התובע ששימש כיו"ר נציגות בית משותף בחיפה טען, כי במסגרת תפקידו תלה על-גבי לוח המודעות של הבניין טבלה המפרטת את מצבת התשלומים החודשיים לוועד הבית עבור כל משפחה.
לטענתו, הנתבע, אחד הדיירים בבניין, אשר נהג לטענתו, להטיח בו האשמות ולכנותו בכינויים פוגעניים, כתב על הטבלה בטוש שחור, "לא לשלם לגזלן". בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בחיפה, דרש יושב הראש פיצוי של 100 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע כנגדו.
הדייר הכחיש כי השתלח ביושב הראש וטען כי יושב הראש פעל באופן זה כלפיו, אך הודה כי הוא זה שכתב את המילים "לא לשלם לגזלן" על גבי המודעה.
לטענתו, לא התכוון לפגוע ביושב הראש, והפרסום נבע מכך שהוא לא שותף בהחלטות שונות המחייבות גם אותו, ונועד להביא להפסקת דרישותיו המוגזמות של יושב הראש מדיירי הבית.
"לא ניתן להעניק המקרה דנן מספר פרשנויות לביטוי "אין לשלם לגזלן". הביטוי, בנסיבות שתוארו, הינו משפיל ופוגע, וזאת בהתאם לסטנדרד אובייקטיבי של האדם, באופן כללי, וכן בעיני הדיירים בפרט", כתב השופט, ופסק כי לא מתקיימות בנסיבות המקרה הגנות החוק הפוטרות את המפרסם מאחריותו.
עם זאת, נקבע כי איש מהצדדים לא היה "תמים" בהתנהגותו, שכן במהלך הדיונים בבית המשפט, הובאו ראיות שונות המייחסות לכאורה גם ליושב הראש וגם לנתבע התבטאויות ומעשים כאלו ואחרים.
לפיכך, נקבע כי הנתבע יפצה את יושב הראש ב 5,000 שקל בלבד, ובנוסף ישלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 4,000 שקלים. השופט סיים את פסק הדין בתקווה כי הצדדים ידעו בעתיד להסדיר את המחלוקות ביניהם בדרכי נועם.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין