היו זמנים באמריקה

סיכום ביניים של עונת שידורי החורף בטלוויזיה האמריקאית: מי נפל, מי שרד ומי הפתיע

הטלוויזיה האמריקאית מזכירה את ספרטה - עיר-מדינה ביוון העתיקה. למרות שאין לכך סימוכין ארכיאולוגים, המיתוס המוכר ביותר הוא נטייה ספרטנית "לקדם" את מותם של הזקנים, החולים והנכים שביניהם. מהמאה החמישית לפני הספירה הקדיש עצמו המעמד השליט למלחמה ודיפלומטיה תוך הזנחה מכוונת של אמנות, פילוסופיה וספרות. בימינו, צריך רק להחליף את "מלחמה ודיפלומטיה" ב"רייטינג". שלושה חודשים אחרי פתיחת עונת שידורי הסתיו בארה"ב, הגיע הזמן לבדוק מי שרד בתעשיית הטלוויזיה המובילה בעולם ומי הושלך אל מותו מהצוק.

 

פעם הוא היה קריימר

 

"המופע של מייקל ריצ'ארדס" עלה לרשת NBC יותר ממיליון דולר בשבוע, סכום חסר תקדים לקומדיה בעונתה הראשונה. פרק הפתיחה הניב רייטינג נאה והוכיח את כוח המשיכה של כוכב סיינפלד לשעבר. אולם מאז, אחוזי הצפייה הלכו והדלדלו. גם הביקורת חבטה בסדרה ובשבוע שעבר, אחרי עשרה פרקים בלבד, נקבע מותו המוקדם של ויק נרדוזה - הבלש המגושם אותו גילם ריצ'ארדס.

מפיק העל אהרון ספלינג ("בוורלי הילס", "מלרוז פלייס") חטף גם הוא אגרוף ישר לאגו. "TITANS" - אופרת הסבון שהפיק, בכיכובה של יסמין בלית' ("משמר המפרץ") וקספר ואן דיאן ("גברים בחלל") לא עניינה כלל את קהל הצופים. מנהלי רשת NBC ניסו לעזור והעבירו את הסדרה מיום רביעי ליום שני אבל הניתוח נכשל והסדרה מתה. אלה לא היו הכשלונות היחידים של NBC - הרשת המובילה בארה"ב: "דאדיו" ו"טאקר" הן שתי קומדיות שלא זכו להזדמנות שנייה ממנהלי הרשת ועפו הרבה לפני "TITANS" (כך נוצרה המשבצת הפנויה ביום רביעי).

 

גודמן?? היה שריף כזה פעם, לא?

 

אין עוררין על העובדה שג'ון גודמן הוא שחקן גדול. אחרי שנים רבות ב"רוזאן" ועשרות סרטים, גודמן הוא ללא ספק אחד השחקנים האהובים באמריקה. זה לא עזר לו. ב-"Normal, Ohio" הוא גילם את דמותו של הומוסקסואל חובב ספורט ובירה שחוזר לעיר הולדתו כדי לפצות את בנו על השנים האבודות. בפרק הפתיחה צפו 12.2 מיליון איש אולם המספרים נפלו ב-30 אחוזים והסדרה בוטלה. גם הביקורת, אגב, לא אהבה אותה במיוחד.

סדרה בולטת נוספת שבוטלה היא "The $treet" שהופקה על ידי דארן סטאר ("סקס והעיר הגדולה", "מלרוז פלייס"). מתברר שחייהם של ברוקרים בוול סטריט פחות מעניינים ממה שחשבנו וגם גיוסה של ג'ני גארת' (קלי מ"בוורלי הילס") לא ביטל את רוע הגזירה.

גם גבריאל ביירן ("החשוד המיידי") ספג כישלון טלוויזיוני כואב. הסדרה "Madigan Men", בה גילם ארכיטקט ניו יורקי מצליח המתגורר עם אביו ועם בנו, כשלה במבחן הצופים ובוטלה.

 

פעם זה היה פחות אכזרי

 

אחרי שרשת ABC הורידה את הקומדיה הלא מוצלחת "The Trouble With Normal" נקראה לדגל קומדיית האינטרנט "Dot Comedy". במפגן יוצא דופן של אכזריות, היא הורדה אחרי פרק אחד בלבד. כוכבי הסדרה קיבלו קצת יותר מחמש עשרה דקות של תהילה (25 ליתר דיוק, לא כולל פרומואים).

בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע את גורלן של ג'ינה דייויס ("המופע של ג'ינה דייויס") ושל בט מידלר ("בט"). שתיהן נושאות על כתפיהן המטופחות סיטקומים המדשדשים בין מאה תוכניות הפריים טיים בארה"ב (דייויס במקום 64 ומידלר במקום 50). ב"טלעד", אגב, רכשו את הסדרה של דייויס והם ודאי מחזיקים לה אצבעות.

סדרה נוספת שכמעט והצליחה היא "Cursed" בכיכובו של סטיבן וובר ("כנפיים"). וובר גילם איש פרסום שמכושף על ידי זוגתו בבליינד דייט וחייו משתנים. הסדרה הובילה בין הסדרות החדשות ודורגה במקום ה-16 מבין מאה תוכניות הפריים. ברשת NBC שינו לאחרונה את שמה ל"המופע של סטיבן וובר" וממש בסוף השבוע החליטו להקפיא אותה. הסיבה: "חברים" משודרת לפניה ומעט מדי צופים (רק 77 אחוז) המשיכו, בעוד היתר זיפזפו.

 

"סיינפלד" הבאה? אולי פעם

 

הסדרות שנעלמו מן המרקע בטרם עת נתנו הזדמנות לסדרות אחרות שהוכנו מבעוד מועד (כי כולם יודעים שתמיד יש ביטולים). אולי מקרב הסדרות החדשות יצוץ ה"סיינפלד" הבא. במקום ג'ון גודמן תגיח "Temptation Island", תכנית מציאות חדשה שעוזרת לזוגות המצויים ב"צומת במערכת היחסים שלהם". המשתתפים ימצאו את עצמם באי טרופי מוקפים בשלושים רווקים ורווקות שמחפשים אקשן בדיוק מהסוג שאתם מדמיינים כרגע. ישנן כמובן עוד סדרות שהוקפצו מכוננות, אבל למען האמת, אף אחת מהן לא עושה רושם של להיט היסטרי. אבל צריך להתאזר בסבלנות, גם ל"סיינפלד" לקח קצת זמן להתבשל.

בין הסדרות החדשות שבכל זאת הצליחו ניתן למנות את "Grosse Pointe" בהפקתו של דארן סטאר. הסדרה עוסקת במתרחש מאחורי הקלעים של סדרת נוער דמויית "בוורלי הילס" (וסטאר יודע על מה הוא מדבר - הוא היה המפיק בפועל של "בוורלי"). "Yes Dear" היא סדרה בכיכובו של מייק אומלי ("פגיעה קטלנית") ולמרות שהביקורת לא נתנה לה סיכוי רב, היא שרדה ובגדול (מקום 27 בפריים). כדאי להזכיר גם את "CSI" (מקום 19) - דרמת בלשית עם סגנון ויזואלי יוצא דופן שאף זכתה למועמדות לפרס גלובוס הזהב לפני כשבועיים ואת "The District" - דרמת פשע בכיכובו של קרייג טי נלסון ("המאמן"), שהגיעה למקום ה-29 בטבלה.

 

פעם מרוויחים ופעם מפסידים

 

הדרמות והקומדיות הוותיקות שמרו השנה על מעמדן וחלק מהן אף התחזק. היחלשותו של "מי רוצה להיות מיליונר" בקרב בני 18-49 השפיע לטובה על "מופע שנות ה-70", "תיקים באפילה", "וויל וגרייס" ו"תהרוג אותי וזהו". גם "חוק וסדר", "כולם אוהבים את ריימונד", "פרייזר" ו"הפרקליטים" המשיכו להגדיל את קהל הצופים שלהן. בשורה התחתונה המצב לא כל כך רע: בכל שבוע, ישנן שמונה תוכניות שגורפות 20 מיליון צופים לפחות. בשנה שעברה, היו רק ארבע.

מכיוון שגופי השידור בארץ ניזונים בין היתר מרכש, אנא שננו את שמות התוכניות המופיעות בחלקה הראשון של הכתבה (והכוונה ,כמובן, לפחות מוצלחות). בפעם הבאה שתיתקלו באחד השמות בלוח המשדרים שלכם, אירזו את מטלטליכם וצאו להפגנה מול גוף השידור שמזלזל בכם.