מודדים קרינה

הצי השביעי מתקרב לחופי יפן ומתרחק שוב בהתאם לעליה ולירידה במדד הקרינה העולה מהכור הגרעיני בפוקושימה

אורלי אזולאי פורסם: 20.03.11, 10:01

העולם מביט בספינות הצי השביעי האמריקאי המשייטות לחופי יפן ומבקש לקבל מהן איתות: האם רמת הקרינה הרדיואקטיבית מעוררת בהלה, או שהיא עדיין נמוכה ולא מסוכנת כפי שטוענים היפנים. האמריקאים באים והולכים, מתרחקים ומתקרבים, ואיש איננו יודע לומר בודאות האם פוקושימה תהפוך לצ'רנוביל או שמדובר באסון מסוג אחר לגמרי.

 

נושאות המטוסים האמריקאיות התרחקו מחופי יפן בתחילת השבוע מחשש לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית. בהודעה רשמית של הצי השביעי נמסר כי "הצבנו מחדש את כלי השיט וכלי התעופה הרחק מכור דאי-איצ'י (כור מספר 1 בפוקושימה), וזאת לאחר שהתגלה זיהום רדיואקטיבי ברמה נמוכה".

 

סכנה בלתי נראית. ספינת הצי השישי מודדת קרינה ביפן (צילום: EPA)

 

בתחילת השבוע נמסר כי 17 אנשי צבא אמריקאי שהיו על הליקופטרים מול חופי יפן וסייעו בעבודות החילוץ, בעקבות רעידת האדמה, נחשפו לקרינה רדיואקטיבית נמוכה. דובר הצי השביעי, קומנדר ג'ף דייוויס, מסר כי אנשי צוות התעופה האמריקאי חלפו בתוך עננה רדיואקטיבית שעלתה מהכור שניזוק. אנשי הצוות שנחשפו לקרינה ברמה נמוכה, עברו תהליך מיוחד של טיהור מהקרינה. "הם נחשפו לרמה נמוכה ואין סיבה לחשש", מסר הדובר. ההליקופטרים האמריקאים עסקו בפעולות חילוץ במרחק של 100 קילומטרים מהכור שנפגע.

 

גם נושאת המטוסים "רונאלד רייגן" נחשפה לקרינה רדיואקטיבית ואנשי צוותה עברו בדיקות מקיפות כדי לודא שלא נפגעו. נושאת המטוסים הייתה במרחק של 160 קילומטרים מהכור שנפגע, ועל פי דיווח מהפנטגון התברר כי אנשי הצוות ספגו במשך שעתיים קרינה השווה בעוצמתה לקרינה המתקבלת בחודש שלם משמש, אדמה וסלעים.

 

באמצע השבוע חזרו הספינות האמריקאיות והתקרבו לחופי יפן. ועדיין אי ודאות. איש איננו יכול לומר מה באמת קורה לכורים הנמצאים בדרך להתכה, מה קורה עם ליבת הכורים ומה תהיינה ההשלכות של האסון הזה.

 

מומחים אמריקאים לדליפה רדיואקטיבית מסרו ל"ניו-יורק טיימס" כי גם בתרחישים האופטימיים ביותר אי אפשר לצפות מצב בו ניתן יהיה לכבות לחלוטין את הכורים ביפן, שכן גם לאחר סיום תגובת השרשרת, הדלק הגרעיני ממשיך לייצר חום.

 

מומחים אמריקאים טענו כי אין חשש לכך שעננים רדיואקטיבים יפגעו בחופי ארצות הברית, שכן בשל המרחק גם אם יגיעו עננים כאלה, קרינתם תדלדל ולא תהווה סכנה.

 

אבל מה שוושינגטון הרשמית צריכה לשאול את עצמה עכשיו, והיא מן הסתם שואלת, זאת שאלה מסוג אחר לגמרי: מי יכול להבטיח שעשרות הכורים הגרעיניים הפזורים ברחבי ארצות הברית אכן מוגנים מפני הסכנה הפוקדת כעת את יפן בעקבות רעידת האדמה וגלי הצונאמי.

 

החלטה שגויה

ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפרסם את צילומי הזוועה מהפיגוע באיתמר. הממשלת קיבלה את אישור בני המשפחה לחשוף את הרוגי משפחת פוגל, שנטבחו בשנתם בסוף השבוע שעבר. הנימוק: הסברה. פרסום הצילומים על פי תפיסה זו יסייע לישראל להראות לעולם כי מדובר בטרוריסטים, שאיבדו צלם אנוש, חיות אדם שמסוגלים להרוג בשנתם לא רק אנשים מבוגרים אלה גם את ילדיהם כולל תינוקת בת שלושה חודשים.

 

אין לבוא בטענות לבני המשפחה שנתנו את אישורם לפרסום התמונות. שקועים ביגון, בכאב, אין להם את כוחות הנפש לשאת על גבם את מפעל ההסברה הישראלי. מי שנושא האחריות לפרסום הצילומים תוך כדי פגיעה בוטה בכבוד המתים הם אלה שהחליטו לבקש את אישור המשפחה ברגעיה הקשים. לא היה כל צורך לחשוף את התמונות הקשות כדי לומר לעולם כי מדובר בטרוריסטים חסרי צלם אנוש. במקרה הזה הזוועה זועקת, היא לא צריכה להיות מצולמת כדי שתהיה מובנת. לא צריך היה לפגוע בכבודם של הנרצחים, לא היה צריך להטריד את משפחת האבלים ולבקש ממנה להכריע בסוגיה זו. בסופו של דבר ניתן ההיתר והתמונות נחשפו. העיתונות העולמית לא מיהרה לפרסם את הצילומים הללו. העיתונות האמריקאית נמנעה מלפרסם תמונות של גופות בפיגועי 11 בספטמבר. זאת הייתה החלטה גורפת: לא עושים קלוז אפ לזוועה. המראות המרוחקים, מחוסרי הפנים האנושיות, היו מספיק קשים גם כך. העולם הבין את מסר אכזריותו של הטרור גם בלי למרוח צילומים עם כתמי דם בכלי התקשורת. במקרה הזה ההסברה הישראלית לא הרוויחה נקודות. להיפך.

 

תלחץ כבר

הילארי קלינטון הגיעה השבוע לככר תחריר במצרים כדי להזדהות עם העם המצרי שחולל מהפכה וסילק את הרודן מובארק מהשלטון. קלינטון הביאה מסר של הזדהות, אבל לא נתנה הרבה תקווה למזרח התיכון. בלי הסדר שלום בין ישראל והפלשתינאים והקמת מדינה פלשתינאית, לא יוכל להתקיים מזרח תיכון חדש ושונה מזה שהיה עד כה. נשיא ארצות הברית אובאמה יודע זאת. גם ראש הממשלה נתניהו שהתחייב בנאום בר אילן להקמת מדינה פלשתינאית יודע זאת.

 

הילארי קלינטון הייתה יכולה לשאת בככר תחריר את נאום המבוא לנאום אובאמה בו הוא מציג את תוכנית השלום האמריקאית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי ואתו את הסכסוך של ישראל והעולם הערבי. קלינטון הייתה יכולה להכין את הרקע לנאום דרמטי של אובאמה בו הוא מציג את התוכנית האמריקאית שעיקריה ברורים לכל הצדדים. העולם בעד ההסדר. גם בישראל יודעים כי אין הסדר אחר. אהוד ברק הזהיר השבוע מפני צונאמי מדיני הצפוי לישראל אם לא תגיע להסדר. הוא דיבר על תהליך של דה-לגיטימציה של ישראל בעולם. הוא הציע להיכנס ברצינות למשא ומתן מדיני. אהוד ברק מבין את הסכנה התמונה בסחבת: ישראל תהפוך ברבות השנים למדינה בה היהודים הם מיעוט. גם נתניהו מבין את הסכנה.

 

השבוע, במצרים, יכלה קלינטון להציג לעולם את תפקידה החשוב של אמריקה בעולם: מתווכת בעלת השפעה על סכסוכים. היא החמיצה את ההזדמנות. לא בגלל שהיא לא רצתה, אלא משום שאובאמה עצמו לא קיבל החלטה. ככל שחולפים הימים כך פוחת הסיכוי שהנשיא אובאמה יציג תוכנית לשלום ויפעיל מכבש של לחצים על הצדדים כדי לקבל את התוכנית, ובלי לחץ אמריקאי כבד, ספק אם ממשלת ישראל בראשות נתניהו תוביל להסדר כלשהו כפי שאהוד ברק מצפה שיקרה.