10 טעויות נפוצות בנוגע לכסף והצעות לשיפור

חסכון לפנסיה, ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, תכנון הוצאות לטווח ארוך, שיתוף פעולה בין כל בני המשפחה - אבני דרך חשובות להתנהלות כלכלית נכונה

1. משכנתא

רוב המשפחות במדינת ישראל רוכשות דירה עם משכנתאות גדולות, כאשר באחוז מאד גבוה של המקרים, מדובר בהחלטה כלכלית שגויה. התוצאה היא שגרים במקום שלא אוהבים, בדירה שלא מתאימה לצרכים והכי חמור, כדי לנסות ואיכשהו להגיע לדירה נורמלית, נכנסים לחובות והחזרים מאד גדולים. אחר כך זה משפיע על כל איכות החיים, גורם לחובות מצטברים ויוצר צרות צרורות. משכנתא זו הלוואה, עניין כלכלי נטו, וצריך להתנתק מהצד הרגשי בהחלטה הזו. לפעמים עדיף לשכור דיר עוד כמה שנים ולחסוך כסף ורק אז להיכנס לזה.

הדרך לתקן היא קלה: יש כלל שאומר שסך כל ההלוואות כולל משכנתא והתחייבויות אחרות, גם קצרות מועד, אסור שיעלו על 25% מסך כל ההכנסה נטו.

 

2. חוסר תכנון

ישנן הוצאות, גם לטווח ארוך וגם לטווח בינוני שכולנו יודעים עליהן. לדוגמא, אם נולד לנו בן, אנחנו יודעים שבגיל 13 תהיה לו בר מצווה ועדיין, רוב המשפחות מאד מופתעות כשמגיע הרגע. זו לא הפתעה אלא פשוט חוסר תכנון. פתאום צריך לפתוח חסכונות בתנאים לא טובים, לקחת הלוואות.

הפתרון: לשבת, לעשות הסתכלות על הוצאות גדולות שאנחנו יודעים שיגיעו, לטווח ארוך ובינוני ולהתחיל לחסוך כל חודש כדי להגיע לזה.

 

3. חוסר שיתוף, או תקצורת במקום תקשורת

הרבה משפחות שפגשתי בחיים אין בהן שיתוף. הבעל לא יודע מה האישה עושה, האישה אין לה שום מושג מה קורה בחשבונות של הבית או אילו הלוואות הבעל לוקח. שלא לדבר על שיתוף הילדים בכלל. כך שהם חיים באיזשהו עולם מנותק ולכן קשה להם לפתח אחריות. התוצאה היא – אין עזרה, אין תכנון ואין תקשורת.

הפתרון: ישיבה משפחתית חודשית עם כל המשפחה ולפחות פעם או פעמיים בשבוע לשבת ביחד בני הזוג, להתעדכן ולעשות יחד תכנון.

משפחה תקינה חייבת לפעול בשיתוף פעולה (צילום: index open)

 

4. פק"מ

מכיון שרוב בני האדם נמנעים מלהתמקצע או לאסוף ידע בכל הקשור להשקעות, פעמים רבות הם משאירים עניין זה בחוסר טיפול. פגשתי בחיים שלי מאות משפחות שיש להן כמה מאות אלפי שקלים שיושבים בצד בפק"מ. פק"מ הוא פיקדון שצובר ריבית אפסית. יש הרבה מאד השקעות סולידיות שחובה להיות מודע לאפשרווית שלהן, יש מק"מים, אגרות חוב ממשלתיות, יש מסלולים מובנים של הבנקים שנותנים יותר ריבית. צריך להתמקצע, לצבור ידע ולנהל את הכספים בצורה טובה יותר.

הפתרון: לקחת קורס או ללמוד קצת באינטרנט ולא לחסוך דרך פק"מ.

 

רוב בני האדם לא יודעים שאם בנק נופל, כל הכסף שיש בפק"מ לא מובטח כי פק"מ זה בעצם בן אדם שנותן הלוואה לבנק ותמורת ההלואה, הבנק נותן לבן האדם ריבית. לעומת זאת, ניירות ערך הן לא של הבנק, הבנק רק שומר עליהן עבור הלקוח ואם הבנק מתמוטט, נייר הערך נשאר של בן האדם.

 

5. חיסכון פנסיה

ממש כמו בסעיף הקודם, לרוב בני האדם אין מושג בכל מה שקשור לפנסיה שלהם ולמשמעויות שלה. גם אם לאדם יש קרן פנסיה במקום העבודה, רבים הפעמים שהרבה מאד מרכיבי השכר אין להם הפרשות לפנסיה.

התחילו להפריש כסף לפנסיה בהקדם האפשרי (צילום: סי די בנק)

 

המשמעות היא שכשיוצאים לפנסיה, יש לנו פתאום 50% או 60% ולפעמים אפילו פחות, שלא לדבר על זה שהסכומים שמקבלים מביטוח לאומי, כלומר פנסית זקנה, הם סכומים מגוחכים. למרות מה שחושבים, פנסיה היא אירוע פיננסי טראומטי ומי שלא דואג לזה ובטח אם אין לו פנסיה מובנית במקום העבודה, זה יכול ליצור לו בעיות חמורות. ובנוסף, כל שנה שאנחנו לא מטפלים בזה, אנחנו צריכים אחר כך להפריש יותר כסף כדי שתצא לנו פנסיה נורמלית.

