זו לא ביורוקרטיה, מר נתניהו, זו דמוקרטיה

רה"מ מצא פתרון למצוקת הדיור: ועדות מיוחדות יעקפו את הביורוקרטיה. האם הוא מציע להתעלם מהתנגדויות? לצפצף על הסביבה? להכניע מהנדסים לחתום על אישורים? אף ועדה לא תיקח אחריות לסטות מהחוק. זה פשוט קשקוש מוחלט. פרשנות

מאז הושבעה ממשלתו של נתניהו ועד היום עלו מחירי הדירות בישראל ב-40%. רק בשנות השיא של העלייה מברית המועצות לשעבר נרשם ייקור דומה של דיור בישראל. עכשיו אין עלייה, וההתייקרות כולה תוצרת מקומית. מאז הושבעה ממשלתו של נתניהו ועד היום היא הציגה בין שלוש לארבע תוכניות מהפכניות להוזלת הדיור, ועוד אי-אילו תוכניות חלקיות. כאמור, ללא הועיל.

 

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet

 

התוכנית החמישית שהוצגה אתמול (ב') אינה מתייחסת למסי דיור או להיצע הקרקעות אלא להליך סטטוטורי-חוקי – תכנון קרקע ומתן היתר לבנייה עליה, לאחר שנדחו ההתנגדויות מקרב הציבור.

 

נתניהו מציע לעקוף את המערכת החוקית הקיימת, לכונן ועדות חירום לאומיות מיוחדות לדיור (ברמת המחוז) ולאפשר להן – בעצם, מה לאפשר להן? להתעלם מהתנגדויות? לצפצף על שיקולי הסביבה? להכניע מהנדסים שלא מוכנים לחתום על אישורים? ללחוץ על הכבאים? הרי אף ועדה לא תיקח על עצמה אחריות לסטות מן החוק, גם אם יובאו לפניה תוכיות בנייה "מסומנות כדורשות טיפול מזורז", כדברי נתניהו.

 

לא מיותר להזכיר פה כי חודש-חודשיים אחרי כל הופעה דרמטית של ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון במסיבות עיתונאים בהולות, מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על זינוק נוסף במחירים של דירות. האם זה צפוי גם כעת?

 

מאז הושבעה ממשלתו של נתניהו ועד היום מאשים ביבי את הממשלות הקודמות במשבר הדיור. בגלל הממשלות הקודמות חסרות בארץ מאה אלף דירות, הוא אמר גם אתמול. זהו כמובן קשקוש גמור. ממשלות כמעט ולא בונות דירות בישראל, קבלנים פרטיים בונים אותן.

 

מערכת התקנות לתכנון בנייה - מהמתקדמות בעולם

קבלנים פועלים על פי כוחות השוק: כשהביקוש גובר, בונים יותר. כשהביקוש נחלש, בונים פחות. בין השנים 1997 עד 2007 סבל שוק הדיור למגורים בישראל מעודף של רבבות דירות מוכנות, המצויות בהליכי בניה; הקבלנים נתקעו עם מלאי דירות לא מכורות והורידו דרמטית את המחירים. בסוף הממשלה נחלצה לעזרתם והקפיאה אישורים לבניית דירות נוספות – כדי למנוע מפולת מחירים מוחלטת.

 

הגלגל התהפך ב-2009 ו-2010. היו לכך סיבות רבות: הייאוש משוק ההון ההפכפך, העלייה ברמת החיים של העשירונים העליונים והריבית הנמוכה על משכנתאות. גל של ביקוש לדירות התרומם וגרר גל של התייקרות – אבל גם, בפיגור מקובל, גל של התחלות בנייה חדשות. אשתקד הותחלה בניית 40 אלף דירות, שיא בעשור ובשליש יותר משנתיים קודם. השנה ייבנו עוד יותר.

 

וכאן מגיע תורו של הפטנט האחרון של ראש הממשלה נתניהו. מאז הושבעה ממשלתו הוא טוען, בעקשנות, שבעיית הבעיות של המשק הישראלי היא מערכת חוקי התכנון והבנייה. הוא מגדף את ה"ביורוקרטיה" של ועדות תכנון מקומיות ומחוזיות ומנפנף ברפורמות.

 

אלא שהמציאות שונה: מערכת החוקים והתקנות לתכנון בנייה בישראל היא מן המתקדמות בעולם המערבי. היא משלבת נכונה בין צורכי שוק הבנייה לבין הגנה על טובת הכלל. מי שמנסה לעקוף אותה, גומר עם מפלצות נוסח הולילנד.

 

מדוע באמת יש סחבת?

כן, זה מרגיז שמותר להגיש התנגדויות לוועדות תכנון ובנייה. זה גם מרגיז שמותר להביא סנגור במשפט שמנהלת במרץ התביעה הכללית. ההצעה להשהות ל-18 חודשים את זכות ההתנגדות לתוכנית בנייה כמותה כהצעה להשהות את הופעת הסנגורים בבתי המשפט ל-18 חודשים כדי לזרז את המשפטים המתנהלים שם. ההצעה להקים ועדות בניה לאומיות כמותה כהצעה להקים בתי דין שדה.

 

רוב הטענות נגד "סחבת בבנייה" אינן נוגעות לעבודת הוועדות. למה בכל זאת הקבלנים לא בונים יותר דירות, על אף עליית המחירים? ראשית, כי ענף הבנייה למגורים מגיב תמיד בפיגור ובכבדות. שנית, כי הקבלנים מפחדים שיקרה להם שוב מה שקרה בעשור האבוד: גל הביקושים יירד, התחלות הבנייה יקפצו והם יישארו עם עודף דירות לא מכורות.

 

לפחדים אלו עשויה להיות לממשלת ישראל תרופה בדמות "הבטחת רכישה": התחייבות ממשלתית לקבלן לקנות ממנו דירה במחיר הוגן אם לא יימצאו לה קונים. הבטחות רכישה האיצו את הבנייה בתקופתו של שר השיכון אריאל שרון. הן, ולא משחקים אסורים במוסדות תכנון ובנייה. זו לא ביורוקרטיה, זו דמוקרטיה.

 

המאמר פורסם במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

 

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות