מוכנה גם לתרום קרנית. גולדווסר חתמה על אדי

עוד כשהייתה נערה הודיעה קרנית גולדווסר לבני משפחתה כי היא מוכנה לתרום את איבריה. לאחרונה גם חתמה על כרטיס אדי, לאחר שהבינה שברגע האמת לא תמיד קל לקבל את ההחלטה הנכונה. "אם יש בקשה כתובה וחתומה - זה מקל", היא מסבירה

החתימה

מאז ומעולם ידעתי, וגם בני משפחתי ידעו, שאני רוצה שהם יתרמו את איברי בשעת הצורך, ולכן מעולם לא חשבתי שאני צריכה לחתום על כרטיס לתרומת איברים. אבל לאחרונה הבנתי שברגע האמת יכולה להיות למשפחה דילמה וקושי גדול לעשות החלטה שכזו, ומבחינתי הכרטיס אמור לעזור להם לקבל את ההחלטה שאני רוצה. היום אני מבינה שזו שעה מאוד קשה למשפחה לקבל את ההחלטה לתרום איברים, ואני חושבת שאם יש בקשה כתובה וחתומה אז זה מקל. זה בדיוק מה שעושה כרטיס אדי.

 

• רוצים לזכות במכונית? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו

     

ההתלבטות

מעולם לא הייתה לי התלבטות בנושא. אני יודעת שתרומת האיברים נעשית ברגע שבו מבחינת הרופאים והרפואה המודרנית האדם כבר אינו בחיים, ולכן ניתן לקחת את איבריו. בגלל שזה כך, אין לי שום התלבטות ואני סומכת על הרפואה שתעשה את זה ברגע הנכון.

 

בני המשפחה

אני חושבת שבני המשפחה שלי, כמוני, לא חתומים על הכרטיס. אבל אנחנו לא צריכים את החתימה הזו כדי לדעת מה אנחנו נעשה. מי שכן היה חתום זה אודי. היו לנו כמה שיחות בנושא והוא ידע שאני רוצה שאם יקרה לי משהו הוא יתרום את איברי. את שאר בני המשפחה לא ניסיתי, וגם עכשיו אני לא מנסה, לשכנע לחתום. אני חושבת שזו החלטה אישית של כל אחד, וכמו שאני הגעתי אליה לבד גם אחרים צריכים לעשות זאת. אני גם יודעת שאם יקרה מצב שבו אצטרך לקבל את ההחלטה הזו לגבי מישהו מבני המשפחה שלי - לא יהיה לי ספק ואני אסכים לתרום.

 

• חותמים עכשיו:

לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן

 

• פרוייקט תורמים חיים: 

מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

 

הפגישה

הפעם הראשונה בה נחשפתי לכרטיס האדי הייתה כשקיבלתי את רישיון הנהיגה הראשון שלי. הכרתי עוד קודם את נושא תרומת האיברים, זה לא היה לי חדש, אבל זו הפעם הראשונה שבה התברר לי שיש כרטיס מיוחד עליו חותמים. כבר אז הבנתי שיש משהו מאוד אמביוולנטי בנושא תרומת האיברים. מצד אחד, כולנו רוצים לתת ולתרום. מצד שני, כולנו רוצים להאריך חיים, וזה קשה לחשוב על המוות שלך בעודך בחיים. יש פה קונפליקט מאוד מיוחד, אבל חשוב לחשוב ולדבר על הנושא.

קרנית גולדווסר. "אודי היה חתום על הכרטיס" (צילום: דנה קופל) 

 

המוות

יש לי איזו אמונה אישית בכל נושא החיים שאחרי המוות, איזו פנטזיה שהיא כנראה רק שלי, אבל באופן כללי זו שאלה מאוד קשה שאין לי תשובה עליה. בכל מקרה, זה לא משהו שאני לוקחת כשיקול בנושא של תרומת האיברים. אני מאוד מעריכה אנשים שבנקודה הקשה ביותר בחיים שלהם, כשמישהו קרוב להם הולך לעולמו, הם מצליחים לגלות גדלות שכזו ולתרום את איבריו. זה סוג של קסם באנושיות מבחינתי.

 

כולנו שווים

אני מוכנה לתרום לכולם, גם למי שלא מוכן לחתום על כרטיס לתרומת איברים. אני מאוד מקווה שאם יתרמו את איברי הם יעשו את האנשים בהם הם יושתלו לטובים יותר, ושגם אם אלו אנשים שלא הסכימו לתרום אז הם ישנו את דעתם בעקבות התרומה. אני מניחה שזה קורה לאנשים, שאחרי שהם מקבלים תרומה הם מבינים את החשיבות והמשמעות בכך.

 

חינוך

צריך לדבר על הנושא של תרומת איברים ועל המשמעויות והחשיבות בכך. חשוב גם להבהיר בצורה הכי ברורה שיש שלא קוצרים את האיברים מאנשים חיים, אלא לוקחים אותם מאנשים

שלא ניתן לעשות עבורם דבר, פשוט כי הם לא חיים יותר. אני גם חושבת שצריך לדבר על המשמעות של תרומת איברים עבור החולים שמקבלים את האיברים. אפילו תרומת קרנית, שהיא איבר קטן מאוד, עושה שינוי גדול בחיים. צריך להוריד את מחסום הפחד, מצד אחד, ולהעלות את המודעות לאיכות החיים שזה יוצר, מהצד השני.

 

התרומה והדת

מבחינתי תרומת איברים מסתדרת מצויין עם הדת. מבחינת הדת שלי אין שום בעיה עם זה. אני אמנם לא אדם דתי, אבל אני יודעת שהצלת נפשות היא ערך עליון ובכך אנחנו עוסקים. מבחינתי מדובר גם בסוג של הארכת חיים של האדם שכבר נפטר. הרי איבריו, הלב שלו, הכבד, ממשיכים לחיות. 

 

מילה לספקנים

לכל מי שעוד מתלבט אני אומרת שתרומת איברים או חתימה על כרטיס אדי זו למעשה הארכת החיים ולא קיצור החיים, גם למי שמקבל את התרומה וגם למי שתורם.

 

רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן