הרומן שלא יאומן בין ליאם ואישה

הוא בנו של צלם חיי החברה של ניו-יורק, היא בתו של קיבוצניק ישראלי ומורה לאמנות אמריקאית, יחד הם מנסים להוכיח שהם הזוג הכי מאוהב שאי פעם נראה במסיבות העיר

לסצינה החברתית של ניו-יורק יש פרק הנמשך מדאון טאון מנהטן ועד להאמפטונס במעמקי לונג איילנד, בו אנשי אמנות, מוזיקה ושאר תרבות פופולארית חיים את חייהם כמסיבה אחת ארוכה ומתמשכת. אחד מאלה הוא הצלם ובעל הטור פטריק מקמולן, שכבר למעלה משלושים שנה חוגג בעולם הזה משני צידי המצלמה. אחרי נעורים עליזים וסוערים בניו-יורק, שפסגתם בסטודיו 54 המפורסם, שהונצח בסרט בן אותו השם ובמאות סיפורים על הנעשה בו וסביבו, גילה מקמולן דרך להמשיך לחגוג לנצח. הוא החל לצלם את עולם המסיבות והחברה הגבוהה הניו-יורקית, ובמרוצת השנים הציג את העולם הזה בפני בנו, ליאם, שמהר מאוד זכה לכותרות משלו בעמודי הרכילות בעיתונים ובאתרי האינטרנט. אחת הכותרות הללו, שעולה ויורדת מדי מספר חודשים, עוסקת באירוסים המתוקשרים של ליאם לאשת חברה ניו-יורקית בעלת שם אקזוטי, אישה וקס. הרכילאים מאוד אוהב לעסוק בסיפורם של בני הזוג הצבעוניים, שהכריזו על אירוסיהם חודש אחד לאחר שנפגשו והדגישו ש-15 השנים, פלוס מינוס, המפרידות בין אישה, בשנות השלושים לחייה, וליאם, שעדיין לא מלאו לו 23, באמת לא מפריעות להם. ולצורך הוכחה הם מיהרו לחשוף את הקעקועים החדשים שלהם, שבו השם "אישה" מעטר את גופו של ליאם, ולהיפך.

 

יוצרים קולאז'ים, כותבים מוזיקה, מדגמנים, מתקלטים ויוצאים לכל המסיבות החמות בעיר. אישה וליאם

 

אבל מאיפה בא השם "אישה"? נשמע קצת מוכר לדוברי העברית, לא? בהחלט, שכן את השם בחר אביה של אישה, ישראל וקס, יוצא קיבוץ שהתמקם כאן לפני הרבה שנים, נישא למורה לאמנות אמריקאית, וגידל כאן שני ילדים יצירתיים, אישה ואחיה גפן, שזכו להכנה הראויה לחיי הבוהמה התוססים של ניו-יורק על קו ההאמפטונס.

 

 

ציפורי לילה

אישה וקס גדלה בשכונת בל הארבור בברוקלין, בבית גדול בו זכתה לשיעורי אמנות ומוזיקה, הכשרה בבתי ספר למשחק, ושהיה עמוס בציורי קיר גדולים ועבודות אמנות. האב ישראל החל את דרכו כאן בתחום הביגוד ובבעלות המשפחה היו חנויות לבגדי וינטאג' ורהיטים עתיקים. טיולים לישראל מיד שנה היו חלק מחוויות הילדות של אישה, ששמחה לפגוש שם את החצי השני של משפחתה.

 

ליאם מקמולן גדל באפר ווסט סייד, עם אמו, אמנית בשם לורי אוגל, ובגיל 15 החליט להצטרף למסיבה התוססת שהיא חייו של אביו, פטריק מקמולן, בדירתו שברחוב 8 והשדירה החמישית. מגיל צעיר פיתחו בו ההורים, שמעולם לא נישאו, את אהבת המוזיקה באמצעות שיעורי נגינה ובהזמנות להצטרף לכל הופעה או קונצרט בעיר שרק רצה, כשהוא מגיע עם אביו למושבים בשורה הראשונה, שניתנו ביד רחבה למי שעדיין נחשב לאחד הצלמים המובילים של סצינת המוזיקה, הקולנוע ותרבות הפופ הניו-יורקית. הייחוס הזה פתח בפני ליאם דלתות רבות: אם היו לו שאלות בנושא מוזיקה הוא יכל להרים טלפון ישירות לאמנים מפורסמים, לקבל עצה והדרכה. הוא מצא את עצמו מדגמן, מקבל תפקידים בסרטים, וכבר בגיל העשרה, הוא מגלה, חיזרו אחריו נערות יפות ודוגמניות מצליחות. היו לו אהבות גדולות, הוא אומר, אבל אישה וקס היא האישה של חייו.

 

כבר שנתיים שהשניים חיים ביחד. פער הגילאים לא נראה לעין, שכן אישה נראית צעירה מגילה, וניסיון החיים של ליאם מקנה לו בגרות רעננה של גבר בן שלושים. התמיכה בחיים יצירתיים-אמנותיים לה זכו שניהם בבית הובילה לשיתוף פעולה יום-יומי: יחד הם יוצרים קולאז'ים, כותבים מזיקה, מדגמנים, מתקלטים ביחד במסיבות ויוצאים עם אבא פטריק לכל המסיבות החמות בעיר, שלפעמים ליאם מצלם בהן תמונות עבור סוכנות הצילום של אביו. כשלאישה יש אודישן לסרט סטודנטים או סרט ניסיוני כזה או אחר, ליאם עוזר לה להתכונן ולוקח אותה לאודישן. בית משלהם אין לשניים עוד, והם כרגע מחלקים את זמנם בין בית הוריה של אישה בבל הארבור לדירה שבבעלותו של פטריק בדאון-טאון מנהטן.

 

קשה היה לתפוס את הזוג המאוהב לראיון בשעות היום, והפגישה איתם התקיימה בשעה מאוחרת, כזו שבה ציפורי לילה שכמותם קמים לעבודה.

 

בית משפחת וקס, בו אנו נפגשים בשכונת בל הארבור בברוקלין, ממוקם על שפת המים והוא נראה כמו ארמון קטן, עם פסלים, בריכת שחיה ונוף מדהים של מנהטן ברקע. איתם בבית מתגורר גם גפן, אחיה הצעיר של אישה, שעוסק בכתיבת מוזיקת ראפ. האם, מינדי, שציוריה מכסים את קירות הבית, נפטרה לפני שלוש שנים מגידול סרטני, והאב, ישראל, עבר לגור בפלורידה ומגיע לברוקלין לביקורים.

 

ליאם מסתובב בין החדרים, מעשן סיגריה, ויוצא לערוך ניסויים שונים בקור המקפיא, מוציא מבחנות עם מים לחצר כדי לבדוק כמה זמן לוקח למים לקפוא. בחור סקרן. האהבה ביניהם גדולה. נשיקות וחיבוקים ומבטים עורגים, כשליאם לא מתעייף מלהגיד לאישה שהיא הבחורה היפה ביותר בעולם.

 

או.קיי, אז איך הכרתם?

"ראיתי את ליאם בהרבה מסיבות בעיר", אישה ממהרת לספר על הפגישה הראשונה, כשליאם היה בקושי בן 20 והיא כבר עברה את השלושים. "הכרתי אותו דרך חברה. התיידדנו מאוד. היו לנו הרבה שיחות נפש, גיליתי בחור צעיר עם הרבה בגרות, שנתן לי עצות של גבר. גילינו תחומי התענינות משותפים בציור, קולאז'ים, מוזיקה, וינטאג'. הוא התנהג מאוד בצניעות למרות שכולם מסביבו עשו ענין מזה שהוא הבן של פטריק מקמולן. ואני ראיתי את האמת שלו כאדם. כשהתחלנו לצאת ביחד, והתאהבנו, הרגשתי שאמא שלי שלחה לי אותו כמלאך לחיים שלי, שינווט אותי וימלא את מקומה. אחרי שאמא שלי נפטרה, לפני שלוש שנים, הייתי בהלם, לא תיפקדתי. כל המוטבציה שלי הלכה. מותה היה כל כך מפתיע ולא צפוי. אישה בשנות החמישים לחייה, מלאת חיים, קמה באמצע הלילה ונופלת. אבא מבקש ממני להזמין אמבולנס, ומשם כל החיים משתנים. מנתחים את אמא, מגלים לה גידול בראש, והיא כבר לא חוזרת לעצמה. חמישה חודשים אחרי זה היא נפטרה. היא הייתה הכל בשבילי, פינקה, פרגנה, עודדה אותי להאמין שאני אצליח כשחקנית. היא הייתה מסיעה אותי לאודשינים ומחכה לי. הבית שלנו נחרב, היא הייתה מרכז הבית. אישה יצרתית, בעלת כישורים אדירים באמנות וכושר נתינה".

 

ליאם, איך הוריך קיבלו את פער הגילים בינך ובין אישה?

"בהתחלה גם ההורים וגם חברים הסתכלו עלינו בחשדנות, אבל לא בגלל הגיל. לדעתי כל הורה, שרואה שילדו נכנס למערכת יחסים רצינית, מתחיל לחשוד ולדאוג. ההורים שלי מאוד אוהבים את אישה. אבא שלי חי לבד ואמא חיה לבד. הם אנשים מאוד פתוחים ומנהלים חיים מאוד פתוחים. אני יותר רציני ובורגני מהם. אישה היא בת בית אצלנו. אנחנו מבלים ביחד במסיבות, סופי שבוע וחגים. אבא שלי מאוד מתפעל מיופיה של אישה ומצלם אותה".

 

"אבא הגיע מישראל אחרי הצבא", מנדבת אישה את חלקה בתיאור ההיסטוריה המשפחתית. "הוא גדל בקיבוץ ואחר כך עבר לתל אביב. את אמא הוא הכיר דרך חברה משותפת, ישר כשהגיע לניו-יורק. יחד הם בנו את העסק של אבא, שמכר רהיטים עתיקים וביגוד, ואמא הייתה מורה לאמנות בבית ספר ציבורי. אבא דיבר אלינו עברית ואמא אנגלית. השילוב ביניהם היה מדהים, מזרח ומערב. ליאם ואני זה שידוך של אמא משמים. כך אני מרגישה".

 

מי בחר לך את השם אישה?

"אבא שלי. הכוונה הייתה אישה היא אש. שם אקזוטי".

 

ליאם, איך זה לגדול עם אבא מפורסם כמו אביך?

"לא כל כך פשוט. ילדות לא רגילה. גדלתי בין הבית של אמא שלי לבית של אבא שלי, שהוא בי-סקסואל מוצהר. הייתי כמו בובה קטנה, שלוקחים אותה למסיבות עד השעות הקטנות של הלילה. עברתי מיד ליד. קלווין קליין הוא כמו דוד שלי. ניקול מילר כמו דודה וג'וליה רוברטס ומדונה הן בנות בית. אבא מאוד אוהב לצלם אותן. אבא מצלם הכל, נופים וטבע, אבל האהבה הגדולה שלו היא לצלם אנשים. הוא אוהב אנשים ותמיד משתדל להבליט את הצד היפה שלהם. הוא מפרסם צילומים של כוכבים, דוגמניות וסתם אנשים. בעיתון הוא מורה לבחור את התמונה הטובה ביותר שלהם. בכל רגע נתון הוא מצלם. גם כשהולכים ברחוב והוא רואה דברים שמענינים אותו הוא ישר שולף מצלמה. החיים שלו הפרטים והמקצועיים עוברים דרך מצלמה. אבל זה לא פשוט לחיות את החיים עם אבא כמו שלי, אבא שאוהב מסיבות, אוהב לצלם אותן ואוהב להשתתף בהן. אבא שלי שובב גדול, אוהב תמיד לחגוג. כילד רציתי שיהיה חג כדי שנוכל לנסוע להורים של אבא בלונג איילנד ואני אוכל להיות עם אבא שלי נטו. כשאבא מגיע ממסיבה בשש בבוקר, אני עד היום כועס עליו. אבא לך לישון כבר".

 

"אנחנו מקבלים עשרים הזמנות בשבוע למסיבות מאבא של ליאם", משלימה אישה את התמונה. "הוא בעצמו יכול בלילה אחד לעבור בארבע מסיבות שונות, שהוא מגיע לצלם כחלק מהעבודה. הוא עובד עם עיתונים ומגזינים גדולים כמו 'ניו-יורק טיימס' ו'ניו-יורקר'. אנחנו מצטרפים אליו למסע בלימוזינה פרטית, מתחככים עם אמנים גדולים, אוכלים טוב, שותים טוב, רוקדים ועושים יחסי ציבור למוזיקה שלנו ולעבודות האמנות שלנו. לפעמים אנחנו חוזרים לסטודיו של פטריק לפנות בוקר ובוחרים איתו תמונות שיופיעו למחרת בעיתונים עם כל המפורסמים שהיו במסיבה".

 

"היא בת בית אצלנו". מדונה (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

אישה, איך המשפחה שלך קיבלה את ליאם?

"המשפחה שלי לא כל כך קיבלה את זה שאני יוצאת עם בחור צעיר ממני, ועוד בנו של צלם מפורסם. לכולם היה מה להגיד: אבא, דודים ודודות, וגם סבתא שלי, שהיא ניצולת שואה. הם לא היו פתוחים לאהבה שלי ושל ליאם. אני כל הזמן מוצאת את עצמי מסבירה ומנסה לשכנע אותם שהחיים שלי טובים ומאושרים ושמצאתי את אהבת חיי, את החצי השני שלי. זה קשה שהמשפחה לא מקבלת את האהבה שלך, אבל אותי לא מענין. אני מרגישה בעלת מזל שמצאתי אדם כמו ליאם שאני מאוהבת בו ואוהבת את כל מה שהוא עושה".

 

ספרי לי על היחסים שלך עם משפחתו של ליאם.

"אבא ואמו שלו אנשים מאוד מיוחדים. אנחנו מבלים הרבה בביתו של פטריק. הוא כזה מפנק, קורא לנו בשמות חיבה ונותן הרבה אהבה. אנחנו מתייעצים איתו לגבי העבודה שלנו והוא מתיעץ איתנו. הוא אמן גדול ובן אדם טוב לב ורגיש. אני מרגישה בעלת מזל שנכנסתי למשפחה הזאת. הוא צילם את האנשים המפורסמים ביותר בעולם ברגעים מרגשים בחייהם. יש לו ספריות של אלפי תמונות, תמיד מענין אצלו. הוא צלם כבר שלושים שנה. צילם את הנסיכה דיאנה, את מדונה, טום קרוז, ג'קי אונאסיס, ליידי גאגא, פריס הילטון, מייק בלומברג. הוא מצלם לכל עיתוני האופנה הגדולים ביותר. לפעמים הוא מפנק אותנו בבגדים של מעצבים שהוא מקבל כמתנות. הוא שמח שליאם ואני ביחד. כך הווא יותר רגוע ויודע שליאם במסגרת של אהבה והוא לא צריך לדאוג עם מי הוא מסתובב".

 

ליאם: "אבא ואמא ביחסים טובים. הם עשו אותי בהסכמה מלאה לגדל אותי בשותפות מלאה. אמא מאוד יפה והיא ציירת נהדרת, אבל היא לא מפורסמת כמו אבא. פינקו אותי הרבה ואבא היום רוצה שאני אגיע להישגים בכוחות עצמי.

אני עובד כתקליטן, יוצא לצלם לאבא, ומנסה למכור את עבודות הקולאז' שלי ושל אישה. גם אבא שלי התחיל את הדרך שלו לאט לאט. הוא התחיל כחבר של אנדי וורהול, שעודד אותו לצאת לצלם מסיבות של סלברטיז עם מצלמה קטנה כדי שיתנו לו להיכנס למסיבות. למחיתו הוא היה עובד כאסיסטנט של צלם. לאט לאט הוא התקדם. בכלל אבא שלי העריץ את אנדי וורהול, את האמנות הרנסנסית שלו, שכללה צילום, ציור, סרטים, ומוזיקה. אני מרגיש שגם לי יש כישורים ואהבה לכל התחומים האלו. וגם לאישה".

 

אישה, איך משפחתך הגיבה לצילומים שלך שהופיעו בפלייבוי מגזין?

"לא הצטלמתי בעירום מלא ואלו לא היו צילומים מיוחדים לפלייבוי. המגזין החליט לפרסם צילומים שלי שבמקור היו עבור מגזין סטלנים שנקרא 'היי טיימס'. בצילומים הייתי מקושטת בכל גופי בעלי מריחואנה. למשפחה היה קשה עם זה. אבל אני כבר ילדה גדולה. סבתא שלי לקחה את זה קשה אבל היא קיבלה את זה. אני מאוד קרובה לסבתא שלי, שגרה בפלורידה. ליאם סידר לה להיות אורחת כבוד ביום השואה הלאומי במוזיאון היהודי במנהטן. היא עלתה וסיפרה את סיפור חייה כניצולת שואה".

 

ואיפה תהיה החתונה?

"הלוואי והייתי יכולה להתחתן בירושלים, בכותל. אבל לאבא של ליאם יש כל כך הרבה חברים שהם יפגעו מאוד אם לא יוזמנו לחתונה. אז כנראה שזה יהיה באחד המועדונים הגדולים בעיר, שיוכלו להכיל את כל החברים של אבא של ליאם ואת המשפחה שלי. יקדשו אותנו רב וכומר. ליאם מאוד רוחני והוא יודע על יהדות יותר ממה שאני יודעת. הוא למד דתות באוניברסיטה. התוכנית שלנו היא לנסוע לירח הדבש בישראל. סבתא שלי הבטיחה לי את הכרטיסים לחתונה. ליאם כבר מתרגש רק לצאת ולצלם בירושלים. הוא צלם אדיר. לא נופל בכישוריו מאביו".

 

בטסי ג'ונסון מעצבת את שמלת הכלה שלך?

"אני בת בית אצל בטסי ג'ונסון. אני מקבלת ממנה הרבה בגדים ומצטלמת בשבילה. אני מאוד אוהבת את הסטייל של הביגוד שלה. פאנקי כזה. כשחשבתי על שמלת חתונה ידעתי שרק היא יכולה לעצב עבורי שמלה שתתאים לסטייל שלי. היא הציעה לי לבד שתעצב עבורי. היא לקחה מדידות. זאת תהיה שמלה מפתיעה ביותר".

 

איפה תגורו, במנהטן או ברוקלין?

ליאם: "נעבוד במנהטן ונגור פה בברוקלין. אני מאוד אוהב את השכונה כאן, על המים, כשמנהטן נשקפת מהצד השני. יש פה שקט שאני אוהב, במיוחד בסופי שבוע. אנחנו מגיעים לפה, נחים, צוברים כוחות וחוזרים