מה כבדה מועקת הלב

"כברות השלג נמסות בלא/ לקונן ובלא לערער/ כשימוגו ירד שלג חדש/ וגם לו ימונה קץ/ מה כבדה מועקת הלב/ ילד זקן, הככה שיערת את הבאות?" שישה שירים מאת משה דור

שישה שירים מאת משה דור: 

 

הנזירה רקפת

הַנְּזִירָה רַקֶּפֶת מַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ

אִם כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת כְּנִיעוּתָהּ לְבוֹרֵא עוֹלָם

וְאִם כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת פִּיהָ הַחוּשָׁנִי, הַחוֹשֵׁק.

 

בַּהִיפּוֹדְרוֹם הָרוֹמִי הָעַתִּיק נָמוֹגוּ

שַׁעֲטוֹת הַסּוּסִים, נָדַמּוּ.

 

הַנְּזִירָה רַקֶּפֶת זוֹקֶפֶת אֶת רֹאשָׁהּ,

נוֹשֶׁמֶת בִּנְחִירַיִם פְּעוּרִים אֶת זֵעַת

הַסּוּסִים, רוֹכְבֵיהֶם.

"כברות השמש נמסות" (צילום: index open)

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יִקָּרַע צֵל מֵעַל הַחֲשֵׁכָה,

יַחֲמֹק בְּאֶפֶס קוֹל אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ,

יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה

שֶׁצִּירֶיהָ שֻׁמְּנוּ הֵיטֵב,

מַשֶּׁהוּ חוֹלֵף פְּנִימָה,

אוּלַי פֶּרַח, אוּלַי

סוּס.

 

כנרת

אִם תֹּאחֲזִי בְּיָדִי אֵלֵךְ גַּם אֲנִי

עַל הַמַּיִם וְדַיָּגִים חֲרוּכֵי שֶׁמֶשׁ

יִפְעֲרוּ עֵינַיִם וְדָגִים פִּרְחֵי זָהָב

מִתַּחַת לַשָּמַיִם

אֲבָל אַתְּ אֶחֱזִי בְּיָדִי

לְבַל אֶטְבַּע

 

GARAGE SALE 

אֵין לָנוּ מוּסָךְ וְאַף עַל פִּי כֵן

אַתְּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה בַּמְּכִירָה,

מַצִּיגָה עַל דּוּכָנֵךְ וּמִסְבִיבוֹ סְפָרִים מְאֻבָּקִים,

כָּאֵלֶּה שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁלֹּא עִלְעַלְתְּ בָּהֶם בִּכְלָל,

כְּלֵי מִטְבָּח יְשָׁנִים, תְּמוּנוֹת שֶׁצִּיְּרוּ אָמָּנִים

שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת מִיהֶם וּמָה עֶרְכָּם, אַבְזָרִים לֹא

נְהִירִים לָךְ שֶׁלֻּקְּטוּ מִכָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת, הַמַּרְתֵּף.

בַּבֹּקֶר הַסְּתָוִי הַזֶּה, בְּמִגְרַשׁ הַחֲנִיָּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי

הַבָּתִים צְמוּדִי-הַקִּיר, תַּחַת עֵצִים מְכֻשָּׁפִים

הַבּוֹעֲרִים בְּאֵשׁ אַרְגָּמָן קָרָה, הַדָּם רוֹהֵט בְּעוֹרְקַיִךְ,

עֵינַיִךְ מִתְנוֹצְצוֹת: הַהִיסְטוֹרְיָה הַנִּבְחֶרֶת שֶׁל חַיָּיִיךְ

מְרַגֶּשֶׁת אוֹתָךְ, כִּמְעַט כְּמוֹ אַהֲבָה.

 

אֲבָל הִזַּהֲרִי נָא לְבַל תִּמְכְּרִי פְּרִיטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם

גַּם מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל עַצְמִי. אֵינִי מוּכָן לְשַׁתֵּף זָרִים,

וְלוּ גַּם שְׁכֵנִים טוֹבִים, בְּתוֹלְדוֹתַי וּבַחֲלוֹמוֹתַי

אֲפִלּוּ הֵם מְמֻלְמְלֵי לְשׁוֹן נֵכָר שֶׁאֵין לָהּ מְתַרְגֵּם.

