קבר של ילד בן שלוש שמת ככל הנראה לפני 11,500 שנה התגלה באלסקה ושופך אור על התקופה שבה הגיעו המתיישבים הראשונים מאסיה לעולם החדש – כך מדווחים חוקרים בכתב העת המדעי Science.
העצמות שנמצאו מייצגות לפי המדענים את השרידים האנושיים הקדומים ביותר שהתגלו באזור הארקטי של צפון אמריקה. עוד מלמד המחקר כי תושביה הקדומים של אלסקה לא עסקו רק בציד של חיות גדולות אלא גם צדו ציפורים ויונקים קטנים ודגו דגים. על כך העידו העצמות של דגי סלמון וסנאים קטנים שנמצאו במקום.

פה קבור הילד: שרידים בני 11,500 שנה באלסקה (צילום: AP)
"אנחנו יודעים שהיו כאן ילדים צעירים ונשים. זוהי פיסה ממערכת התיישבותית שלמה שלא היה לנו עד כה שום תיעוד שלה", אמר בן פוטר מאוניברסיטת אלסקה פיירבנקס. "לפני הממצאים הללו, ידענו שהאנשים צדו חיות גדולות כמו הביזון או הדישון עם כלי נשק מתוחכמים, אך כל האתרים שחקרנו היו מחנות ציד". כעת, לעומת זאת, גילו החוקרים רמזים לבית קבע עונתי שאוכלס בקיץ.
בעוד שפוטר מציע כי עצמותיו של הילד נשרפו לאחר מותו, חוקר אחר, מיכאל קונץ, מציע כי הילד מצא את מותו לאחר שבושל ונאכל: "העצמות שחסרות לנו הן העצמות שנושאות את כמות הבשר הגדולה ביותר וסביר להניח ששימשו כמזון. קניבליזם בקרב בני אדם אינו גילוי חדש". פוטר חולק על עמיתו וטוען מנגד כי בין העצמות נמצאו דווקא רקמות רכות שנשרפו כפי שהן.
ווליאם פיטצ'הוג, מנהל תחום הלימודים הארקטיים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע סמית'סוניאן, אומר כי לאתר חשיבות ייחודית, בין היתר בשל העובדה שנמצאו בו כלי אבן לחיתוך, בור למדורה ומקום שיתכן ששימש לשריפה טכסית של גוויות. "כל הממצאים הללו מרמזים על קשר חזק לסיביר", אמר פיטצ'הוג שלקח חלק במחקר.