בסרטים זה תמיד נראה נהדר: בני המשפחה יושבים סביב השולחן לארוחת הבוקר. כולם יפים, רחוצים, מסורקים ולבושים בקפידה. השולחן מעוצב בטוב טעם ועמוס לעייפה במזונות מגוונים ובריאים כמו מיץ תפוזים סחוט, חביתות ואפילו קפה טרי. הטוסטים קופצים בעליצות, ואם המשפחה, בסינורה הנקי, משרתת את כולם בנעימות ומתיקות אין קץ. נשאר לה רק להכניס את הכריכים שהכינה באהבה ומבעוד מועד לתיקי הגן ובית הספר, עוד נשיקה וחיבוק, וכולם יוצאים מהבית רגועים ושמחים לעוד יום חדש.
מוכר לכם? ברור שלא. מה שאנחנו מכירים בדרך כלל אלו בקרים טרוטי עיניים. כולם מתקשים לצאת מהמיטה החמה, וכשזה כבר קורה מתחיל מאבק מתיש הכולל ניסיונות לנהל את הילדים לכיוון האמבטיה ולמשימת ההתלבשות. אנחנו מוצאים את עצמנו בויכוחים אינסופיים, כשמשפטים כמו "את לא יכולה ללבוש את השמלה הלבנה לגן", "למה לא ארגנת את התיק אתמול" ו"לא, לא רואים עכשיו טלוויזיה", יוצאים לנו מהפה בדציבלים גבוהים. גם כשהילדים כבר איכשהו כבר מוכנים לצאת אנחנו נזכרים שאנחנו עדיין לא התלבשנו, שלא לדבר על זה שלא מצאנו זמן לאיזה כוס קפה קטנה בנחת. והופ, צריך כבר לצאת מהבית, כי אנחנו שוב מאחרים.
אבל זה ממש לא חייב להראות ככה. אפשר לארגן את הבוקר כך שיראה וירגיש רגוע יותר, שפוי יותר ונעים יותר. כך תעשו זאת:
אם אנחנו רוצים בוקר רגוע, אנחנו צריכים לדאוג שהילדים יישנו שנת לילה טובה ומספקת. הרי גם אנחנו מתפקדים הרבה יותר טוב אחרי שאנחנו ישנים כמו שצריך. זה אומר שכולם צריכים ללכת לישון בזמן (כמובן בהתאם לגיל) ולישון שינה רציפה (בלי טיולים למיטה של אמא ואבא, ובחזרה).
חשוב להיערך מראש ולבדוק עם עצמנו האם אנחנו מאורגנים לקראת היום החדש. האם ארגנו את החומרים שאנחנו צריכים לקחת איתנו לעבודה, מלאנו דלק במכונית וקנינו לחם לכריכים? חשוב גם לשים שעון מעורר ולקום בשעה מוקדמת מספיק להתארגנות, כדי שלא נמצא את עצמנו מתנהלים בתנאים מגבילים במיוחד.
שבו עם הילדים ושוחחו איתם על משימות הבוקר. הסבירו להם מה כל אחד צריך לעשות ואת סדר הפעולות. הכניסו את הכל לטבלה, בה הילדים יכתבו (או יציירו, במידה והם קטנים יותר) את המשימות לפי סדר ביצוען. תנו לילדים לקשט את הטבלה ותלו אותה במקום בולט, כך שהם יוכלו בכל בוקר לבדוק מה עליהם לעשות.

בבוקר מאוד קשה לילדים להחליט מה ללבוש. הראש עדיין מנומנם וההיצע בדרך כלל גדול מדי - מה שמוביל לוויכוחים ולבכי. לכן רצוי לבחור את הבגדים ערב קודם ולהחליט כי רק את מה שנבחר - לובשים.
ישנם ילדים שעבורם ההחלטה מה הם רוצים בכריך היא לא פשוטה, ולכן מתקיימים סביב הנושא הרבה דיונים מלווים בכעס. במידה וזה כך גם אצלכם הכינו עם כל ילד רשימה של כריכים מועדפים, מוכנה לשימושכם.
תנו לכל ילד שעון מעורר, שיעיר אותו בשעה המתאימה. ילדים צעירים נהנים מכך שיש להם שעון מעורר, אותו הם מכוונים בעצמם. עבור הילדים הגדולים מדובר בשלב חשוב נוסף בדרך לפיתוח אחריות ועצמאות. בדרך זו האחריות היא אישית ולכן אין את מי להאשים בכך ש"לא הערת אותי בזמן".
מדובר בוויתור כואב - אך חיוני ביותר. הרי בטלוויזיה יש עבורנו, ההורים, פיתוי לא קטן. היא סוג של בייביסיטר שמאפשר לנו להתענג על כוס הקפה של הבוקר בלי הפרעות. אך אם אתם מצפים מילדים להתארגן תוך כדי צפייה - דעו שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. שלא לדבר על הרגע בו תאלצו לנתק אותם מהמכשיר בדיוק באמצע הפרק, כי הגיע הזמן לצאת.
בעיה נוספת עם צפייה בטלוויזיה בבוקר היא שילדים נוטים להתעורר מוקדם יותר ויותר על מנת לצפות בטלוויזיה, מה שמקצר את שנת הלילה. בנוסף, הם צוברים עוד "שעות מסך", מהן יש להם לרוב יותר מידי גם ככה.
על מנת להימנע מלחץ מיותר, תנו לעצמכם ולילדים מרחב מספק של
זמן להתארגנות. אתם וודאי יודעים לכמה זמן זקוק כל ילד, וכי יש ילדים שזקוקים ליותר.
בכל פעם שאתם צועקים התפקוד של הילדים הופך להיות גרוע יותר. הם נלחצים, חלקם מרגישים צורך להיכנס למאבק ולמלחמות, אחרים פשוט מכריזים על שביתה ולא מוכנים לשתף פעולה - מה שבטח לא מסייע להתארגנות בבוקר. ובכלל, האווירה הופכת להיות קשה, מעיקה ובלתי יעילה אחרי הצעקות.
גם אם משהו לא נראה לכם או לא קורה כמו שצריך, הבוקר הוא ממש לא הזמן המתאים לסדרת חינוך. בבוקר צריך "להתקדם" כדי לצאת בזמן, ולמזלנו אנחנו נפגוש את הילדים גם אחר הצהריים ואז, ברגע של שקט, נדבר על מה שקרה בבוקר ונבדוק יחד איתם איך ניתן לעשות זאת טוב יותר למחרת בבוקר, כדי שלכולם יהיה טוב ונעים יותר.
הכותבת היא יועצת משפחתית, מנהלת פורום במכללת הורים בעיריית ראשון לציון ומנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים