נשפטים על עבירת מהירות? תלוי מי השופט

חלק משופטי התעבורה ממשיכים לטעון כי כל עוד לא יכויילו מכשירי האכיפה, לא ניתן יהיה להרשיע נהגים. למשטרת התנועה זה לא מפריע להמשיך ולאכוף באותם אמצעים שנויים במחלוקת. המשמעות: על אותה עבירה אתם עלולים לספוג עונש כבד, או לצאת זכאים

מכשירי אכיפת המהירות של המשטרה עלולים להיות לא-מדויקים? לא נורא. הקרב בנושא אכיפת מהירות בין הזרוע השופטת לזו האוכפת, רחוק מסיום. חלק מהשופטים מזכה נהגים שנתפסים במהירות גבוהה מהמותר עקב ציוד לא-מכוייל, אבל למשרד לביטחון פנים ומשטרת התנועה זה לא ממש מפריע להמשיך לאכוף באותו ציוד.

 

כבר בסוף 2009, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע כי מדידות מהירות שמבצעת המצלמה הנייחת של המשטרה, "מולטנובה", אינן יכולות להיחשב למדויקות, מאחר שהמצלמה אינה מכוילת. במרץ 2010 קבע אותו בית משפט, כי גם מכשיר אכיפת המהירות העיקרי של המשטרה, הממל"ז ("אקדח הלייזר"), אינו יכול לשמש להרשעת נהגים, מאחר שהוא אינו מכויל במעבדה מוסמכת. המשטרה אמנם ערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין בעניין הממל"ז, באפריל 2010, אך הנהג שזוכה במחוזי - עמיקם לוין, אשר ניהל מאבק משפטי במשך 14 שנה - נפטר בסוף השנה, ובעקבות זאת הופסק ההליך.

 

"המשטרה שאמורה לאכוף את החוק, ואמורה לגרום לאזרחים לציית לחוק, מתעלמת מפסק דין מחייב של בית משפט מחוזי", אומר ל-ynet עו"ד אילון אורון, המתמחה בתחום התעבורה, "זה פשוט עיוות דין". עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, מציין כי במצב שנוצר עלולים בתי משפט להרשיע נהגים למרות שלא ביצעו עבירה.

 

• המשטרת מתעלמת - עברייני המהירות מזוכים

 

שופט: "מי שידו משגת ישכור סנגור ויצא זכאי" (צילום: קובי קואנקס)

 

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה כי "הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, במסגרת תיק אחר, והדיון בעניין הוקדם לבקשת המדינה. פרקליט המדינה אישר את המשך האכיפה באמצעות ממל"ז, בצורה שבה נוהגת המשטרה לעשות כיום. גם בית המשפט העליון לא מנע בשלב זה את המשך הפעלת מכשירי האכיפה האמורים". עוד אומרים שם כי "המשטרה פועלת באופן וולונטרי מול הרשות הלאומית להסמכת מעבדותיה".

 

"התעמרות באזרחים, ביזוי בתי משפט" 

את הצורך בכיול מכשירי אכיפה הסבירה בעבר שופטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, רחל ברקאי, בפסק הדין שניתן בעניין המצלמה הנייחת: "רשות הדורשת מאזרחיה לנהוג על-פי דין, כאשר את דבר הפרת הדין היא מעגנת בתוצאות מדידה של מכשיר, חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי שתוצאות המדידות יהיו אמינות ומדויקות, ברמת הדיוק הגבוהה ביותר האפשרי".

 

אלא שקביעות מסוג זה, שניתנו על-ידי מספר שופטים בשנה האחרונה, לא חוללו שינוי. המשטרה טוענת כי אין כל צורך בכיול מדויק במעבדה ייעודית, ולמעשה אומרת כי היעדר כיול אינו מצביע על בעיה כלשהי בדיוק מדידות המהירות או ביכולת להרשיע בעזרתן נהגים. טענות המשטרה מתקבלות על-ידי מרבית השופטים, אך חלקם דווקא לא מתרשם, ומעביר ביקורת חריפה.

 

"התנהלות המשטרה מהווה התעמרות באזרחים וביזוי החלטת בתי משפט", אמרה ביוני האחרון השופטת רבקה בן-יששכר. השופט אברהם טננבוים הצביע על העיוות שיוצרת התנהלות המשטרה: "אין זה הוגן כי מי שידו משגת ישכור סנגור ויצא זכאי, ומי שאיננו יכול לעשות כן - תנוח עליו ידה הכבדה של המשטרה".

