היפנים מגיבים לאט ובחוסר שקיפות למשבר? זו לא הפעם הראשונה. השעה הייתה מעט אחרי 19:00 ביום שישי האחרון (11.3). ממשלת יפן, המומה עדיין מרעידת האדמה שהכתה במדינה כ-12 שעות מוקדם יותר, ומגלי הצונאמי שהחריבו עד היסוד ערים שלמות, הודיעה על תקלה במערכת קירור בכור גרעיני במתקן בפוקושימה. אחד משרי הממשלה הבהיר כי הוכרז מצב חירום, אך כאמצעי זהירות בלבד. הוא הוסיף גם כי אין סכנה לדליפה רדיואקטיבית. שעתיים לאחר מכן, סוכנות חדשות מקומית דיווחה על פינוי תושבים ברדיוס של 2 עד 3 ק"מ בלבד מהמתקן הגרעיני. תמונת המצב לא עוררה דאגה מהותית.
היום (ד') כבר ברור כי האופטימיות שהפגינו היפנים בימים הראשונים שלאחר אסון הטבע, הייתה מוטעית ואולי אף מזויפת. שריפות בשלושה כורים, עלייה מתמדת ברמת הקרינה באזור פוקושימה - אך גם בטוקיו, המרוחקת כ-250 ק"מ משם - ופינוי מרבית עובדי המתקן, מעידים כי מה שקורה כעת ביפן הוא תאונה גרעינית מהחמורות שאירעו בהיסטוריה.
תגובתם האיטית של ממשלת יפן והחברה המפעילה את הכורים, יחד עם פרסום דיווחים חלקיים ולעתים אף שגויים, כנראה רק החמירו המצב - ובכל מקרה, פגעו קשות באמון התושבים והקהילה הבינלאומית.

פיצוץ באחד הכורים בפוקושימה (צילום: רויטרס)
התנהלות היפנים בטיפול בתאונה הגרעינית בפוקושימה, נושאת דמיון רב לפרשת ההאצות הבלתי-נשלטות במכוניות טויוטה ב-2009: יצרנית הרכב הגדולה בעולם הסתבכה במשבר החמור בתולדותיה, בעקבות שורה של החלטות שגויות ומהוססות, ופרסום תגובות שהתבררו בדיעבד כלקויות ומוטעות מיסודן. תדמיתה כיצרנית של המכוניות האמינות בעולם ניזוקה קשות - אולי אף באופן בלתי-הפיך.
אולם, רק שנתיים מאוחר יותר, אירעה התאונה שהעלתה את בעיית ההאצה הבלתי-נשלטת לתודעה העולמית, וכאן למעשה החלה טויוטה להסתבך. בתאונת דרכים ב-28 באוגוסט 2009, נהרגו בקליפורניה שוטר ושלושה מבני משפחתו, לאחר שמכונית הלקסוס שבה נסעו האיצה ללא שליטה. חקירה שערכו המשטרה המקומית והרשות לבטיחות, העלתה כי דוושת המצערת נלכדה מתחת לשטיחון.
תגובתה של טויוטה לא הייתה מיידית או החלטית: כשבועיים מאוחר יותר, ב-15 בספטמבר 2009, יעצה לסוכני מכירות בארה"ב לבדוק את התקנת השטיחונים בשורה של דגמים. עוד שבועיים חלפו, ומשרד התחבורה האמריקני המליץ לבעלי טויוטה ולקסוס להסיר לחלוטין את השטיחון מרצפת תא הנהג. רק כחודש לאחר התאונה הקטלנית, הודיעה טויוטה על כוונה לפרסם את הקריאה לתיקון הגדולה בתולדותיה - 3.8 מיליון כלי רכב.

משבר הריקול של טויוטה: פגיעה קשה בתדמית (צילום: AFP)
מספר שבועות מאוחר יותר, התברר כי זו הייתה רק ההתחלה. ב-25 בנובמבר נקראו כבר 4.3 מיליון מכוניות לתיקון, וטויוטה הבהירה כי היא מעוניינת לשנות את עיצוב דוושת המצערת, ולעדכן את תוכנת ניהול המנוע. ב-21 בינואר 2010 הוזמנו 2.3 מיליון כלי רכב נוספים לתיקון מנגנון המצערת. ב-29 בינואר, ורק לאחר שנקראו לתיקון מיליוני כלי רכב נוספים באירופה, אמר נשיא טויוטה, אקיו טויודה - נכדו של מייסד החברה - כי הוא "מאוד מצטער על מה שגרמנו ללקוחותינו".
על הסיבות להתנהלות הבעייתית של היפנים בניהול המשברים, כבר התבטאו רבים. יש מי שטוענים כי תגובת טויוטה למשבר ההאצות הבלתי-נשלטות, נבעה מחוסר אמון מוחלט בדיווחים שהעבירו לה "הזרים", ומכך שמנהליה היו משוכנעים כי דרכם - "הדרך של טויוטה" - היא הנכונה, ולמעשה היחידה. מנגד, יש מי שאומרים כי זה עניין תרבותי: טויוטה הגיבה למשבר רק לאחר שירדה לעומקו, וחקרה את כל הסיבות שהובילו לתקלות ולתאונות.
אלא שכל זה אינו רלוונטי כעת. הלקח העיקרי מהתנהלות היפנים במשבר טויוטה והאסון בפוקושימה, נוגע לעתיד: נדמה כי צריך להתייחס בזהירות רבה לדיווחים שמפרסמות יצרניות הרכב בימים האחרונים. המסרים המרגיעים שנשמעו תחילה, אודות פגיעה מינימלית ביכולת הייצור, עלולים להתברר כאופטימיים מדי. כבר כעת נראה כי הפגיעה תהיה גדולה משמעותית מכפי שדיווחו בתחילה, ורמז לכך אפשר למצוא בדחיות חוזרות ונשנות בחזרת מפעליהן של היצרניות ביפן לפעילות מלאה.
בשיחה עם ה-CNN, סיפק אנליסט מדויטשה בנק הערכה שנראית כעת מפוכחת למדי באשר למצבן של יצרניות הרכב: "אמנם יתכן כי נראה חזרה לפעילות של חלק מקווי הייצור בימים הקרובים, אבל ההגבלות על אספקת החשמל, והפגיעה בספקי החלפים, גורמות לחזרה מהירה לשגרה להיראות מאוד בלתי סבירה".
ואם לא יצליחו היפנים להשתלט על המצב בפוקושימה, גם הערכה עלולה להתברר כאופטימית מדי.