• השלב הבא הוא להירשם ללימודים כדי לקבל כלים מעשיים בתחום. למשל, ללמוד תקשורת חזותית עם התמחות באיור באחד מבתי הספר המובילים, כמו בצלאל ושנקר.
• עם סיום הלימודים, ערכי רשימה של עורכים בהוצאות עיתונים ושל ארט דירקטורים במשרדי פרסום. שלחי להם מייל עם איור ופרטייך האישיים, מעין גלויה. זו דרך מצוינת להתבלט על פני קורות החיים האחרים ולסקרן מספיק כדי שיזמנו אותך לריאיון עבודה.
• אומרים שכדי להיות מאייר טוב צריך להיות בן אדם מעניין. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל: צפי בכמה שיותר סרטים זרים ואמצי לפחות שני חברים אינטלקטואלים.