הורים, תפסיקו להשתמש בילדים כסמל סטטוס

טירוף הבר מצווה משתלט על ההורים בישראל ומגיע לשיאים חדשים של ראוותנות ובזבזנות. ענת לב אדלר קוראת להם להפסיק ולהשתמש בחגיגות של הילדים כדי לנכס לעצמם רייטינג בקרב שאר ההורים, ולחזור למהות האמיתית של האירוע

מאז ומעולם השתמשו הורים ביוצאי חלציהם כבסמל סטטוס המוצג לראווה. בעבר היה זה ילד מהנדס או רופא שהדיפלומות שלו, התלויות על הקיר מילאו את הריאות של הוריו באוויר פסגות ואת נשמת השכנים בקנאה יוקדת. עם שוך הדור והאידיאלים, השתנו גם סממני היוקרה וכיום, במקום מחשבי זוויות ומרפאי תחלואים מבקשים לעצמם חלק מההורים ילד-כוכב שנולד בפריים טיים או מינימום דוגמנית צמרת בת שמונה (כולל הפוש-אפ הנכון).

 

• בואו להתעדכן בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet

 

זאת גם הסיבה לכך שהפרוז'קטור, שבעבר כוון אל עבר החתונות שלנו, מסנוור כיום את זירת בר ובת המצווה, שלא לומר שורף את כל השטח. וכן, במקרה הזה גם הפרודיה היא עלינו – וכמו כל פרודיה מוצלחת, היא ממש לא מנותקת מהמציאות. עובדה. בימים האחרונים פורסם בעיתון "הארץ" כי חגיגת בר המצווה של תלמיד בבית הספר לאמנויות בתל אביב עתידה להיערך בבית מלון מפואר באילת וכי ההורים הנרגשים מזמינים את כל ילדי המצווה לרדת לעיר הדרומית על חשבונם, להשתכן במלון בפנסיון מלא ומי שרוצה להביא הורים (בכל זאת, ילדים בני 13), יוכל לעשות זאת במחירים נמוכים מאוד.

 

• לכל הטורים של ענת לב-אדלר לחצו כאן

 

השאלה, כמובן, היא לא כמה תשלם משפחה זריזת תגובה על חדר במלון יוקרתי לחופי ים-סוף במסגרת הדילוש המוזלוש, אלא כמה נמוך עוד אפשר לרדת במלחמה על הרייטינג של הילדים שלנו, כלומר, על הרייטינג שאנחנו מנסים לנכס לעצמנו באמצעות שימוש בהם.

 

כניסה חולנית לעולם הבזבוז

אין ספק כי סצינת חגיגות בר המצווה הרחיקה לכת בשנים האחרונות וכי הטיפוח החולני של האגו שלנו כאנשי המערב השבע מדי, באמצעות סממני עושר וכאילו אושר, שם ללעג את הרעיון המקורי של טקס בר המצווה, שהיה במהותו, למי ששכח, טקס חניכת הילדים שלנו והבאתם לבגרות במסגרת תפישת העולם היהודית, הצנועה כל כך במהותה. במקום חיבור לתרבות, למקורות, לשורשים, להלך הרוח העניו של היהדות, מקבלים הילדים שלנו את הכניסה הכי חולנית שתיתכן לעולם שכולו רהב, ראווה, הישגיות, תחרותיות, בזבוז משווע שלא לצורך - שמדגישים כולם רק דבר אחד – ריקנות גדולה ונוראה שהשתלטה עלינו. אמרנו קודם מות האידיאלים?

 

מה יעשו הורים שעומדים מן הצד, רואים כיצד הר הגעש הזה הולך ומתפרץ, הולך ומשתלט על מרחב הקיום, ומתקשים לעצור את הבחילה? פשוט מאוד – יחליטו שהם לא משתתפים ב"זלילה הגדולה". התפקיד העיקרי שלנו כהורים הוא לא להגשים את רצונות הילדים שלנו ולהפוך אותם להכי מאושרים שאפשר, כפי שחלקנו טועים לחשוב. התפקיד שלנו כהורים הוא להכין את הילדים שלנו לחיים באופן המיטבי, ובעיקר ללמד אותם להבדיל בין טוב ורע, בין עיקר וטפל, מין מותר ואסור. בדיוק ההיפך ממה שעושים הורים שמזמינים את כל הילדים של השכבה ללינה בבית מלון – מעשה שזורע קנאה, הפרדה ולוכד את תשומת הלב של הילדים לכיוון של: תראו אותם – הם יכולים, אנחנו לא.

 

כשאדם מתנהג ברהב בתוך ביתו פנימה, רק מי שמגיע אליו הביתה נחשף לאורח חייו המסויים, אבל כשהאדם שיכול בוחר לנפנף ביכולותיו הקיצוניות בפרהסיה ומזמין את כל השכבה לאילת על חשבונו יש בכך התערטלות בפומבי, שפוגעת בצד השני, כיוון שהצד השני במקרה הספציפי הזה הם ילדים הנמצאים בגיל הקריטי מאוד מבחינת גיבוש הזהות העצמית והשוואה בינם ובין האחר. אז נכון שההורים שתכננו את חגיגת בר המצווה הראוותנית בסך הכל רצו לשמח את ילדם, אבל בעשותם כן הם גורמים להרבה ילדים אחרים להרגיש מקופחים או לסמן את היכולת הכלכלית של הוריהם בסימן שאלה אחד גדול.

 

אני מאחלת לכל הורה שירצה בכך, שיצליח לכוון את ילדו לחגוג את שנת בר המצווה בצורה ערכית וראויה, וכמה שפחות ראוותנית, ריקנית ובזבזנית. יש לזכור, כמובן, שהמדובר באורח חיים, בדוגמה אישית ארוכת שנים ולא בזבנג וגמרנו. ברור שאם לא חינכתם את ילדיכם עד היום בצורה הזו, יהיה קשה לשבור את כל ההגה שמאלה ולגרום להם להסתפק בחגיגת בר מצווה שפויה, וסביר שתמצאו את עצמכם נכנעים לדרישות לעמוד בכל כללי הטקס, הזיקוקים, השמלות השכורות, האיפור המופרז והלימוזינה הדורסנית. רק קחו בחשבון שמי שהוביל את הילד שלו לבר המצווה בלימוזינה, צריך להכין לחתונה מינימום ג'מבו ג'ט ובמקרה הזה, "הרקדנית בטן עלי" לגמרי לא תספיק. ליידי גאגא אולי כן.

 

רעיונות "אחרים" ליציקת תוכן בשנת הבר מצווה:

• טיול בשביל ישראל: אופציה שמשפחות רבות מאמצות כדרך לגיבוש משפחתי בשנת המצווה, ומבצעות מקטעים שונים בסופי שבוע במהלך השנה.

 

• שנת התנדבות של כל המשפחה: בפנימייה או בבית אבות הקרובים למקום מגוריכם, למשל, ובסוף השנה עריכת חגיגת בר המצווה בקרב השוהים במקום, שכבר הפכו להיות חלק מכם.

 

• במקום מתנות - תרומה: פנייה לאורחים לא להביא כסף כמתנה, אלא להרים תרומה מאורגנת לטובת מטרה חשובה אותה הילד יבחר.

 

• גיבוש בשטח: יציאה משותפת של הורה וילד למחנה גיבוש בשטח, כחלק מחוויית ההתבגרות.

 

• טיול משפחתי בחו"ל: אם ניתן מבחינה כלכלית, מומלץ לצאת לטיול משפחתי משותף לחו"ל, אפילו עם הסבים והסבתות, כדי להשיג חיבור טוב בין כל הדורות במשפחה ממקום של צבירת חוויות וזכרונות. טיול חווייתי כזה שווה אלפי מונים מול כל אופציה ריקנית של ערב שכל כולו הפגנת מעמד ויכולת כלכלית מול הסביבה.

 

הכותבת היא מחברת סדרת ספרי המתנה בהוצאת ידיעות ספרים. ספרה החדש, "סוד המזל", ראה אור בימים אלה. לעמוד הפייסבוק של ענת לחצו כאן