בין כה וכה מים יכבו את האהבה

"לחיות פירושו לראות את האושר/ עובר ושב/ לא חשוב לציפור להיות ציפור/ בין כה וכה מים יכבו את האהבה". שירים מאת המשורר ישראל בר-כוכב

הכיסא הירוק

עַל הַכִּסֵּא הַיָּרֹק פָּנַי בַּבַּדִּים.

אוֹר מַזְהִיר נִגְלֶה לִי

כְּמוֹ לְאֵלֶּה שֶׁשָּׁבִים

לַחַיִּים, מִמָּוֶת קְלִינִי.

 

מוֹרִיק חֲדַר הַטָּהֳרָה,

הָאָחוֹת רוֹקֶדֶת בְּסַכִּינָהּ.

הַזֶּהוּת שֶׁלִּי הִיא עַיִן,

אֲנִי עוֹלָה גְּמוּרָה,

 

הָרוֹפֵא בְּבִגְדֵי סָפָארִי.

מַטֶּה לְאָחוֹר אֶת הָרִיסִים,

כְּסוּסֵי פּוֹנִי עַל טְלָפַיִם אֲחוֹרִיִּים.

 

אַט-אַט יוֹרֶדֶת חֲשֵׁכָה.

בְּתַחְבֹּשֶת לַיְלָה מְכֻנֶּפֶת הָעַיִן.

הָרְאִיָּה הַפְּנִימִית הִיא בָּבוּאָה,

וְהָרְאָיָה הַחִיצוֹנִית הִיא בָּבוּאָה.

 

מֻצָּג בְּטוֹגָה יְרֻקָּה

לִפְנֵי דֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה,

הַפָּקִיד מְאֻפָּר כְּמַלְאָךְ

סָפוּן בַּאֲוִיר מַזְגָנִים,

מֵעֵבֶר לַנָּהָר, בַּמִּסְדְּרוֹן.

 

נהר

בַּמָּקוֹם בּוֹ לֹא נִפְגָּשׁ נָהָר בְּנָהָר

רוּחַ לֹא בָּאָה בְּהַר

עַל מְסִלּוֹת רַכֶּבֶת לֹא נָעָה

"במקום בו לא ניפגש נהר בנהר" (צילום: Index open)

 

אוֹר בָּתִּים פְּשׁוּטִים

בְּלֹא שַׁבְשָׁבוֹת, בְּלֹא עֲלִיַּת גַּג

בְּתוֹכָם יִחוּמִים וְאִחוּלִים

 

מַרְחִיבִים אֶת חֲדַר הַשֵּׁנָה,

לַחֲלוֹמוֹת וִיקִיצוֹת

בְּרַגְלַיִם פְּשׁוּטוֹת לִרְוָחָה

 

תַּחַת בְּגָדִים לֹא עֲרֵמַת זָהָב

דֶּרֶךְ הַתְּרִיסִים חֶרֶב יָרֵחַ לְבָנָה

לֹא שֶׁלֶג, לֹא חֲלוֹם רוֹמַנְטִי.

 

בית מנוחה

הָאִזְדָּרֶכֶת בְּלֶהָבָה כְּחֻלָּה קֵיצִית

עַל בֵּית מְנוּחָה לִזְקֵנִים בְּנֵי בְּרַק,

זְקֵנוֹת-יְלָדוֹת עֲטוּפוֹת בְּמִטְפָּחוֹת

נִזְהָרוֹת מִן הָרוּחַ מִתְבּוֹנְנוֹת

אֶל חִתּוּלֵיהֶן הַפְּנִימִיִּים,

מִשָּׂדוֹת יְרֻקִּים אֵינְסוֹפִיִּים בְּפּוֹלִין כַּפְרִית

הֵגִיחוּ אֶל יַנְשׁוּפֵי הָאָרֶץ וְאֶל הָעֲמָקִים,

יְלָדִים שֶׁל תּוֹרָה רָצִים בַּחֲצֵרוֹת

יְלָדוֹת בְּיֹפִי יְהוּדִי חוֹגְרוֹת שְׂמָלוֹת כֵּהוֹת אֲרֻכּוֹת

עוֹמְדוֹת בֶּחָצֵר לְהַמְתִּיק בְּקוֹל נָעִים,

בְּבֵית מְנוּחָה לִזְקֵנִים בִּשְׁעַת הֶחָלָב

מְשִׁיבִים אֶת הַיְשִׁישִׁים אֶל יַנְקוּתָם,

נְטוּעִים בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם שְׂעָרָם הֻתַּךְ,

הַכּוֹכָבִים מְדֻלְדָּלִים כְּקִשּׁוּטֵי נְיָר,

חֲתוּלֵי הֶחָצֵר רוֹשְׁפִים,

בַּחֲדַר הָאֹכֶל נִמְזָג הַמָּרָק בְּצַלַּחְתָּם,

הַזְּקֵנִים לוֹגְמִים וְלוֹגְמִים אֶת מְנָתָם.

 

במערב

תָּמִיד בַּמַּעֲרָב טוֹבְעוֹת סְפִינוֹת

וְאָנוּ אַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת

כְּדֵי לְהָבִין אֵיךְ בּוֹעֲרִים הַצְּבָעִים.

 

לִחְיוֹת פֵּרוּשׁוֹ לִרְאוֹת אֶת הָאֹשֶר

עוֹבֵר וָשָׁב.

לֹא חָשׁוּב לַצִּפּוֹר לִהְיוֹת צִפּוֹר,

בֵּין כֹּה וָכֹה מַיִם יְכַבּוּ אֶת הָאַהֲבָה.

 

ישראל בר-כוכב הוא משורר, מרצה לפסיכולוגיה וכתיבה יוצרת במכללת סמינר הקיבוצים, חתן פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש הממשלה ליצירה תשנ"ו, שירתו מתורגמת לשפות רבות. השירים לקוחים מתוך "מבחר השירים 1975-2010", בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק