מדוע מסתירים מכם את רמת השירות בחברות התחבורה הציבורית? למרות בקרה שוטפת הנערכת לחברות האוטובוסים במימון כספי ציבור, במשרד התחבורה מסרבים לפרסם נתונים אודות רמת השירות שמציעות החברות. הנתונים מועברים למשרד באופן שוטף על-ידי חברת בקרה חיצונית, וכוללים מדדים כמו צפיפות, עמידה בלוחות זמנים, ניקיון תחנות ויחס הנהגים לנוסעים.
למשרד הוגשו בחודשים האחרונים כמה פניות להעברת מדדי השירות של חברות האוטובוסים השונות, אך כולן נענו בשלילה. זאת, למרות שפרסום הנתונים ישרת את ציבור הנוסעים ועשוי אף להביא לשיפור רמת השירות ולהגברת התחרות בין החברות.

"ירידת הביקוש גוררת המשך הירידה ברמת השירות" (צילום: רועי עידן)
הבקרה לרמת השירות כוללת מדדים רבים: החל בהופעה של הנהג, עבור בעמידה בתנאי הרישיון של הקו, ועד היבטים בטיחותיים בנהיגה. המדדים משוקללים לציון כולל בהתאם לחשיבותם היחסית. כך למשל, אי-עמידה בלוח הזמנים או אי-ביצוע נסיעה מקבלים בציון המשוקלל חלק משמעותי הרבה יותר מאי-הצגת רישיון רכב בעת ביקורת או ניקיון תחנת המוצא.
מרבית התלונות שמתקבלות מדי שנה באגף התחבורה הציבורית, נוגעות לחברות האוטובוסים - יותר מ-60% מהתלונות שהתקבלו ב-2009 עסקו בליקויים לכאורה בפעילות החברות. אגד, המבצעת כמעט 50% מסך הנסיעות בענף, ספגה את המספר הגדול ביותר של תלונות - 29% מסך הפניות. בנוסף מתקבלות מדי שנה מאות תלונות גם במינהל היבשה, האחראי על אגף התחבורה הציבורית: כמחצית מהפניות למינהל עוסקות בחברות האוטובוסים.
גורמים במשרד התחבורה הסבירו בעבר ל-ynet כי פרסום מדדי רמת השירות עלול ליצור דעה מוטעית נגד חברות מסוימות, שכן חלק מהמדדים מושפעים מגורמים "חיצוניים" - שכלל אינם נתונים לשליטת חברות האוטובוסים. כך למשל, פקקים יכולים לגרום לאי-עמידה בלוחות זמנים, וטיפול משטרה בחפץ חשוד עלול לגרום לחריגה מתוואי הקו המתוכנן. גם מדדים כמו ניקיון תחנות אינם נשלטים על-ידי החברות. 
* מקור: משרד התחבורה, אגף ביקורת ותלונות ציבור
עם זאת, גם במשרד התחבורה לא מכחישים כי עשרות מדדים שנבדקים באופן שוטף, נתונים לשליטתן הבלעדית של החברות - ובהם היחס לנוסעים, ניקיון האוטובוסים, בעיות טכניות כמו ליקויים במערכת מיזוג אוויר, ואיסוף או הורדה שלא בתחנות. גורמים בענף התחבורה סבורים כי פרסום המדד יכול לעודד את החברות לשפר את השירות, ובכך לשרת את מטרותיו המוצהרות של שר התחבורה, המבקש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית.
ועדת סדן, שבחנה ב-2007 את פתיחת ענף האוטובוסים לתחרות, ציינה כי "הסיבה העיקרית לירידת חלק האוטובוסים (מסך הנסיעות במשק, ש.ה) היא עלייה ברמת המינוע (מספר כלי רכב לאלף תושבים) ורמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית". עוד קבעה הוועדה כי "ירידת הביקוש לשירותי אוטובוסים גוררת המשך של הירידה ברמת השירות, ובכך מקטינה עוד יותר את הביקוש לשירותים אלו".
* מקור: הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית
במשרד התחבורה מודעים היטב לחשיבותה של רמת השירות באוטובוסים. לאחר חתימה על הסכם חדש עם חברת אגד, התגאה שר התחבורה, ישראל כץ, כי "בהסכם מוגדרות באופן ברור ומדויק דרישות לעמידה ברמת שירות גבוהה, מנגנון בקרה על הפעילות והתניית המשך מתן רישיונות קווי שירות בעמידה ברמת שירות שנקבעה".
"מדו"חות החברה לבקרה עולה כי משרד התחבורה לא הצליח לאכוף עמידה של כל המפעילים בהתחייבויותיהם," כתב המבקר. "המשרד לא עודד את המפעילים לאכוף משמעת על נהגיהם בנוגע לנהיגה מסוכנת, קוד לבוש והיחס לנוסע. המשרד אף לא הצליח לחייב את המפעילים לספק דו"חות מפורטים כנדרש בחוזה... (וגם) לא הצליח לאכוף עמידה בלוח הזמנים, בתדירות ובהגבלות על מספר הנוסעים".
את הדו"ח החמור סיכם המבקר במסקנה ברורה: "יש לממשלה עניין לפתח את השימוש בתחבורה ציבורית. על-כן, על משרד התחבורה לתבוע מאגד ומהמפעילים הפרטיים באופן נחרץ לקיים את מחויבותם כלפי הנוסעים, ואת תנאי החוזים והרישיונות. שיפור השירות לנוסעים והגדלת נפח הנסיעות בתחבורה הציבורית ייטיב עם הציבור בכלל, ועם הנוסעים בתחבורה הציבורית בפרט".