כשהיינו קטנים, חלבה היתה ממתק של החורף. מיד כשתמו ימי הגלידה והקרטיב, הגיעו אל חנויות המכולת והקיוסקים, אמותיהם ואבותיהם של המרכולים והפיצוציות, הממתקים שסימנו, כמו החצב והשלכת, את בואה של העונה הקרה יותר. ביניהם היו גלידה חמה - גביעי ואפל ממולאים במקצפת צמיגה ומצופים בשוקולד - שהיו מבשריו של הקרמבו, ממתק החורף המשוכלל יותר, שבו הקצף נח על עוגייה.
הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
בחנויות המכולת, ליד קערות הזכוכית הרבועות של הדג מלוח ולוחות העץ של הלקרדה, נחו גושי גבינת קרש - כולם נמכרו על המשקל, אחרי שנחתכו באותה סכין עצמה בידי
המכולתניק. במקרה הטוב קונחה הסכין הזאת בין חיתוך לחיתוך בסינורו המגובב. סכין מיוחדת נשמרה בצד השני של דלפק השיש המרובב, שעליו נחו מלבני המרמלדה - שכבות צבעוניות של ממתק קרוש - והחלבה. בעוד שהראשונה נבצעה במהירות, בלי להותיר אחריה עקבות ופירורים לפני שנארזה בפיסת נייר פרגמנט, החלבה חייבה יד מיומנת ומשנה זהירות. מי שלא הקפיד, סופו שנותר עם פירורי חלבה שלא היה להם דורש. אנחנו המתנו להזדמנות לזכות בפירורים האלה מידה הנדיבה של אשת הבעלבית.
את נתחי המרמלדה הורשנו לחסל בדרך הביתה מהמכולת. על המדרכה החולית ליקקנו את האצבעות הדביקות, שהתמלאו בגבישי הסוכר הקטנים שציפו את הממתק מלמעלה. בבית היתה אימא פורשת את נייר הפרגמנט שעליו נח ממתק השומשום החיוור ובוצעת ממנו נתח, שאותו הידקה היטב לפרוסת לחם אחיד מרוחה במרגרינה. בשבילי, עד היום, לחם עם חלבה הוא טעם של ילדות עם ניחוח של חורף. החלבה נעלמה, איכשהו, מהמכולת עם בוא החמסין הראשון. גושי החלבה, כך מתברר, נטו לסבול מהזעת יתר בקיץ התל-אביבי, שצונן לכל היותר במאווררי תקרה גדולים, ולפיכך נגנזו עד לסתיו הבא.
היום לחלבה אין עונה ובמעדניות הממוזגות אפשר להשיג אותה גם בימי החמסין, בגושים על המשקל, ממש כמו פעם. אלא שבתודעתי היא עדיין חקוקה לצד גשם וקור. אז לכבוד ימי החורף המועטים שפוקדים אותנו השנה קינחתי ארוחה במוס חלבה. ליוויתי אותו בסלט קטן של תותים והשידוך עבד נפלא. הנה לפניכם.

(צילום: ירון ברנר)
המרכיבים (ל-6 מנות):
1/2 שקית ג'לטין ללא טעם
1 כוס חלב
2 ביצים
1/2 כוס סוכר
מעט תמצית וניל
150 גרם חלבה
1 מכל שמנת מתוקה
לקישוט:
פיסטוק חלבי מרוסק
אופן ההכנה:
1 סלסילת תותים
מיץ וקליפה מגוררת מ-1 לימון
1/4 כוס סוכר
1 כף לימונצ'לו או ליקר תפוזים (לא הכרחי)
אופן ההכנה: