עשרת כללי הזהב לניהול משפחתי איכותי

משפחה שרוצה להצליח צריכה לתכנן מראש ולנהל את צעדיה, תוך שיתוף פעולה בין כל נפשותיה

1. משפחה היא ארגון עסקי

כמו כל עסק אחר, משפחה היא תא כלכלי מובהק. יש הוצאות ויש הכנסות, הלוואות והתחייבויות וגם השקעות וחסכונות. כמו בכל ארגון מצליח המנוהל ומכוון ע"י דירקטוריון, כך גם משפחה מצליחה מנהלת את ענייניה באמצעות תכנון ובקרה. בני המשפחה, ההורים והילדים הבגירים הם "דירקטוריון המשפחה" שאמור להתכנס לגבש מדיניות ולהוביל את "העסק המשפחתי להצלחה".

 

2. כלכלה איכותית תלויה בהתנהלות איכותית

רוצים להצליח? הפתרון טמון בהבנה שמשפחה המתנהלת ללא תקשורת איכותית, שיתוף פעולה, עזרה והבנה – תתקשה לרוב לייצר תוצאות איכותיות. ממש כמו שכל חברה או ארגון עסקי תלויים במערכות יחסים ושיתוף פעולה בין חברי הארגון, כך גם משפחה. אם אינכם מסוגלים לנהל שיחה מעמתת וקשה באופן איכותי ותוך כדי כבוד הדדי – כיצד תובילו את המשפחה להצלחה?

 

3. הילדים הם שותפים

מהרגע שבו ילדכם מסוגלים להבין, חובתכם להסביר! התפיסה שאין לערב ילדים בנושאים כלכליים מוטעת מיסודה. כיצד ילמד הילד וירחיב את יכולותיו ללא שיחה ושיתוף? זאת ועוד, ילדים לא מעורבים אינם יכולים לעזור, להשתתף ולתמוך.

חוששים משיחה שכזו? זה בסדר, לימדו והתייעצו כיצד – במקום לוותר.

אל תחששו לערב את הילדים (צילום: shutterstock)

 

4. הרגלים מנהלים אותנו

חשוב לדעת כי רוב בני האדם חיים ע"פ הרגלים שהוטמעו בהם בגיל צעיר. משפחה המתנהלת ללא סדר, תכנון ובקרה תתקשה לשנות הרגלים וליצור איכות. הפיתרון טמון במוכנות להתעמת ולהתאמן. הקניית הרגלים חדשים מחייבת נחישות, מוטיבציה, ולפחות בשלב הראשון – אי נוחות.

 

5. פירגון, פירגון, פירגון

יציאה לשינוי ויצירת פריצת דרך הם זמניים רגישים ולא פשוטים. בתקופות שכאלה מחויבות בני המשפחה להוקיר ולציין לשבח כל התקדמות או תנועה לכיוון הנכון. בעלך שוטף כלים פעם ראשונה אחרי שנים? אל תשכחי לחבק ולהוקיר. אשתך תכננה סל קניות? מופלא! פרגן וציין בפניה את חשיבות מעשיה. הילדים החליטו לעבוד בקיץ? פרגנו להם והודו להם.

עדיף שירחץ כלים פעם בשנה מאשר לא ירחץ בכלל (צילום: shutterstock)

 

6. אחריות = פתרונות

שיחה על אשמים ואשמה היא שיחה מבוזבזת. האשמות והלקאות עצמיות גורמות לעייפות, בזבוז ותחושת כשלון.  ביציאה לתהליך מצויינות משפחתית השיחה הרלוונטית היחידה היא – "אז מה עושים עכשיו". אדם אחראי הוא אדם היוצר פתרונות, מכוון לעתיד, ושואל עצמו כיצד הוא יכול לשנות המצב.

 

7. אין מצויינות בלי אמונה עצמית

כיצד תדרשו תנאים איכותיים במקום העבודה אם אינכם בטוחים באיכות האישית שלכם? כיצד תנהלו שיחה על שיפור תנאים בבנק לפני שתכירו בזכותכם להתחשבות ושותפות? כיצד תרחיבו את העסק שלכם ללא אמונה ביכולתכם להצליח?פעמים רבות בבסיס הבעיה המשפחתית ניתן לזהות אמונה עצמית ודימוי עצמי נמוך. פנו אל הקרובים אליכם ושמעו מהם כמה "מגיע לכם" אהבה והצלחה.

