קשה מאוד להתייחס ברצינות לסטטיסטיקה, כשהתוצאה הסופית, 58:99 למכבי, למעשה מקלה על האיטלקים. אך אם בכל זאת נרצה להבין את הפרשי הרמות בין שחקניו של דייויד בלאט לאורחים מבירת איטליה, מספיק מבט חטוף על כמה נתונים כדי ללמוד על הפערים העצומים.
שחקני רומא מסרו שמונה אסיסטים בסך הכל, אחד פחות מדורון פרקינס לבדו. הלוטומטים חטפו ביחד שלושה כדורים, בדיוק כמו... פרקינס לבדו. מזל שלפחות בקטגורית האיבודים רומא הביסה את דורון... המדד הקבוצתי של הרומאים עומד על 33, בחמש נקודות בלבד מעל לזה של סופוקליס שחורציאניטיס לבדו...
המפתחות שהצבנו למכבי, באופן די צפוי, הושגו. הצהובים קלעו ב-38 אחוז מחוץ לקשת (5 מ-13), כשביקשנו מהם להתקרב ל-40. דאריוס וושינגטון וצ'ארלס סמית' קלעו ביחד תשע נקודות בלבד, והגיעו למדד משותף של מינוס 2.
ואם כבר בסמית' עסקינן - הפעם האחרונה שבה מכבי קלעה 57 נקודות או יותר במחצית הראשונה בהיכל, היתה אי שם בנובמבר 2004, באחת העונות הגדולות ביותר שידע המועדון הצהוב. גם אז הקורבן היה קבוצה איטלקית - סקווליני פזארו, כשבמדיה כיכב, מי אם לא האדון סמית'. אז זה נגמר ב-73:123, כשבצהוב כידרר מעל כולם שחקנה של בני השרון כיום - מייסיאו באסטון.

פרקינס. רומא לא ידעה איך להתמודד איתו ועם מכבי (צילום: אלי אלגרט)
אם התוצאה שהושגה אמש מצלצלת לכם מוכר, זה כיוון שגם ב-18 בנובמבר 2010 שאלנו את עצמנו האם המשחק הזה שאנחנו רואים שייך ליורוליג, כשמכבי הביסה בדיוק באותה התוצאה את פרוקום גדיניה. אך אם להיכנס מעט לנתונים, הניצחון אמש נחשב ל"בריא" בהרבה.
במשחק מול פרוקום צלפה מכבי 15 שלשות, וזרקה 32 פעמים מחוץ לקשת, לעומת 36 מתוכה. אמש, היחס הזה היה שונה משמעותית, כשהצהובים זרקו רק 13 פעמים לשלוש, לעומת 54 ניסיונות ל-2. מול הפולנים הצהובים הסתפקו ב-42 ריבאונדים, הפעם הם טיפסו ל-50, כשגם בקטגוריות האסיסטים והחטיפות היה שיפור. אין ספק שבלאט מרוצה בהרבה מ-58:99 של אמש, מאשר מזה שהושג בנובמבר.
מה שייזכר בעיקר מהערב הזה, זו ההטבעה האדירה של ג'רמי פארגו, שכבר סידר לעצמו יופי של קלטת היילייטס מהעונה הזו. למרות זאת, הבשורות בעניינו הגיעו לדעתי ממקומות אחרים לגמרי. הגופיה מספר 4 של מכבי ניהל את המשחק טוב בהרבה מהמשחקים הקודמים, עם בחירת זריקות נכונה יותר והכנסת שאר השחקנים למשחק בצורה חכמה. ברור שזו לא חכמה כשהיריבה ממול מזכירה את שחקני הספסל של מכבי דרום, אך בזה פארגו לא ממש אשם.