הפתרון: לעצור, להסתכל מהו חוב הפנסיה, ולהתכונן ולהתחיל להפריש מיידית.

 

6. חוסר הגנה על ההכנסה או אובדן כושר עבודה

רוב בני האדם אינם מבינים את המשמעות הכרוכה באם, חס וחלילה, מחר בבוקר יאבדו את כושר העבודה שלהם. אנשים חושבים שביטוח לאומי מכסה אותם. זו עוד אגדה אורבנית. קודם כל, מדובר על סכומים קטנים מאד וכדי לקבל אותם, צריך להראות אחוזי נכות מאד גבוהים וזה קשור להרבה ועדות. מאד קשה לקבל. אם אדם לא מכוסה בביטוח או בכיסוי מתאים מהפנסיה בהחלט יכול להיות שהוא יגיע לפת לחם.

הפתרון: ללכת ולבדוק מה בדיוק יש לי ממקום העבודה ומה שאין, להשקיע ולהשלים באופן פרטי, לבטח את ההכנסה בחברת ביטוח או במסגרת פנסיונית אחרת כדי שאם, חס וחלילה, נאבד את כושר העבודה, עדיין תהיה לנו הכנסה.

 

7. קניות אמוציונליות

רוב בני האדם והמשפחות מבצעים במהלך השנה כמות רבה של קניות אמוציונליות. למשל, נוסעים לחו"ל, עוברים בדיוטי-פרי או ברחוב ורואים פלזמה של 50 אינץ' והיא נורא יפה, והיה לנו יום רע. ואז מפצים את עצמנו אמוציונאלית על ידי רכישה לא רלוונטית, לא חשובה ולא משמעותית שאחר כך תעלה לנו ביוקר משום שפתאום אנחנו מסתבכים ופתאום אין לנו איך להחזיר ופתאום צריך להיכנס למינוסים, לקחת הלוואות קצרות מועד שהריבית שלהם מאד גבוהה ולמעשה הורסים לנו את כל המערך הפיננסי התקופתי בשביל קנייה מיותרת לחלוטין.

הפתרון: לתכנן בתחילת שנה קאלנדרית או חיתוך תקופתי אחר ולהחליט מהם הדברים ובאילו עלויות שאנחנו רוצים "לפנק את עצמנו" בדברים חדשים ולעשות אמנה סביב הדבר הזה.

 

8. היעדר דמי כיס

מחקרים מראים, באופן מפתיע, שמעטות המשפחות בהן ילדים זוכים באופן קבוע לדמי כיס ולכן הצורה בה זה מתנהל, היא שכל פעם הילד בא להוריו ואומר, שהוא צריך כך או אחרת. זו כמובן טעות. אחד, זה לא מחנך לתקציב. הילד אינו לומד לתקצב את ההוצאות שלו ולא יכול לתעדף אותן. ושתיים, מבחינת ההורים – זה מוציא משליטה מכיון שזה 50 שקלים כאן ועוד 30 שם, יכול להצטבר לכמה מאות שקלים בחודש. הרבה מאד פעמים זה מאות רבות שלא התכוונו להוציא ומוציאות אותנו מאיזון.

הפתרון: לעשות את זה מאורגן. לעשות הסתכלות ולקבוע עם הילד ועם עצמנו מהם דמי הכיס.

דמי כיס יגרמו לילדים לתקצב את ההוצאות שלהם (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

 

9. תרמית המבצעים

הדרך שבה ארגונים כלכליים משווקים לנו, במיוחד מוצרי צריכה, היא לספר על כל המבצעים: קנה אחד קבל 4 מתנה, שניים במחיר אחד וכדומה. בשורה התחתונה, משפחות נתקעות עם מלאי שאין להן צורך בו ובסופו של דבר מתקלקל ונזרק לפח. אלו כל מיני דברים שאנחנו לא צריכים בזמן שאנחנו לא צריכים ומחוץ לתקציב שלנו. הדבר דומה לעסק, הרי לא יעלה על הדעת שיעמיד מלאים בלתי פוסקים כי הספקים נותנים מחירים מצויינים. כל בעל עסק יודע שלהיתקע עם מלאי זה להיתקע מחוץ לתקציב וזה בדיוק אותו הדבר בעסק המשפחתי.

הפתרון: נהלו את המלאי בחוכמה, קנו מה שצריך, אל תתפתו להנחה של כמה גרושים שגורמת לכם להוצאות בלתי מתוכננות בשוטף.

 

10. הטעות הקלאסית

טעוצ מובנת מאליה, היא שרוב בני האדם לא יודעים כמה כסף הם מוציאים ועל מה. ברגע אנחנו לא יודעים, אנחנו מאבדים שליטה על החיים. הדבר הכי פשוט לעשות הוא להבין קודם כל מהו התקציב שלנו. התקציב של משפחה או של אדם הוא סך כל ההכנסה שלו נטו, לא כמה שהוא רוצה להוציא. בעניין זה צריך לקחת בחשבון את כל הדברים שכבר דיברנו עליהם בטעויות הנפוצות האחרות - צריך לדאוג לפנסיה, לאובדן כושר עבודה, להוצאות ארוכות טווח ובינוניות שאנחנו יודעים עליהן ושצריך להיערך אליהן, הוצאות פינוק ושדרוג במהלך השנה וכדומה. רק אז אנחנו יודעים מה באמת התקציב שלנו ואפשר לנהל אותו.