![]()
כמה חבל שסטיבן ספילברג נאלץ להסתפק בגרסה הצעירה והרכה של ליאם ניסן לתפקיד אוסקר שינדלר. למרות שהשחקן האירי נושק לעשור השביעי של חייו, הכישורים הפיזיים אותם הוא הפגין בסרט האקשן הפסיכי "חטופה" (2008) ובסרטו החדש "זהות לא ידועה" ("Unknown") היו מאפשרים לו להביס את כל הנאצים הרעים במו ידיו המסוקסות.
"זהות לא ידועה" מכיל קצת יותר מרצף פצפוצי העצמות המהנה של "חטופה". זהו מותחן עם אלמנטים קונספירטיביים ומוטיבים פרנואידים של אובדן זהות. תנועתו לעבר המחוזות של מותחני התודעה המעורערת מחברים אותו לעיסוק העכשווי בסרטים כמו "שאטר איילנד" ו"התחלה".
אין ל"זהות לא ידועה" את המקוריות הסגנונית של שני סרטים אלו. בעלילתו יש לא מעט חורים והתרחשויות מופרכות שקשה להתייחס אליהן ברצינות. אבל זהו גם סרט המבויים במיומנות, המכיל מרדפי מכוניות מרשימים, ועלילה שפגמיה לא מונעים ממנו לפעול כבידור שטחי, גם אם לא כטקסט המתיימר למשמעויות פילוסופיות.

משנכנס ניסן, מרבים בשמחה
הבוטנאי ד"ר מרטין האריס (ניסן) מגיע עם אשתו אליזבת (ג'נוארי ג'ונס) לכנס ביוטכנולוגי בברלין. בשדה התעופה נשכחת אחת המזוודות, והדבר מתגלה רק עם הגעתם למלון. בעוד אליזבת משוחחת עם פקיד הקבלה, ד"ר האריס קופץ על מונית חזרה בכדי להשיב את האבידה.
המונית הנהוגה ע"י ג'ינה (דיאן קרוגר), מהגרת בוסנית לא חוקית, מועפת בתאונת דרכים לנהר. ג'ינה, שבאופן אירוני מחוננת ביופי ארי מובהק, מפגינה כישורים פיזיים מפתיעים ומחלצת את ד"ר האריס מהמכונית הטובעת, אך מיד נעלמת מזירת התאונה. אחרי ארבעה ימי עילפון מתעורר הד"ר בבית חולים, אבל העולם שאליו הוא חוזר נדמה כשונה בתכלית.

ג'ונס. האישה המתכחשת
האם הגיבור השתגע, או שיש כאן קונספירציה נכלולית במיוחד שגזלה ממנו את זהותו? הניסיון לפתור את התעלומה מחייב את ד"ר האריס לאתר את נהגת המונית שנעלמה. היא עצמה מובילה, בעוד קפיצת קלה בסבירות עלילתית, לדמות משנה מפתיעה - ארנסט יונגן (ברונו גאנץ), סוכן שטאזי בגמלאות וחולה סופני, שגאה במסורת המקצועית של ארגון הרשע אליו השתייך.
למרות הרקע המקצועי המפוקפק, יונגן הוא דמות חיובית המסייעת בפעילויות בילוש לגיבור. משונה לזהות את סנטימנט ה"אוסטלגיה", אותה נוסטלגיה נודפת ריח רע לגרמניה המזרחית, מגיח בהפקה גרמנית-אמריקאית זו.
היצ'קוק ופולנסקי השתמשו בסיטואציות המטרידות שאליהן נקלעו גיבורי הסרטים בכדי לחקור את הזהות הלא בוגרת של הגיבור (ב"מזימות"), או את החופש האפל בחייו של גבר בגיל העמידה (ב"פרנטיק"). ב"זהות לא ידועה" אין רבדים נוספים מתחת לסיטואציה עצמה. הגיבור מתקרב לפיתרון התעלומה, אבל הוא נותר כדמות לא מורכבת ולא מתפתחת, ולסיטואציה יש "פתרון", אבל אין משמעות.

ניסן. רסיסי זכרון, רסיסי זהות
בשונה מהמתכונת הקלאסית יותר של היצ'קוק/פולנסקי, הפתרונות שמציגים סרטים העוסקים בתודעות מפוברקות או במציאויות פיקטיביות הם כמעט בלתי מוגבלים. אך ללא עיסוק במשמעותן של אפשרויות אלו (כמו ב"התחלה") אלא רק הצגה שלהם כ"הסבר" לאירועים המסתוריים, הסרט יכול לתפקד,
לכל היותר, כבידור המסיח את הדעת.
בימאי הסרט, ז'אומה קולט-סרה, התמחה עד כה בסרטי אימה כמו "בית השעווה" (2005) ו"יתומה" (2009). כאן הוא מצליח לא רק לביים סצנות פעולה משכנעות, אלא גם מנצל היטב את צוות השחקנים שעומד לרשותו. יכולת זו בולטת במיוחד בסצנה נטולת פירוטכניקה קינטית ושבה יש עימות בין שתי דמויות המשנה המגולמות על ידי גאנץ ופרנק לנג'לה (כפרופסור מכר של הגיבור).
השילוב בין היכולות הטכניות, הבימוי הקולח והיכולת לחלץ משחק מרשים רומז כי קולט-סרה בשל לשלב הבא בקריירה ההוליוודית שלו.