שחורציאניטיס. רומא? מי זאת בכלל??? (צילום: אלי אלגרט)
משחק כמו מול רומא יכול היה להיות הזדמנות מצוינת לצ'אק אידסון לצאת מה'מיני משבר' שתוקף אותו. למרות פתיחה טובה, זה לא ממש קרה אמש, כשאידסון סיים את הערב עם שמונה נקודות ומשחק בינוני. הפורוורד האמריקני של מכבי לא ממש פוגע זה מספר שבועות, ולמעשה ירד לראשונה מאז המחזור השלישי אל מתחת לממוצע נקודות דו ספרתי עונתי.
מבט לאחור מגלה כי אידסון עובר משבר דומה כמעט בכל עונה, ותמיד הוא תוקף אותו בסביבות החודשים דצמבר - ינואר. ב-2006/07 סבלה מכך שטרסבורג, שראתה כיצד הממוצע שלו יורד מ-18.4 נק' ל-10.5, עונה לאחר מכן הירידה חלה בריטאס - מ-13 ל-5.5. בשנה שעברה הוריד אידסון את מספריו מ-14.5 עד ינואר לשמונה בחודש הראשון של השנה האזרחית, והשנה הממוצע ירד מ-12 ל-6.2. המשבר הזה, בדרך כלל, עובר לאחר כחמישה משחקים, כך שלובליאנה, בבית או בחוץ, צפויה סוף סוף להרגיש את נחת זרועו של האידסון.
מכבי ת"א, כאמור, התעניינה לא פחות במה שקורה בסלובניה, שם ארחה לובליאנה את ברצלונה, לתחנה היחידה למעט יד אליהו שבה הקטאלונים יכולים היו למעוד. זה לא היה רחוק, אך ליי אפ של חואן קרלוס נבארו הבטיח את הניצחון לאורחים. כשבוע לפני פתיחת חודשי יום המשפחה (פברואר-מארס-אפריל, תלוי באיזו מדינה אתם), חגגו במשפחת לורבק דרבי מקומי, כשארזם, שגדל בלובליאנה, כיכב במדי בארסה, והאח הצעיר קלמן ראה מספר דקות במדי לובליאנה.

חואן קרלוס נבארו וסל הניצחון של ברצלונה (AFP)
האורחים ניצחו למרות יום חלש במיוחד של הספסל, כש-55 מתוך 68 הנקודות הגיעו מהחמישייה הראשונה, ורוג'ר גרימאו היה המחליף היחידי שתפקד. ויקטור סאדה וטרנס מוריס רשמו 19 דקות משותפות, ללא נקודה בודדת ועם מדד משותף של מינוס 4.
זה התחיל בספרד, עם חליד אל אמין. תשאלו את בלאט על אל אמין, והוא בוודאי יזכיר לכם שב-2 בדצמבר 2002 הוא הפציץ על הראש של מכבי ת"א 35 נקודות ב-35 דקות, בדרך למדד 41, כל זאת במדי עירוני רמת גן. ביום רביעי הוא ניצח כמעט לבדו בוויטוריה, כשהוליך את ריטאס וילנה ל-85:88 ענק מול קאחה, בזכות שלשה אדירה שחתמה משחק גדול.

שאראס והחברים בטורקיה חוגגים ניצחון דרמטי על ולנסיה (AFP)
שנה ושבועיים חלפו מאז הטיסה לטורקיה עברה בכיף על שחקני אפס פילזן, עת פרסטון שומפרט הוביל את הפילזנים לניצחון חוץ על אורליון. מאז רשמו שחקני אפס שמונה הפסדי חוץ רצופים, עד שהגיעו להר הגעש בבלגרד, ודווקא שם הוליך איגור ראקוצ'ביץ' את הטורקים לניצחון על פרטיזן.
יממה מאוחר יותר הצטרפו גם נבן ספאחיה ופנרבחצ'ה אולקר לטורקיות החוגגות, עם ניצחון סופר דרמטי על ולנסיה. בהיעדר המספרים של רוקו אוקיץ', שרונאס יאסיקביצ'יוס ודריוס לברינוביץ' (עשר נקודות משותפות בלבד, לעומת ממוצע עונתי משותף של 28.3 נק'), היה זה שוב מרקו תומאס, שרק שומע שמתחיל הטופ 16 - והוא כבר מתעורר.

אך עם כל הכבוד לכל המשחקים הללו, על הכוכבית של המחזור חתומה ריאל מדריד, שהגיעה לפלאסטרה והנחילה למונטפסקי הפסד בית ראשון העונה, למרות פיגור 18. משהו מצלצל לכם מוכר? ב-2 במאי 2008 הוליכה אותה סיינה ב-18 הפרש על מכבי ת"א בפיינל פור שבמדריד, אך מכבי מצאה את הדרך לנצח, בדיוק כפי שעשו הספרדים.
אז היה זה אלכס גארסייה שעלה מהספסל כדי לשנות הכל, הפעם עשה זאת ניקולה מירוטיץ', שקם כדי לצלוף 16 נקודות ב-17 דקות ולהשלים את המהפך. מעניין אם הטוסקנים ידרשו כעת מהיורוליג שהשופט הפיני קרל יונגבראנד, ששפט שני המשחקים האלו, לא ייקח יותר חלק במשחקים של מונטפסקי, כפי שכל כך נהוג בישראל...