לפי כתב האישום שבגינו הורשע, מעשיו של עבוד החלו בחודש מרס 2009. באותה תקופה הוא הועסק בשדרות בבית של קשישה. באחד הימים הוא נכנס לדירה, הפיל את הקשישה לרצפה והחל להכות אותה.

עבוד לאחר שנתפס. "עבירה חלושה וחולנית" (צילום: רועי עידן)
עבוד המשיך וגרר אותה לחדר השינה ושם אנס אותה. בכתב האישום מתואר כי הקשישה התחננה שיפסיק, אך עבוד המשיך במעשיו עוד זמן רב ואף ניסה לבצע בה מעשה סדום.
המקרה השני התרחש בדצמבר 2009. צעירה בת 19 המתינה בתחנת אוטובוס באזור חדרה, כשלפתע עבר במקום עבוד עם מכוניתו והציע לה טרמפ.
כתב האישום מגולל כי לאחר נסיעה קצרה, כשהגיעו לאזור חשוך, עצר עבוד את הרכב בצורה כזו שהצעירה לא תוכל לפתוח את הדלת ולברוח. הוא תקף מינית את הצעירה תוך שהוא חונק אותה ומפעיל כוח רב. בגין מקרה זה, הורשע עבוד בחטיפה לשם ביצוע עבירת מין, ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה בכוח.
הוא החל לתקוף את הצעירה מינית, ניסה לחנוק ולגרור אותה לרכבו, תוך שהוא מאיים לרצוח. הצעירה שלא נכנעה, התנגדה וזעקה לעזרה. למזלה במקום עבר שוטר. בעקבות זאת, ניסה עבוד להימלט, אך הוא נתפס. בגין מקרה זה, עבוד הורשע בניסיון לחטיפה לשם ביצוע עבירת מין, מעשה מגונה בכוח ואיומים.
בגזר הדין, שלושת השופטים - יצחק כהן, אסתר הלמן ובנימין ארבל, הגדירו את מעשיו של עבוד: "אכזריים וקשים ביותר".
לדבריהם, "מפליגה במיוחד בחומרתה העבירה אשר בוצעה בישישה, אישה באה בימים, חלושה וחולנית, אשר בערוב ימיה נפלה קורבן לתאוותו הבלתי מרוסנת של הנאשם...תוך התעלמות ממצבה, גילה המתקדם ומקריאותיה לעזרה. כל זאת למען לספק את יצריו האפלים".
השופטים ציינו כי עבוד השפיל את הקשישה, "תוך איבוד כל צלם אנוש, משל היה חיית בר ולא בן אנוש, כאשר לנגד עיניו מונחת המטרה היחידה של סיפוק תאוותו המינית".
בנוסף הם קבעו כי "הצלחתו" לפגוע בישישה ולבוא על סיפוקו "שימשה לעבוד כזרז להמשיך ולבצע עבירות דומות בנשים צעירות יותר, שאף בהן נהג באלימות ובאכזריות".