כך תהפוך לחוקר מפורסם ומשפיע

כתב העת המדעי Science הוא אחת הבמות החשובות ביותר בעולם לפרסומים מדעיים שכל חוקר מתחיל חולם לפרסם בו מאמר. מרק לוין, מעורכי כתב העת, ביקר בטכניון וחילק טיפים לחוקרים הצעירים: כך תצליחו לפרסם בכתב העת הסקלטיבי

"כתיבה, טובה ככל שתהיה, אינה יכולה לפצות על עבודה מדעית ירודה", כך אמר מארק לוין, אחד מעורכי כתב העת Science בביקורו בטכניון. לוין, שהתארח לאחרונה במכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI), הסביר כי לכתיבת מאמר מוצלח נחוצים שני תנאים בסיסיים - עבודה מדעית טובה, וכתיבה מצוינת. "השאר זה קל", אמר לוין. "אבל קמצנות בכל אחד משני הסעיפים האמורים תפגע במאמר ובסיכויים לפרסמו".

 

פרסום מאמר ב-Science, כתב עת מדעי המופץ בכ-130,000 עותקים, היא משאת נפש בקהילה המדעית. הקריטריון העיקרי של כתב העת הוא שלמאמר יהיה ערך משמעותי לכלל הקהילה המדעית, ושהוא יאפשר למדענים ללמוד דברים שמחוץ לתחום הצר שלהם. כ-60% מהמאמרים שמתפרסמים בכתב העת עוסקים בתחומי הביולוגיה, והשאר - בתחומי הפיזיקה והחומרים.

 

Science יוצא לאור על ידי "האגודה האמריקנית לקידום המדע", שמטרותיה הן קידום המדע ושירות החברה באמצעות יוזמות כגון מדיניות מדע, תוכניות בינלאומיות וחינוך מדעי. זאת בניגוד לכתב העת Nature, הרואה אור בהוצאה מסחרית (מקמילן).

 

תהליך סינון קפדני

כל מאמר המוגש לכתב העת עובר תהליך סינון קפדני. המאמרים שעוברים את משוכת הקריאה הראשונית, כלומר, את העורכים ה”פנימיים” של כתב העת, עוברים לעורכים חיצוניים, חברי מועצת העורכים. במידה שגם אלה סבורים שהמאמר ראוי לפרסום, המאמר עובר לדיון פנימי. מאמרים שצלחו את כל השלבים הללו מועברים לפחות לשני עמיתים (שעליהם המליצו חברי מועצת העורכים), ואלו מחליטים אם לקבל את המאמר, ואם כן - האם נדרשים תיקונים.

 

תחומים חדשים, כגון ננו-טכנולוגיה, מציבים קשיים מיוחדים בפני מערכת כתב העת. "ננו-טכנולוגיה אינה ענף של המדע אלא אוסף רחב של תופעות יוצאות דופן המתרחשות בקנה מידה מסוים. כדי להסביר ננו לקהל שאינו מתמצא במדעים הפיסיקליים, צריך להסביר לו על התופעות בקנה מידה מאקרוסקופי. לצערנו, הקשר בין המדע לבין הננו-טכנולוגיה עדיין ‘מגושם’, ומושתת לעתים קרובות על אנלוגיות".

 

רוצה לפרסם? עשה ואל תעשה

לוין חשף בהרצאתו את המאפיינים העשויים לשפר את סיכוייו של מאמר להתקבל ל-Science. אלה כמה מהנקודות המרכזיות שהוא העלה בעניין זה:

• מאמרים טובים מספרים סיפור.
• רצוי להציג את הנתונים כבר בפתיחה.
• מוטב לשעמם את הקוראים מאשר לאבד אותם.
• כדי לא לאבד את הקוראים רצוי לברור היטב את המינוחים ולא לדלג על שלבים.
• יש למקם את המחקר הספציפי בהקשר רחב יותר.
• על הכותב לזכור כי הערות השופטים נועדו לסייע לו ולא לתקוף אותו.
• תקציר טוב הוא מרכיב חשוב במאמר.
• תמונות, איורים ואנלוגיות מחיי היום-יום עשויים לסייע, וכדאי להשקיע זמן בהכנתם.

 

המאמר התפרסם במגזין הטכניון.