אנחנו דור מקוון

דור המילניום כבר פה. תנו לו קצת זמן ותראו. אנחנו לא דור מזויין

החברים שלי חזרו מהודו, חזרו בתשובה, חזרו לטבע וחזרו באופן כללי. חזרתי איתם. אחרי שחזרנו, שמנו לב שנמאס לנו מכל הקרינה הזאת מסביב, אנחנו רוצים לשמור על Mother Earth, להשתולל כל היום ולעולם לא לקרוא עתון יומי או לשמוע חדשות ברדיו. וואלה, וחבל קצת שיש מלחמה. באמת, למה להעכיר?

יום טיפוסי במילניום החדש. הולכים למסיבות טראנס ומצביעים "עלה ירוק", אפילו אם רק ברק ושרון רצים. אולי זה לא הזמן, אבל ממילא מדובר באנשים נטולי שעון בדרך כלל. לא, אנחנו גם לא הולכים להפגנות אבל רוקדים באלפים בכיכר רבין כשיש לנו הזדמנות. כי אנחנו דור המילניום. אהה, הגירסה הישראלית לסיקסטיז, אלה שלא היו לנו מעולם, כי היינו עסוקים מדי בששת הימים.

לא תמיד קל לאתר את ילדי דור המילניום בסלולרי – לחלק מהם זה עושה סרטן וחלק מתנגדים אידיאולוגית לאפשרות שהם יהיו זמינים. למרות זאת, ובנוסף, "אחי, שלח לי איסיקיו על המסיבה בחוף", הוא משפט שגור באפטר-פארטי. "שיוסי יוריד את זה בנאפסטר במשרד ויצרוב", היא הוראה שמישה בשיחות טלפון, ולמעשה "דודו כתב לי מהודו, אני מצרף תמונה שלו עם הבאבא", הוא אימייל פופולרי בין סטלנים. רבים ישאלו בחורה "יש לך אימייל, אולי?" ויבטיחו לשלוח לה "דברים מצחיקים" או "תמונות". בדרך כלל, לדאבון, החבר'ה של המילניום משתמשים ב-hotmail, ועבור חלקם ככה נראה דואר באופן כולל, וזה מה שהם ידעו כל חייהם. אבל כמו שאומרים, "רצונו של אדם כבודו, כל עוד הוא אונליין". סבבה.

 

מי יעצור אותך?

 

דור המילניום, שכנראה אני חלק ממנו, אוהב את החופש שלו בדיוק ככה, חריף עם חמוצים בצד, וזה מתארגן לו מצוין עם היעדר הגבולות של האינטרנט. קודם כל, באינטרנט עוד לא סגרו לאף אחד מסיבה. דבר שני, בחייך, מי יעצור אותך באינטרנט? שוטר תנועה? הרי הרשת היא המקום הנכון לרשימות תפוצה כמעט מחתרתיות עם הוראות נסיעה למסיבות נידחות, למשל, או למחירוני סמים. שנאמר, "זה כן לאינטרנט". הרשת מעניקה חסות לשוחרי חופש מצד אחד ולקומונות וירטואליות מצד שני, ושבדרך מספרת איפה מכמונת המהירות הקרובה ומאפשרת לנו להתכתב עם סינית שלא נפגוש לעולם. באינטרנט באמת אין גבולות, וזר לא יבין זאת. ואיזה כיף שחוזרות הסיקסטיז!

 

גם דוד אבידן היה שמח לגלוש קצת

 

הנה, אם מרשל מקלוהן היה פה עכשיו הוא היה משפריץ ניטים. מקלוהן אמר עוד בשישים ושבע, כשהצנחנים בכו בכותל ולאף אחד לא היה זמן לפילוסופיה של היפים, שהמדיום הוא המסר. "התוכן של המדיום הוא תמיד מדיום נוסף" הוא טען, ואם היו מראים לו XML הוא בכלל היה משתגע. זוכרים את דונלד סאתרלנד מסביר ב"בית החיות" איך בנוי היקום? היום הוא היה מתכנת עצמים בלי להניד עפעף. גם דוד אבידן, אי שם אצלנו, שדיבר על מסרים, על תקשורת בלתי מילולית ועל חופש מידע מוחלט – היה שמח לגלוש קצת.

אז מה, שיחק אותה המילניום. באמת, תגידו תודה לכולם שאתם חיים בתקופה הזאת. מילניום חדש זה משהו של פעם בחיים – ושל מיליון פעם ב"גוגל". ולא סתם המילניום מופיע מיליון פעם בגוגל. אחרי הכל, הוא זה שהביא איתו גם את הסיקסטיז וגם את האינטרנט באותו הכרטיס. גם החופש ללכת עד הסוף וגם הלגיטימציה לשבש את הגבולות בין המציאות לדמיון... שזה בעצם אותו הדבר.

אלף טוב לכולם, ואני בטוח שזה יהיה אלף טוב, כי אפילו בלי המיסטיקה שכרוכה בו מילניום חדש הוא זמן להתחדשות, ודור המילניום כבר פה. תנו לו קצת זמן ותראו. אנחנו לא דור מזויין, אנחנו דור מקוון.