סליחה, טעות בחשבון: אל תהיו אדישים

הישראלי הממוצע לא טורח לבדוק את החשבונות שהוא מקבל. מתברר שזו טעות קשה: היקף הטעויות מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. לרעת הלקוח, כמובן

משה, תושב הצפון, החליט החודש לעבור על חשבון הטלפון שלו לאחר תקופה ארוכה שבה לא עשה זאת. להפתעתו, בפירוט החיובים הופיעה שורה שבה היה כתוב "דמי חיבור - 300 שקל". משה אימץ את זכרונו, אך לא העלה כל חיבור שהוא ביקש לבצע לאחרונה. הוא פנה לספק השירות, ולאחר המתנה ארוכה נאמר לו כי אכן יש טעות בחשבון והיא תתוקן.

 

סיפורו הקטן של משה הוא דוגמה אחת בים של מקרים, שבהם ישראלים רבים משלמים סכומים גבוהים הרבה יותר ממה שהם אמורים לשלם. רבים מהצרכנים הישראלים אינם טורחים כלל לבדוק את חשבונותיהם השוטפים.

 

מותר להניח, שרבים מחיובי היתר והטעויות בחשבון אינם נעשים בתמימות מצידם של הספקים. ספק השירות יכול תמיד לטעון כי החיוב המוגזם נובע עקב טעות ולהתנצל על כך, ולכן אין הוא מפסיד דבר אם הוא בודק את ערנות הלקוח ותשומת ליבו לחשבון החודשי.

 

השיטה הזו נושאת את השם "שיטת מצליח" ועובדת על עיקרון פשוט: החשבון החודשי שלנו יחויב בתוספת כזו או אחרת, ואם נשים לב ונתקשר לחברה להתלונן, נקבל הסבר משכנע שהדבר נובע עקב תקלה במחשב, וכספנו יוחזר. אך אם נתעצל ולא נתקשר לדרוש את כספנו, החברה הצליחה, והכסף יישאר אצלה.

 

רבים מהצרכנים כלל לא בודקים את החשבונות שלהם (צילום: Index Open)

 

ככלל, יש רק דרך אחת להימנע מליפול במלכודת הזו: לבדוק תמיד כל חשבון. אולם מי שאינו יכול לעמוד בזה, יכול למשל להקפיד ולבדוק את החשבונות שהוא מקבל בזמנים מסוימים, המועדים לפורענות מבחינה זו.

 

לדוגמה: אם סיימנו את החוזה שלנו עם ספק מסוים וחידשנו אותו אצל ספק אחר (כמון ספק אינטרנט, למשל). או, דוגמה נוספת, אם שדרגנו את חבילת השירות שלנו לחבילה מתקדמת יותר. גם במקרה של העברת השירות ממקום למקום – כדאי לבדוק את נושא החיובים.

 

האם אתם יודעים מה זכויותיכם?

מלבד החובה המוטלת על הלקוח להיות מודע לגובה התשלומים שהוא אמור לשלם, הלקוח צריך גם לדעת היטב מהן הזכויות המגיעות לו בגין אותם תשלומים במסגרת העסקה. טעויות במזיד או בשוגג יכולות לקרות, אבל לא ניתן לשנות את מה שהחברה או הספק התחייבו לגבות.

 

כדי לדעת ולהכיר את הזכויות של הלקוח, יש לדרוש ולקבל בכתב את החוזה עליו חתם הלקוח עם הספק. לא כדאי ללקוח לקבל כמובן מאליו את העובדה שהחברה מתנהלת רק על פי מה שהתחייבה.

 

לדוגמה: לקוח שפנה לאחת מחברות שירותי הטלוויזיה הרב ערוצית בבקשה לנתק אותו מהשירות, גילה שהחברה ממשיכה לחייב את חשבונו. עד שהגיע הטכנאי לבצע את הניתוק. כך עברו חודשיים תמימים, שבהם שילם הלקוח יותר מ-200 ₪ בחודש, למרות בחוזה השירות נכתב במפורש שהחברה מתחייבת לנתק לקוח שירצה בכך בתוך 14 יום.

 

למרות תנופת המחשוב של השנים האחרונות, כדאי מאוד לעבור גם על התדפיסים החודשיים של חברות כרטיסי האשראי ועל פירוט הפעולות בחשבון הבנק. גם בחשבונות התשלומים השוטפים כגון מים, חשמל וגז, נופלות לא מעט טעויות.

 

אז מה מומלץ לעשות?

• ראשית כדאי מאוד לא להתעצל ולעבור על החשבונות השונים. תוכלו לייחד לכך זמן אחת לחודש, ורצוי אף לעשות זאת שני בני הזוג יחד - עוד זוג עיניים רק יכול להוסיף.

 

•  כשמתקשרים בהסכם עם ספק או נותן שירות, כדאי לשמור את ההסכם, גם אם הוא נעשה באמצעות האינטרנט.

 

•  מומלץ לשמור תשלומי חשבונות לתקופה של מספר חודשים.

 

•  אם קראתם סעיף חיוב בחשבון שאינכם מבינים, אל תהססו להתקשר לספק לברר את משמעותו.

 

•  אם נתקלתם בחיוב יתר, מומלץ לדווח על כך לגופי הצרכנים השונים, כגון המועצה לצרכנות. שם יידעו להגיד לכם האם מדובר בתופעה ובמקרה הצורך אף יגישו תביעה.

 

•  אם מדובר בטעות או חיוב יתר בסכום כסף גדול, אל תהססו לפנות ליועץ חיצוני.