חתונה חרדית: המדריך השלם למוזמן החילוני

הצלחתם לפענח את ההזמנה? עכשיו נראה אתכם צולחים את קבלת הפנים הנפרדת, מזהים את הכלה מתחת לכיסוי, משתלבים בריקודים ועומדים משתאים מול האם שמטאטאה את בנה החוצה מהאולם. מזל טוייב

אתה מחזיק בידך את ההזמנה, שבה נכתב שחור על גבי אופ-ווייט: "בשבח והודיה להשי"ת (זו לא קללה. אלה ראשי תיבות 'השם יתברך') הננו מתכבדים להזמינך..."

 

שם החתן המהולל יהיה מורכב לרוב משתי מילים בעלות צליל ארכאי-תנ"כי. בצלאל יהודה, נניח. הכלה הבתולה (וכן, גם היא מהוללה), תיתן פייט עם החנה לאה. ורק אחרי שתראה למטה, מימין, את שמו של אבי החתן המאושר ורעייתו, תקלוט שמדובר בבן-דוד ההוא מבני ברק. מזל טוב, ראה הוזמנת.

 

לרגל עונת החתונות המגזרית, אנו מתכבדים להגיש את "מורה הנבוכים השלם" למוזמן החילוני.

 

איפה החניה?

אחרי שהחלטתם להראות את פרצופכם באירוע (לא שאנחנו חושבים שזה היה קל), ואף הצלחתם הודות לנפלאות הג'י-פי-אס

למצוא את האולם אי-שם בסמטאות עיר הקודש - מחכה לכם ההפתעה הראשונה: כאן אין סדרני חנייה וסט מחזיר אור ופנסי לד, גם לא שומר מנומנם שיחקור בעדינות בולשביקית מצויה אם אתם לחתונה של הפרידמנים. את החנייה תצטרכו למצוא בעצמכם. דרך צלחה ותתפללו שלא יחסמו אתכם.

 

גדר ההפרדה

מהרגע שבו דרכה רגלכם באולם האירועים ("היכלי" משהו), דרככם נפרדות. וכגודל החרדיות - גודל ההפרדה. אצל המהדרין, הכניסה לאולם האירועים עצמו היא נפרדת. אצל המחפפים עוד תוכלו להיפרד כראוי בלובי מעורב. המלצה חמה: תכינו את האצבעות לערב של סימוסים נמרצים.

 

במרכז העוגה

מצאת את דרכך לאגף הנשים? מעולה. את הכלה תוכלי למצוא בקלות: שימי פעמייך לכורסה האימתנית שבמרכז האולם ולסידורי הפרחים הדרקוניים שלצידה, ותמצאי את מבוקשך. רק זהירות, פה מאמינים בנשיקות מכל הלב, עם שפתון עמיד למים, ובניגובים נמרצים.

 

פרה עיוורת

כך מכנים את כיסוי הראש אטום, שבו יכסה החתן את כלתו החסודה ברגע המרגש. אפשר לקרוא לזה גם הינומה. רובן של הכלות רואות בכך את שיא הרומנטיקה. מבט אחרון בגבר שאליו את נישאת - עד לרגע שבו הוא מושיט לך את כוס היין, כאישה נשואה. רק שהמסע לחופה קצת טריקי כשאת לא ממש רואה את הדרך. נו שוין, אתם בטח מאחלים לה שתשבור רגל.

 

שקט, מתייחדים!

יופי,החופה הסתיימה. הקריאו את הכתובה בארמית, שכולם כנראה הבינו חוץ ממך. ומה עכשיו? עוד לפני שהספקת למצמץ, ולנער את האוזניים מהספק-שירה-ספק-צווחה של חברי החתן, וכבר צועד הזוג יד ביד (רגע, שמשהו יקרא פה לרב. הם מחזיקים ידיים!) לעבר חדר הייחוד. שם יזכו החתן והכלה לאכול רבע עוף (ע"ע) בשקט, ולנהל סמול טוק לפני שמצטרפים לריקודים ולבלגן.

 

רבע עוף?

אם גני האירועים החילוניים הספיקו לצאת מקיבעון הבורקס, זה הזמן לגלות שהבשורה עוד לא הגיע לאולמות בני ברק. אז כן, יש בורקס או דג. ולמנה העיקרית יציעו לך את אותו רבע עוף שזנחת לאנחות בשנות ה-80'. יחי הקאמבק הקולינרי!

 

DJ - אאוט

מתערבת שחיפשתם אותו היטב, ולא מצאתם. גם התאורה הקלאברית שבדרך כלל באה איתו, אינה בנמצא. אז מי יעשה שמייח? על הבמה תמצאו הרכב נגנים שינעים לכם את הערב, ואם תהיו נחמדים - גם ירקוד איתכם כתף אל קלרינט. רק שתהיו מעודכנים: הכלייזמרים כאן כל השנה.

 

החתן שר קריוקי

במקום מצגת של תמונות ילדות מביכות, שמורה הפדיחה של האירוע לקריוקי נוסח בני ברק. החתן (אם יש לו אומץ) יפצח בפיוט "אשת חיל" לרעייתו הטרייה. ואם הוא מהמתפחדים (ובצדק!) נקבל את אבי הכלה בדואט זייפני להפליא עם אחיה. ראו הוזהרתם.

 

בופה "משמחים" (במלעיל)

אולי כבר שמתם לב שעשרות החברים והחברות של החתן והכלה לא יושבים לשולחנות כאחד האורחים. הם, רק שתדעו, מקבלים מזנון קטן של מוקפצים, ופינגר-פוד יהודי של קוגלים. ככה חוסכים שם בהוצאות האירוע, בלי להשאיר את החבר'ה רעבים.

 

זהירות, מעגל תנועה לפניך

קודם כל, תרגלו את ההורה בבית. נכון, עבר זמן רב מאז פצחתם בריקוד מעגלים סוער, אך זה הזמן לרענן את הצעדים. מה שכן, בלהט הריקודים, מגיע הרגע הגורלי שבו המעגל שלתוכו השתלבתם מראה סימני נטישה, כשבמקביל נבנה במרץ מעגל אחר תחתיו. אל תתביישו לתפוס במעגל החדש שני רוקדים ולהפריד ביניהם באסרטיביות. זה יקנה לכם כמה דקות של ריקודים לפני שגם זה הנוכחי ייזנח לאנחות.

 

איש האש

כיסא שמוחזק על הסנטר. עמוד אש שנבלע בפה - כל זאת ועוד תראו אצל המשמח החרדי. הכל יהיה שם, כולל בדיחות קרש על החמות, וריקודי קוזקים בתרבוש תורכי.

 

מצווה-טאנץ

סלואו חתן-כלה? תשכחו מזה. כאן מקבלים כתחליף את "המצווה טנאץ": ריקוד משפחתי של הקרובים עם החתן והכלה (לא יד ביד חלילה), כולל ריקוד

של החתן והכלה בעצמם. אמנם המנהג נפוץ בחתונות חסידיות, אבל כיום החליטו לא מעט ליטאים קנאים לאמץ את הנוהג.

 

ריקוד המטאטא

אם נפלתם על חתונה ירושלמית של בן הזקונים - לרוב האחרון בסדרה של עשרה ומעלה – חכו-חכו. בסוף הערב תקבלו את אמא של החתן עם מטאטא. לא מדובר בהשלמת הכנסה בניקיון אולמות אירועים, אלא במנהג מצחיק שבו אם החתן האחרון בסדרה, "מטאטא אותו" החוצה מהקן לכל מצהלות הקרובים. תסכימו איתי שזה בהחלט סיפור מעולה לפינת הקפה מחר במשרד.