אבי קרן-צבי כמעט התייאש. הוא ניסה כמעט הכל כדי לעזור לבנו. תום התינוק אובחן כחולה בהיפוטוניה, חולשת שרירים קשה שגרמה לליקוי משמעותי בהתפתחותו והקשתה על המוטוריקה שלו. בגיל שנה תום לא הלך ואפילו לא זחל, לא הניף ידיים, לא הרים צעצועים ולא ביצע כמעט כל פעולה שקשורה בהפעלת שרירים. עד שיום אחד, בצאתו מהקליניקה שלו, פגש אבי, מטפל בחיות במקצועו, את זהבה.
בסוף יום טיפול שגרתי בחיות, רגע לפני שסגר את המרפאה, מצא אבי נקבת נחש פיתון מונחת בפתח הדלת. "היא קדחה מחום וסבלה מדלקת ריאות," הוא מספר. "הבנתי שהיא סבלה מתנאי מחיה לא נכונים. ריחמתי עליה והחלטתי להביא אותה הביתה לטיפול, לנסות להציל אותה. היא לא ארסית ולא פוגענית, אז מה כבר יכול להיות".
בדיעבד התברר שזהבה, הכינוי שהודבק לנחשה, הייתה שייכת למשפחה שרכשה אותה כשעשוע עבור בנה, וכשגילו שהיא לא מתפקדת זרקו אותה. אבל גם אבי לא יכול היה לדמיין מה תחולל הנחשה בביתו שלו.
תום היה בן שנה וחודשיים, והבעיות ההתפתחויות שמהן סבל הקשו עליו לתפקד. בניסיון לטפל במחלה פנו הוריו למכון להתפתחות הילד והחלו בטיפולי פיזיותרפיה מסיביים שמטרתם להניע ולחזק את השרירים. גם בבית ניסו להפעילו, אבל תום סירב לשתף פעולה.
"זה היה סיוט. חיפשנו עוד ועוד דרכים לתחזק אותו. ניסינו לגרות אותו באמצעות כדורים רעשניים, בובות, טיפוס על סולמות, מה לא. אבל שום דבר לא עזר, שום דבר לא שיכנע אותו להתקדם, ולו קצת, לכיוון שלנו. הילד כמעט בן שנה, אמור לזחול, וכלום," אומר אבי. "עברנו חודשים של ייסורים, זו מחלה שלא נרפאים ממנה".
כל זה השתנה ברגע שזהבה, נחשה באורך מטר בצבעי שחור-חום-צהוב, נכנסה לתמונה. ההתפתלויות שלה בסלון הבית שינו משהו אצל הפעוט. האב ואפילו אמו הווטרינרית של תום, שכבר פגשה נחש או שניים בחייה, הופתעו נוכח האינטראקציה שנוצרה בין התינוק לזוחלת. "תום מיד הגיב אליה," מספר אבי. "מרגע לרגע הוא החל לגלות בה עניין מוגבר, ניסה לתפוס אותה וכל הזמן רצה לנגוע בה. ראיתי שמתחיל כאן משהו לא רגיל".
הוא לא פחד?
"תמיד הסתובבו בעלי חיים בבית - כלבים, חתולים, חרדונים - הכל חוץ מנחשים. ועדיין, התפלאתי לראות את הקשר שנוצר בין תום לבין זהבה. בהתחלה לא ידעתי איך לאכול את זה. בדרך כלל ילדים נמשכים לדברים פרוותיים קופצניים, אבל למרבה הפלא תום לא נבהל, להפך, הוא התרגש ודי מהר נוצר בינו לנחשה, מסוג פיתון מרושת, קשר מיוחד".
עד מהרה התחיל תום לזחול לכיוון הנחשה, והאב הבין שמסתמן שינוי. "נתתי לו להחזיק אותה במקום הכדורים ויתר המשחקים שבהם השתמשנו כדי לעורר אותו לתנועה. זה הפך למשחק. הוא תפס אותה, שיחרר אותה ושוב ניסה לתפוס אותה. היא זחלה ברחבי הבית ותום בעקבותיה. זה היה בהחלט מראה לא שגרתי. לא האמנתי שזה קורה. הנחשה שכנה בכלוב לנחשים שהצבנו בפינה בסלון, ומפעם לפעם הייתי משחרר אותה. בשנה שבה שהתה הנחשה איתנו בבית הם לא נפרדו לרגע, הם אפילו התרחצו ביחד".
להתרחץ עם נחש?
"כשאת רגילה לבעלי חיים זה לא עניין. יש לנו ג'קוזי גדול שמילאתי במים, הכנסתי לתוכו את הנחשה כדי שתתרענן, וכמה דקות אחרי כן מצאתי את תום שוחה לידה עם ברבורי הצעצוע שלו. הנחשה דירבנה את תום לבצע פעולות זחילה וחיזקה את שרירי גופו. בזכותה הוא הצליח להדביק את כל הפערים ההתפתחותיים שהיו לו".
איך המפגש איתה שינה את פעולות השרירים שלו?
"זה לא שינה לגמרי, אבל זה מאוד עזר. עד שהיא הופיעה נאבקנו שהוא רק יזיז משהו. ומאז הוא התחיל להתנועע ולהניע את השרירים. תחילה זה חיזק את חגורת הכתפים, כי הוא היה צריך לזחול יותר, אחר כך את הידיים. היום הוא מניע את השרירים בקלות, והכל בזכות זהבה." תרפיה בחיות היא אמנם כלי מקובל, אבל לרוב לא כוללת נחשים. "אבל כאן, בגלל פעולת הזחילה, השימוש בנחש היה אופטימלי," מסביר אבי.
החיבור שנוצר תרם גם לזהבה, שהגיעה גוססת לבית משפחת קרן-צבי. אחרי טיפולם המסור היא צמחה לממדים אימתניים, והיום אורכה כמעט שישה מטרים. כשהבית כבר היה קטן עליה, נאלצה המשפחה להעביר אותה לפינת החי. אבל תום, שבינתיים התחבר לנחש אחר שהביאו לו הביתה - לא ויתר על ידידתו כל כך בקלות, והוא מבקר אותה תכופות במשכנה החדש.
מי שרוצה להתרשם מקרוב מזהבה מוזמן להגיע לפסטיבל חיות הג'ונגל, עולמם של החרקים והזוחלים. היום: 22:00-10:00, מחר עד .16:00 מחיר: 88 שקל. המרכז לחיות אקזוטיות, בית חיל האוויר, ז'בוטינסקי ,15 הרצליה .