דייר שלא פעל לתיקון ליקוי בדירה - זכאי לפיצוי?

שוכרת דירה תבעה את בעל הבית משום שלטענתה נאלצה לעזוב את הנכס בעקבות הצפות חוזרות. היא דרשה פיצוי על נזקיה שנגרמו לחפציה, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש. מה קבע בית המשפט?

שוכרת דירה טענה, כי עקב קיומו של פתח ניקוז במטבח הוצפה הדירה שוב ושוב, עד שבסופו של דבר נאלצה לעזוב את הדירה.

 

בית המשפט קבע כי המשכיר ישיב לה את דמי השכירות ביחס לתקופה בה לא היתה עוד בנכס, אך דחה את טענותיה בנוגע להצפות.

 

בין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביחס לנכס בראשון לציון. לטענת התובעת - שוכרת הדירה, פתח ניקוז הקיים במטבח גרם פעם אחר פעם להצפה בנכס מושכר, עד שלטענתה, בסוף היום נאלצה לעזוב את הדירה - דבר אשר גרם לה לנזקים גדולים.

 

לטענתה, מצבה של הדירה גרם נזק למכשירי חשמל, ביגוד ולריהוט, כאשר את הנזק שנגרם למכשיר החשמל, העריכה ב- 5,700 שקלים, והיא נאלצה להיעדר מעבודתה עקב המעבר לדירה חלופית, אשר עלויותיה גבוהות בהרבה מאלה ששילמה בדירה נשוא התביעה.

 

הנתבע הכחיש את הטענות

עוד טענה, כי המשכיר לא השיב לה את דמי השכירות ביחס לתקופה בה לא היתה עוד במושכר, ואף הגדיל לעשות כשדרש ממנה לשאת בתשלום תיקון נזקים וניקוי הדירה. בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, דרשה השוכרת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.

 

המשכיר טען, כי התובעת עזבה את הדירה מטעמיה האישיים, וכי אין כל ממש בטענותיה ביחס למצב הדירה או לנזקים שנגרמו לחפציה.

 

לטענתו, הוא ביקש להשיב לתובעת את הפרשי התשלום בגין דמי השכירות, אך זאת לאחר קיזוז של 1,500 שקלים בגין עלויות תיקון הנזקים שהותירה התובעת במושכר, ובנוסף טען, כי נדרש לחצי יום עבודה יחד עם ילדיו לצורך ניקוי הדירה.

 

ניתן לצפות משוכר סביר לפעול לתיקון הליקוי

השופטת הלית סילש קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת דחתה את טענות התובעת ביחס לנזקים שלכאורה נגרמו לה עקב ההצפות, לאחר שקבעה כי התובעת לא הוכיחה כי היו הצפות כתוצאה מפתח הניקוז, בין היתר לאור העובדה כי מימשה את האופציה שניתנה לה להאריך את הסכם השכירות בשנה נוספת, ולא בחרה לעזוב בתום התקופה המינימלית עליה התחייבה.

 

בנוסף נקבע, כי על פי הסכם השכירות לא היתה כל מניעה מצד התובעת לפעול לתיקון הליקוי לו טענה, ואין לקבל את טענתה כי לא עשתה כן שכן חובת התיקון מוטלת על המשכיר.

 

התובעת לא הוכיחה נזקים

"גם במקום שבו מוטלת חובת תיקון כזו או אחרת על משכיר, שהרי במקום שבו המשכיר אינו עושה כן, ניתן היה לצפות משוכר סביר, במקום שבו לטענתו דירתו מוצפת מידי יום, כי יפעל לתיקון, או לכל הפחות יקבל הצעת מחיר ביחס לאותו תיקון" כתבה השופטת.

 

היא הוסיפה וקבעה כי התובעת לא הוכיחה כלל את הנזקים שנגרמו לטענתה למכשירי החשמל או לביגוד, ולא הוכיחה כי הסיבה לעזיבת הדירה נבעה מליקויים שנמצאו בה.

 

עם זאת, נקבע כי על המשכיר להשיב לתובעת את דמי השכירות עבור התקופה בה לא שהתה בנכס, וכי לא היה רשאי לקזז סכום כלשהו עבור תיקון נזקים שנמצאו לכאורה בדירה לאחר עזיבת התובעת, שכן לא הוכיח כי תיקן נזקים כלשהם בדירה.

 

לפיכך, חויב המשכיר להשיב לתובעת 3,466 שקלים עבור דמי השכירות, ואילו דרישתה של התובעת לפיצוי בגין עגמת נפש נדחתה שכן עיקר טענותיה לא הוכחו. בנסיבות המקרה, הוחלט שלא לחייב איש מהצדדים בתשלום הוצאות משפט.

 

לעיון בפסק הדין המלא לחצו כאן

 

לאתר המשפט הישראלי פסק דין