 

"אנחנו נמצאים בתקופה של אי-ודאות", אומר היום (ה') ל-ynet עו"ד גלעד מלשכת עורכי הדין. "גורלם של נהגים תלוי במידה רבה באיזה בית משפט הם נשפטים. מעט שופטים מאמצים את פסקי הדין של המחוזי, כנראה בגלל רצונם ללכת בתלם, ולא לפגוע בעבודת משטרה". לדבריו, אחת הסיבות להתעלמות מרבית השופטים מבעיית הכיול, היא הפגיעה האנושה שעלולה להיגרם לאכיפת עבירות מהירות. "אין למשטרה אמצעים אחרים לאכיפת מהירות, ושופטים חוששים כנראה כי ישאירו את השוטרים ללא אמצעי אכיפה".

 

המכשירים אמינים, המדידות מדויקות 

במשטרה הבהירו בחודשים האחרונים כי כל מכשירי האכיפה מדויקים, ומופעלים בהתאם להוראות היצרן. בעניין המולטנובה, טענו במשטרה כמה פעמים כי מאחר שבקרוב תוחלף המצלמה במערך של מצלמות דיגיטליות חדשות, אין טעם בכיולה במעבדה מוסמכת, מטעמים של "עלות-תועלת". טענה זו נדחתה גם בבית משפט לתעבורה וגם בבית משפט מחוזי. "אין בכך כדי לפטור את המדינה משקילת מדיניותה מחדש ביחס לדו"חות, כל עוד (היא) דורשת הרשעת נהגים על-פיהן", קבעה השופטת בן-יששכר. 

 

המשטרה והפרקליטות רשמו הישג מסוים, כאשר בית המשפט העליון קיבל באוקטובר ערעור שהגישו נגד החלטה לבטל פסילת רישיון מנהלית של נהג שנתפס במהירות של 164 קמ"ש. אולם, למרות שבית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה המדינה, השופט עוזי פוגלמן הבהיר כי החלטתו נוגעת אך ורק לפסילות מנהליות על-ידי קציני משטרה - ולא להרשעת נהגים בבתי משפט.

 

שלב הטענות: השופטים נגד השוטרים

אלה הטענות העיקריות בעתירת פרקליטות המדינה, שערערה על פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ומולן תגובות שופטים שונים, שזיכו בשנה האחרונה נהגים עקב אי-כיול מכשירי האכיפה:

 

1. במשטרה מסבירים כי הם מתפעלים את המכשיר בהתאם להוראות היצרן, שכלל אינו קובע כי יש צורך בכיול - ואם היצרן אינו כותב שיש צורך בכיול, הרי שאין צורך בכיול. לעומת זאת, שופטים אומרים כי היעדר הוראות יצרן בדבר הצורך בכיול, אינו פוטר את המשטרה מהחובה לעשות כך. עוד הם מציינים, כי המדינה לא הוכיחה שהיצרן קבע כי אין צורך בכיול.
2. במשטרה ובפרקליטות אומרים כי בית המשפט העליון קבע ב-2003 כי הממל"ז אמין ומדויק, מבלי שידרוש שיכויל. לכך ענו שופטים כי אכן, בית המשפט העליון קבע שהמכשיר אמין, אך יש להבחין בין אמינות מכשיר ובין תוצאות המדידה שלו והצורך בכיולו.
3. טענה נוספת של המשטרה והפרקליטות היא כי גם אם רצוי לבצע כיול למכשיר, היעדר כיול אינו מעיד כי המדידות שלו אינן מדויקות או אמינות. מנגד טוענים שופטים כי בהיעדר כיול, לא ניתן לקבוע כי מדידות המהירות מדויקות, ולכן לא ניתן להוכיח עבירת מהירות.
4. בפרקליטות אומרים כי החוק כלל אינו מחייב את מעבדת אגף התנועה להיות מוסמכת על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. לכך עונים השופטים, כי גם אם המחוקק לא קבע כי יש לכייל מכשירים במעבדה מוסמכת, אין זה אומר כי הדבר תקין.
5. במשטרה ובפרקליטות טוענים כי גם אם בתי משפט סבורים כי יש להסמיך את מעבדת האגף, היעדר ההסמכה אינו מעיד כי המכשירים הנבדקים בה אינם אמינים או מדויקים. בתי המשפט לעומת זאת, טוענים כי כל מכשיר מדידה חייב בכיול במעבדה מוסמכת, במיוחד אם מדובר באכיפת החוק.