התובע, עובד חברת החשמל, טען כי הצטרף בחודש מרץ 2007 לחבילת גלישה באינטרנט במסגרת מבצע של בזק בינלאומי לעובדי חברת החשמל, בתעריף של 29.90 שקל לחודש. לטענתו, בחודש נובמבר 2009, גילה כי כבר מחודש יוני של שנה זו הוא מחויב ב-60 שקל לחודש, כלומר במחיר כפול מזה שהוסכם עליו, אך כשפנה לבזק בינ"ל, נאמר לו כי המבצע אליו הצטרף הסתיים כעבור שנתיים, וממועד זה, הוא מחויב בתעריף הרגיל של החברה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, טען האיש כי לא קיבל כל הודעה מוקדמת על סיום המבצע, כפי שמחייב החוק, ודרש את השבת הסכומים שנגבו ממנו שלא כדין ופיצוי נוסף בגין ההוצאות שנגרמו לו ועוגמת נפש.
בזק בינ"ל טענה כי התובע הצטרף למבצע באפריל 2007 וכי מדובר היה בתעריף של 30 שקל לחודש למשך שנה אחת בלבד. לטענתה, בחלוף שנה, הוארך המבצע לשנה נוספת לבקשת התובע, אך הובהר לו כי בתום אותה שנה, יעלה התעריף ל-60 שקל לחודש וכי הודעות בנדון אף נשלחו לתיבת הדוא"ל שנפתחה לתובע בבזק בינ"ל. עוד טענה, כי התובע זוכה פעם אחת ב-30 שקל.
השופט הוסיף וקבע כי לא מצא שום הסכמה מפורשת של התובע לכך שההודעות תישלחנה לתיבת הדוא"ל בבזק בינ"ל, ואין הוכחה שידע על קיומה של תיבת דואר אלקטרוני כזו, שנפתחה באופן חד צדדי על ידי החברה. בנוסף, בזק בינ"ל לא הוכיחה כי התובע זוכה ב-30 שקל.
עם זאת, לעניין הנזק, נקבע כי גם לשיטת התובע, נזקו עומד על הסכום העודף בו חויב במשך שישה חודשים - 180 שקל, ולכן חויבה בזק בינ"ל לפצותו בסכום זה. בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות משפט.