אֵלֶּה מֵי הַחוֹף שֶׁלִּי. הַשַּׁיִט בָּהֶם אָסוּר בְּתֹקֶף

חֻקֵּי הַפְּרָטִיּוּת. כָּל הַמֵּפֵר אוֹתָם עָלוּל לְהִיָּרוֹת.

 

אָכֵן, יֵשׁ לְעִתִּים, כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּמַה שֶּׁנִּתְפָּס לָנוּ

כְּסַחַף דּוֹמְמִים, פְּלֵטַת זִרְמֵי הַיָּם, הֵם זָעִים פִּתְאֹם,

מְפַרְכְּסִים כִּיצוּרִים שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִמְקוֹם חִיּוּתָם

וַאֲנוּ מִתְבּוֹנְנִים בָּהֶם מֻכֵּי פְּלִיאָה, שֶׁאַחֲרֶיהָ,

כְּמוֹ גֵּאוּת, לֹא תִּתְבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא הַחֲרָדָה.

 

ניסוחים

לוֹמַר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה

רָחוֹק מִדִּיּוּק. נָכוֹן יוֹתֵר: אֲנִי אוֹהֵב

אוֹתָךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּהַתְחָלָה אוֹ לְפָחוֹת

לֹא כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה. הַהַתְחָלָה מְמֻקֶּמֶת

בָּאַרְכִיּוֹן הַפְּרָטִי שֶׁלָּנוּ שֶׁהַזִּכָּרוֹן כְּבָר

מִתְקַשֶּׁה לַעֲקֹב אַחַר פְּרִיטָיו וּכְשֶׁיִּפָּתַח

לִפְנֵי חוֹקְרֵי הֶעָבָר יִשְׁפְּטוּ מַה שֶּׁיִּמְצְאוּ

לְפִי נְטִיַּת לִבָּם מַמָּשׁ כְּמוֹ לְפִי

קְנֵי-מִדָּה מַדָּעִיִּים חַסְרֵי-פְּנִיּוֹת.

סִדְרַת הַמֵּתַח בַּטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁל חַיַּי,

זוֹ הַמֻּצֶּגֶת שׁוּב וָשׁוּב, תָּמִיד מִתְגַּלֵּית

בָּהּ הַפְתָּעָה שֶׁלֹּא הֻבְחָנָה, בְּוַדַּאי לֹא

בַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן, וְלֹא בַּפְּרָקִים הַבָּאִים

אֶלָּא, אוּלַי, כִּמְעַט עַל סַף הַסּוֹף.

 

ויטמין די

אמר המומחה: "השוהה בשמש כך וכך דקות יקבל מכסת ויטמין די היומית הדרושה לו"

 

יוֹשֵׁב בַּגַּן הַקָּטָן וְאוֹרְצֵל הַשֶּׁמֶשׁ הַמְנֻמָּר

מְפַזֵּז עַל רֹאשִׁי, אֲנִי מֵצִיץ מִבַּעַד לְעַלְוַת

הַפִיקוּס וְרוֹאֶה דְּמוּת לְבָנָה

קְרֵבָה וּבָאָה.

 

אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַזִּהוּי אֵינָן מֻגְבָּלוֹת

אֲבָל רְצוֹנִי שֶׁתִּהְיִי זוֹ אַתְּ

הַחוֹזֶרֶת מִשִּׁטּוּטַיִךְ מְלֵאַת

וִיטָמִין דִּי

וְאַהֲבָה.

 

חצייה

כִּבְרוֹת הַשֶּׁלֶג נְמַסּות בְּלֹא

לְקוֹנֵן וּבְלֹא לְעַרְעֵר.

כְּשֶׁיִּמֹּגוּ יֵרֵד שֶׁלֶג חָדָשׁ

וְגַם לוֹ יְמֻנֶּה קֵץ.

 

מַה כְּבֵדָה מוּעֶקֶת הַלֵּב.

 

יֶלֶד זָקֵן, הֲכָכָהְ שִׁעַרְתָּ אֶת הַבָּאוֹת?

הַחוֹצֶה עַכְשָׁו אֶת הָרְחוֹב וְלוּ גַּם בִּפְסִיעוֹת

קטנות, זְהִירו¬¬ת, מִפְּנֵי טְלָאֵי הַקֶּרַח, אֶת

חַיָּיו שֶׁלּוֹ הוּא חוֹצֶה.