 

8. לא "כל מה שכולם עושים"

אחרי אלפי תהליכי אימון, עובדה אחת ברורה לי מעבר לכל ספק – זה "שכולם עושים ככה" לא הופך את זה לנכון. בדיוק הפוך, יש סיבה לכך שכל כך הרבה משפחות ואנשים חיים בהשרדות ובינוניות והסיבה היא מערכת אמונות וגישות מקובלות שאינן תומכות בתהליכי צמיחה.

 

דוגמה? בבקשה: כמעט כולם יגיבו לכך "שבכל מקרה – עדיף לקנות בית מאשר לחיות בשכירות". טעות! במקרים רבים עדיף לשכור בית באזור איכותי יותר והוצאה נמוכה יותר עד שיתאפשר אחרת.

 

9. הישגיות – לא רק פיסית

רוב בני האדם מתייחסים להשגיות דרך המימדים הגשמיים, מימדים הקשורים ברובם לכסף. בעולם העסקים ארגונים ועסקים מדברים על: יותר מכירות, יותר מוצרים, יותר יעילות וכדומה. בסביבה המשפחתית השגיות נמדדת דרך נושאים כמו משכורת גבוהה יותר, בית גדול יותר וחשוב שיהיה בשכונה נחשבת, רכב משוכלל וחדיש יותר. באקדמיה השגיות נמדדת דרך ציונים, יותר תארים, יותר פרסומים ולא פחות חשוב, יותר תקציבי מחקר.

 

ואכן, היבט חשוב של הצלחה מופיע בתחום הפיזי כמותי, מדיד. אולם קיים צד נוסף להשגיות, חשוב לא פחות, והוא ההשגיות הערכית, כלומר: חברות, אכפתיות, שרות, שליחות, הנאה וכדומה. שניהם קשורים, שניהם חשובים והם בלתי ניתנים להפרדה.

 

נשאלת השאלה מי מוביל?

מרביתנו, בתרבות המערבית, חושבים ופועלים דרך התפיסה שהצד הגשמי הוא המוביל. אנשים חיים בתפיסה של "אם יהיה לי כסף אני אהיה מאושר", ארגונים מניעים את עובדיהם דרך תגמול כספי ומזניחים את ההיבטים הערכיים. מנהלים מודדים ו"דורסים" תוצאות פיזיות ומזניחים את ההשקעה ביצירת אווירה תומכת מפרגנת ומוקירה.

 

בפועל ההיבט הערכי הוא המוביל. אם ניקח לדוגמא אדם המגיע לסביבת עבודה, החוויה הערכית שלו היא מתח, לחץ, חשש שכל טעות קטנה תגרום לתגובה תוקפנית ממנהליו. באופן די טבעי אותו אדם יתעסק ב"רק לא לחטוף", בחישובי סיכונים איך לא לטעות. יוזמתו תפחת ומכאן תוצאותיו יצנחו. לעומת זאת, אותו אדם, עם אותן יכולות, בסביבה אחרת שבה הוא חווה תמיכה, אנושיות, איתגור, והוקרה, מן הסתם יוזמתו תעלה, מעורבותו תגדל ומכאן גם תוצאותיו הפיזיות-גשמיות ישתפרו משמעותית. כלומר ניתן לראות כי לאורך ציר הזמן, הצד הערכי הוא המוביל וכאשר נוצרת השגיות ערכית הסיכוי ליצור השגיות גשמית עולה משמעותית.

 

10. רוצים להצליח - "עלו על המגרש"

לא ניתן "לנצח במשחק" בלי "לעלות על המגרש". עליה על המגרש משמעותה מעורבות, שיתוף, התנסות ומוכנות לטעות. חלק מהאנשים, בכדי להמנע מתוצאות בלתי רצויות ומחוות הכשלון, בוחרים להשאר מחוץ למשחק.

אל תשארו מחוץ למשחק (צילום: index open)

 

הדרך שבה הם עושים זאת: הם יושבים בצד, מבקרים, שופטים ומעלים טעות כלפי מי? כלפי כל הסביבה: הארגון, המנהלים, הלקוחות, הכפיפם, המצב במשק, ויוצרים לעצמם סדרה של תירוצים, מנומקים היטב, למה אי אפשר להשתתף במשחק.

 

להיות על המגרש פרושו להיות עסוק בעשייה, להשפיע ככל שרק ניתן, לקחת סיכון,להעיז. נכון, לעיתים בתוך המשחק יופיעו תוצאות בלתי רצויות ויווצרו אכזבות, אולם, רק על המגרש יש סיכוי ליצור הצלחה והשגיות.