הגיעו מהודו להדסה כדי ללדת תינוק שיציל חיי בתם

זוג הורים מהודו ובתם בת הארבע חולים במחלה הגנטית תלסמיה. הם הגיעו לישראל כדי לעבור טיפול נדיר: בחירת עובר שאינו חולה במחלה וסיווג הרקמות שלו מתאים לאחותו, הזקוקה להשתלת מח עצם. כעת ממתינים שההריון יעבור בשלום

בני זוג הודים חזרו השבוע למולדתם כשברחמה של האישה הריון יקר במיוחד: התינוק שבבטן, עובר שנבחר במעבדה, יסייע להציל את חיי אחותו, שזקוקה לתרומת מח עצם ולא נמצא לה תורם. 

 

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet

 

המשפחה טופלה בבית החולים "הדסה עין כרם" ובעזרת הריון מבחנה ובדיקות מעבדה אימה של הילדה נושאת כעת ברחמה עובר בריא, שסיווג הרקמות שלו תואם לזה של אחותו. מיד לאחר הלידה ייעשה שימוש בדם הטבורי של התינוק כדי לנסות ולהציל את האחות.

 

"אנחנו מקווים שההריון ימשיך להיות תקין" 

בני הזוג, ביקשה (Bikash) ודיי (Dey)מוסומי (Mousumi) חולים שניהם במחלה הגנטית תלסמיה, וכך גם בתם בת הארבע. מדובר במחלה תורשתית הפוגעת במבנה ההמוגלובין והחולים בה סובלים מאנמיה וזקוקים לטיפול קבוע בעירויי דם לאורך כל חייהם, טיפול שאינו נטול סיבוכים. הדרך היחידה לרפא את המחלה היא באמצעות השתלת מח עצם.

 

בתם בת הארבע סבלה מהתפתחות לקוייה והם ניסו לאתר עבורה תורם מח עצם מתאים, אך ללא הצלחה. רופא הודי המליץ לבני הזוג על אפשרות שנשמעת בדיונית: להביא לעולם תינוק שסיווג הרקמות שלו יהיה זהה לזה של אחותו, כך שיוכל לשמש תורם מח עצם עבורה. כיוון שמדובר בהליך שלא נעשה עד היום בהודו יצרו בני הזוג, בתיווכו של אותו רופא, קשר עם ד"ר אריאל רבל, מומחה לפוריות ממחקת נשים ויולדות בבית החולים "הדסה עין כרם".

בני הזוג עם בתם וד"ר רבל. רצו תינוק נוסף (צילום: אבי חיון)

 

"פגשתי את ההורים בהודו וסוכם שהם יגיעו לישראל לבצע הפריית מבחנה, שבמסגרתה יעשו לעובר גם בדיקת סיווג רקמות, כדי לוודא שהוא מתאים לתרום מח עצם לאחותו, וגם בדיקה לנשאות הגן הגורם לתלסמיה, כדי לוודא שיוולד בריא", סיפר ד"ר רבל ל-ynet. "שאבתי מהאישה 19 ביציות, מהן התקבלו 15 עוברים. מתוכם לשניים היה סיווג רקמות שהתאים לילדה, כאשר אחד מהם היה נשא תלסמיה והאחר בריא. העובר הבריא הוחזר לרחמה של האישה ולשמחתנו היא בהריון. זהו הריון מאוד התחלתי ואנחנו מקווים שהוא ימשיך להיות תקין. הצענו לה שתחזור לישראל ללידה ואנחנו מקווים שהיא תעשה זאת וכך נוכל לבצע איסוף של דם מחבל הטבור. בשלב הראשון ניתן יהיה לנסות להשתיל תאי דם טבורי בילדה, ואם יהיה צורך ניתן גם יהיה להשתמש בתאי מח עצם של התינוק, בשלב מאוחר יותר".

 

"זו סוגיה שמעלה שאלות אתיות רבות"

ההליך שבוצע לאם נקרא איבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) והוא נעשה במספר בתי חולים בישראל במטרה למנוע לידת ילדים החולים במחלות קשות ובכפוף לאישורים מיוחדים. "התהליך נעשה במעבדה, שלושה ימים לאחר ההפריה, כאשר לביצית המופרית יש שמונה תאים", מסביר ד"ר רבל. "נוטלים תא אחד ועליו מבצעים בדיקות גנטיות. החידוש בכך היא הבדיקה לסיווג רקמות, שנחשבת מסובכת יותר ובוצעה במעבדה הגנטית של הדסה".

 

הטיפול החדשני קיבל את אישור הועדה לאתיקה של בית החולים, המאשרת ביצוע ניסויים רפואיים. "זו בהחלט סוגיה שמעלה שאלות אתיות רבות", אומר ד"ר רבל, " ישנן מדינות אירופאיות, כמו גרמניה וצרפת, שבהן יש איסור לבצע PGD מחשש שזה יגלוש לברירת עוברים. ההשלכות של זה מורכבות מאוד. במקרה כמו זה שבו טיפלנו ההורים רצו בכל מקרה להביא לעולם עוד ילד ורצו שהילד הזה יהיה בריא. המטרה לא הייתה להביא לעולם 'בנק' של מח עצם".

 

הליך של סיווג רקמות בביציות מופרות, כפי שנעשה בבית החולים "הדסה עין כרם" נעשה גם בבתי החולים "שיבא" ו"שערי צדק". בשערי צדק דיווחו לפני שנה על הולדת תינוקת שעברה הליך דומה כדי שתתאים לתרומת מח עצם לאחיה, שחולה במחלה נדירה. בבית החולים "שיבא" הושגו מספר הריונות בשיטה הזו ואף נולד ילד תוך שימוש באבחון טרום השרשתי להתאמת רקמות.