"(שעשועון הטריוויה) ג'פרדי הוא כר המחקר המושלם לוואטסון, מערכת המחשוב של IBM שיכול להבין את השפה האנושית המסובכת ולענות בתשובות מדויקות על שאלות" (מתוך האתר של מחשב העל ווטסון של IBM).
ווטסון הולך להתחרות בתוכנית של ג'פרדי מול המתמודדים האנושיים הטובים ביותר שהתוכנית הוציאה. הפרס: מיליון דולר. השבוע השלושה קיימו משחק אימון לקראת הדבר האמיתי. על פי הדיווחים, ווטסון, שמבוסס על לינוקס, לא מתחבר לאינטרנט אלא סומך על הזכרון שלו והיכולות הסמנטיות שלו לנתח את השאלה. עניין קשה גם ככה מאחר שבג'פרדי השאלה מנוסחת כתשובה, והתשובה כשאלה. רגע, מה? צפו במשחק ההדגמה ותבינו.
כן, זה מצחיק שבין שני המתמודדים ניצב מסך ענק, כמו באולפן "היום שהיה" בערוץ 10. וכן, זה מצחיק מחשב אומר "בחורות מתות עלי" בקול מסונתז ורציני, ומחכה שישאלו אותו שאלה, ומעניין לראות את תהליך המחשב שלו וההסתברויות שהוא מחשב. אבל זה גם מדאיג שמחשבים נהיים כל כך חכמים ועצמאיים, למרות שהמטרה היא עולם חכם יותר. יש רובוט שמשחק בשעשועון טריוויה ולכולם זה נראה בסדר. ברור שהאסוסציה הראשונה היא ל-HAL מאודיסאה בחלל של סטנלי קובריק ולסצינת הכיבוי קורעת הלב.
כן, זו הקלישאה המתבקשת, ואפשר ללעוג לה. אבל יצירות מדע בדיוני מאז ומעולם, וסרטי מדע בדיוני מהעשורים האחרונים מפחדים ממה ששקורא לאנושות, ומראים לנו תהליך מדאיג של השתלטות של מכונות, ושל סכנה למין האנושי. קחו את אחד הבולטים - "שליחות קטלנית 2", שבסופו ארנולד שוורצנגר נאלץ להקריב את עצמו בשביל שסקיינט לא תקום ולא תחריב את האנושות. קחו לדוגמה גם את "בלייד ראנר", ששם אי אפשר אפילו להבדיל בין בני אדם לרובוטים מרוב שהם מתוחכמים.
ב-"Wall-E" המקסים למדנו אותנו שהאנושות הופכת למטומטמת ועצלנית ומסתמכת על רובוטים ומחשבים. הסרט "בחזרה לעתיד 2" מראה שהפכנו לכל כך מנותקים אפילו מחיות הבית שלנו -הדמויות בסרט נעזרות בכלי ריחוף קטנים שמוצאים את הכלבים לטיול. ב-"אני, רובוט" מראים לנו רובוטים רצחניים שקמו על יוצריהם ממש כמו הגולם מפראג. הדוגמה הטריה ביותר היא "פגוש את הפוקרס הקטנים" שעוסק בשאלה האנושית-פילוסופית-מדעית: איך סרט כזה זכה להגיע למסכי הקולנוע?
יותר משאנחנו צריכים לפחד ולתהות על סימני השאלה הללו, אנחנו צריכים לדאוג מכך שלווטסון יש תשובה לכולם. הוא פשוט יכה בזמזם שלו. או בכולנו - מה שיבוא קודם.
טכנופובי הוא מדור סאטירה (ווטסון לא באמת יחכה לזמזם)