הריבית של בנק ישראל עומדת על רמה של 2% מאז סוף חודש ספטמבר, זאת לאחר שבשנה שחלפה בין ספטמבר 2009 לספטמבר 2010 העלה פישר את הריבית בשיעור כולל של 1.5%. נתונים כלכליים רבים תומכים בהעלאה נוספת של הריבית. בראשם ,נמצא היחס בין האינפלציה בפועל ליעד שקבעה הממשלה. האינפלציה ב-2010 עמדה על 2.7% - מעל מרכז תחום היעד – 2%. בנוסף, שיעור הצמיחה במשק גבוה ועמד ברבעון השלישי של 2010 על 4.4%. בסביבה כלכלית כזו מקובל להעלות ריבית.
בארבעת החודשים האחרונים נמנע הנגיד מלהעלות ריבית, בעיקר בגלל החשש להתחזקות השקל מול הדולר. פער הריביות ההולך ומתרחב בין ישראל לארה"ב גרם בשנתיים האחרונות להתחזקות מתמשכת של השקל ולפגיעה ברווחי הייצוא מישראל. החשש מהאטה במשק בעקבות הירידה בייצוא היווה גורם מאזן לנתונים הכלכליים ולעליית מחירי הדיור וגרם לאותו "מצב לא נורמלי", בלשון פישר, שבו מצויה הריבית בישראל היום.
בשבוע האחרון נקט בנק ישראל שני צעדים משמעותיים לעצירת מגמת ההתחזקות של השקל שתכליתם היא פגיעה באטרקטיביות של שוק המט"ח ל"ספקולנטים"; שהם סוחרי כסף שמבקשים לנצל את הריבית העולה בישראל כדי לגרוף רווחים דרך עסקאות קצרות טווח בהמרת מט"ח.
הצעד הראשון, נועד לאיתור של אותם "ספקולנטים". הבנק הוציא הוראה שמחייבת את סוחרים מחו"ל ואת הבנקים הישראלים שמהם הם קונים שקלים לדווח על כל עסקה יומית קצרת טווח בהיקף של 10 מיליון שקל ויותר. בנוסף חלה חובת דיווח על סוחרים מחו"ל ומהארץ בעסקה נגזרת ממט"ח (עסקת החלף או המרה עתידית) בהיקף של 10 מיליון דולר ומעלה ליום. הגורמים המדווחים צריכים לספק לבנק מידע אודות זהות הסוחר, גובה העסקאות ויתרת העסקאות הכוללת של אותו סוחר בבנק הישראלי.
אנליסטים בבנק מריל לינץ' העריכו השבוע כי הצעדים נועדו להכשיר את הקרקע לקראת העלאה נוספת של הריבית. "צעד זה עשוי לאותת על העלאת ריבית נוספת בטווח הקצר, בהתחשב ביחס הצמיחה/אינפלציה וקו הפעולה החדש כנגד ייסוף השקל", כתבו בסקירתם השבועית. אם העלאה זו אכן תתרחש, תתייצב הריבית של בנק ישראל על רמה של 2.25% לפחות – ב-1.75% מעל לגוש האירו ו-2% מעל לריבית ארה"ב.