כשקישקשתי על פוליטיקה עם ביל קלינטון

וכשישבתי מתחת לשולחן עם ג'ים קארי. יבה דון, דוגמנית, 26

נעמה נחושתאי פורסם: 25.01.11, 14:43

50 אלף פעם אמרו לי שאני דומה לאחת מארבע נשים: קייט מוס, אנג'לינה ג'ולי, הדוגמנית מגדלנה והשחקנית נטשה פולי. אני מעדיפה להיות יבה דון.

 

2 אוניברסיטאות עברתי עד שהחלטתי שדוגמנות זאת הקריירה שלי. למדתי פסיכולוגיה ותקשורת ופילוסופיה.

 

3,000,000 ספרים קראתי בחיי. יש לי זיכרון גרוע, אז אני לא ממש זוכרת אף אחד מהם חוץ מ"הנסיך הקטן". זה בסדר, גם ככה אף אחד לא חושב שאני חכמה.

 

5.5 זה תאריך הלידה שלי. אני מרגישה שזה הביא לי הרבה מזל בחיים, חמסה חמסה. למרות שפעם זה יצא על יום השואה, שלא נדע.

בתמונה: יבה. במיטתך: דבה (צילומים: אלכס ליפקין)

 

2000 זאת השנה שבה הגעתי לארץ. הייתי בת 16 ולא ידעתי מילה עברית. היום אני מדברת מצוין.

 

6 עמים מעורבבים לי בדם. אני רוסייה, ישראלית, מונגולית, צוענייה, אוסטרית ואנגלייה.

 

180 ימים אני כבר גרה בניו יורק. יש לי דירה בסוהו, אני עובדת בעיר, וחשבתי שאני אוהבת להיות שם. אבל התברר לי שאני מתגעגעת לארץ, אז באתי לחופש. מה שכן,

4 שעות עבודה בניו יורק הן באמת ארבע שעות עבודה. לא 16 כמו בארץ. 

 

500 ג'יגה מוזיקה יש על ההארד דיסק החיצוני שלי. אני חולה על מוזיקה, ושומעת כמעט הכל.

 

64 ג'יגה יש על האייפד שלי. אני פריקית של גאדג'טים: יש לי שני בלאקברי, אייפון, מק–בוק, ספר דיגיטלי וטרנסלייטור. רוב הכסף שאני מרוויחה הולך על השטויות האלה.

 

1 קעקוע יש לי, של כוכב. עשיתי אותו כשהשתחררתי מהצבא לכבוד צ'ה גווארה, מהפכן שמזכיר לי שהחיים מתחילים איפה שמפסיק להיות לך נוח.

 

3,650 מחשבים תיקנתי במהלך שירותי הצבאי. הייתי מפעילת מחשב בקריה.

0 פעמים הגעתי בזמן לבסיס.

750 ריתוקים אכלתי על האיחורים שלי.

"השנה התחפשתי ללארי קינג"

 

2 פרופילים אני מחזיקה בפייסבוק. אחד לאנשים שמותר להם לראות תמונות שלי שיכורה בברים, השני לכאלה שלא כדאי שייחשפו לזה.

 

17 דרינקים - כולל אבסינת! - אני יכולה לשתות כשאני יוצאת בלילה, ועדיין להזמין לעצמי מונית. אבל בתקופה האחרונה אני ילדה טובה וכבר לא ממש שותה.

 

100 אחוז סיכוי שאסכים להצטלם בעירום אם טרי ריצ'רדסון יציע. גם להלמוט ניוטון לא הייתי מתנגדת, אבל הוא כבר מת לצערי.

 

1 שיחה פנים אל פנים ניהלתי עם ביל קלינטון. פגשתי אותו לפני כמה חודשים בחתונה בניו יורק. קישקשנו קצת על פוליטיקה, והוא סיפר לי על כאבי הגב שלו. אמרתי לו שאין דבר כזה יותר מדי מסאז'ים.

"אתם עושים צחוק? שתי כתבות על מוזיקה מזרחית בלי אף מילה על סטלוס ואורן חן?"

 

4 פינות היו לשולחן שהסתתרתי מתחתיו יחד עם ג'ים קארי. פגשתי אותו ברוז–בר ולא רצינו שהפפראצי יראו אותו, אז ישבנו מתחת לשולחן. דיברנו שעה על החיים והמשכנו לאיזה מועדון אחר. הוא איש מגניב.

 

1,000,000 דולר הייתי נותנת בשביל לשבת לארוחת ערב עם ג'ק קרואק. הייתי מוסיפה עוד מיליון אם גם וויליאם בורוז היה מצטרף.

 

5 ארוחות מלאות אני אוכלת בכל יום, וכל אחת מהן מסתיימת בקינוח. אני לא מהדוגמניות שצמות.

 

700 חוגים היו בלו"ז שלי כשהייתי ילדה קטנה. למדתי ריקודים סלוניים, שחייה, רכיבה, פסנתר, פיתוח קול, תיאטרון ועוד. זה כנראה בילבל אותי לגמרי, כי עד היום אני מחפשת מה להיות כשאהיה גדולה.

 

10 שנים מהיום? אלוהים יודע איפה אני אהיה.