העולם שייך לצעירים

חוסר שביעות רצון – זוהי תרומת העם היהודי לעולם, אמר הנשיא פרס למנהיגים צעירים יהודים ודחק בהם לצאת ולתפוס את היום

"זה יותר גרוע מהתור להול פודס", אמר צעיר יהודי לחברו בלובי של בניין UJA, בשישי אחה"צ, כשהמתינו עם קהל של מאות צעירים על מנת לעבור דרך גלאי המתכות ולמסור את התיק לבדיקת אנשי הביטחון. אייפונים, בלקברים ושאר טלפונים סלולרים הונחו על דלפק ארוך שמאחוריו עמדו אנשי הביטחון. "בהול פודס אתה תופס תור ולפחות מתקדם, אבל כאן לא נראה שהתור זז", איבחן הצעיר היהודי. חברי המנהיגות הצעירה של UJA קראו לחברים להתרכז סביבם, מלבדם היו גם צעירים מאירגונים אחרים, כמו מהקרן הקיימת, "תגלית נקסט" ואיפא"ק, שהגיעו נרגשים לקראת המפגש עם נשיא מדינת ישראל. "זה היום הכי חשוב בחיים שלי", אמר צעיר חסר מנוח, "זה היה מפגש רוחני מלא השראה", אמרה צעירה אחרת בסיומו של המפגש.

 

"זה היה מפגש רוחני מלא השראה". משתתפי המפגש הנשיאותי (צילום: מקסין דובר)

 

בלובי נמשכו הבדיקות כשהקהל מגלה איפוק וסובלנות. דניאל מהקונסוליה, בחורה יעילה ונמרצת, בדקה תעודות זהות והצליבה את השמות עם אלה שברשימה. בשעה ארבע אחה"צ הגיעו אחרוני הנבדקים לאולם שבקומה השביעית, כחמש עשרה דקות לפני הגעתו הצפוייה של הנשיא הישראלי. למעלה, בקומה השביעית, המתין לאנשים גלאי מתכות נוסף. כ-300 "ג'ואיש יאנג פרופשנאלס", שהתייצבו למפגש בהתרעה של יום, מילאו את האולם שבשורה הראשונה שלו ישבו ראשי הקונסוליה. עדו אהרוני, הקונסול הכללי, שעלה להכריז על האורח, רצה שכולם ידעו שלמרות הלו"ז הצפוף של הנשיא, היה לו חשוב לפגוש את המנהיגות היהודית הצעירה בניו-יורק. לקול מחיאות הכפיים עלה פרס לבמה, בחליפה ובעניבת תכלת. הוא שלח עיניים עייפות בקהל, בעוד שורת אנשי הביטחון שלרגלי הבמה שלחה מבטים בוחנים בפנים קפואות. לשאת נאום לא ממש היה לפרס כוח, הוא אמר שהוא הגיע לשאלות ותשובות. אחרי שהשיב על שאלות בנושא הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי והסביר שאחרי שיצאנו מעזה וקיבלנו טילים המצב יכול לחזור על עצמו גם בגדה, נשאל פרס, איך צעירים יהודים בניו-יורק יכולים לעזור להתמודד עם מסע הביקורת המתנהל נגד ישראל. פרס השיב שבשמירה על הקונטקסט של משמעות הערכים היהודיים, להיות אנשים בעלי מוסר. "אנחנו נגד עבדות, נגד פגניות, הרג, רמאות, אנחנו רוצים לשפר את חיי האחרים ולגלות אפשרויות חדשות. שאלו אותי מה היא תרומת העם היהודי לעולם, והתשובה שלי היא חוסר שביעות רצון", אמר.

 

ארי אקרמן, נכדו של המיליונר משולם ריקליס, ביקש לשאול שאלה וקיבל את המיקרופון. הוא רצה לדעת איך הוא וחבריו יכולים לעזור בחיזוק הקשר בין ארה"ב לישראל. פרס השיב שזאת טעות לערבב את הנושא הישראלי עם בעיות מקומיות בארה"ב והציע לצעירים לשמור על התמיכה בשתי המפלגות בארה"ב. הוא הזכיר שלמזלה של ישראל, היא זוכה בתמיכה מתמשכת של ארה"ב. "כצעירים", הוסיף פרס, "אני רוצה להגיד לכם, שאם מישהו יגיד לכם שהעתיד שייך לצעירים זרקו אותו מהחדר כי ההווה שייך לצעירים!"

 

"כישרון", הסביר פרס, "לא נופל מהשמים, אפשר להשיג אותו בעבודה קשה, כל אחד מכם יכול להצליח, כגודל המטרה שהציב לעצמו. אתם יודעים בדיוק מה לעשות", אמר הנשיא לקהל, "אל תהיו עצלנים, עבדו על עצמכם, אם תעשו זאת, החיים שלכם יהיו עשירים וטובים יותר. אולי לא יהיה לכם יותר כסף, אבל לשרת אומה זאת זכות גדולה. אם תחשבו תגלו את הדברים בעצמכם. שלמו את המחיר ותפסו את היום", סיים פרס את נאומו לקול תשואות הקהל הנלהב, שנעמד על הרגלים. הרב המקומי, שתפס אחריו את המקרופון הסביר שהנשיא חייב לעזוב עכשיו כדי שלא יגידו שנשיא מדינת ישראל איחר לשבת בגלל רב.