
ללא כותרת, דורית ברק, אקריליק על קנבס, 2008, מתוך הסידרה "הרחק מן ההמון הסוער"
הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה, אָמְרָה סַפְּפוֹ, הוּא מִי שֶׁאוֹהֲבִים.
לֹא, סַפְּפוֹ, אֲנִי אוֹמֵר, מִי שֶׁאוֹהֲבִים לֹא יִהְיֶה יָפֶה
כָּל עוֹד קַבְּלָן אוֹ תַּאֲגִיד אוֹ חֶבְרַת כֹּחַ אָדָם מוֹצְצִים אֶת דָּמוֹ -
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁקֶל לְשָׁעָה אֵין עָתִיד לַיֹּפִי.
תְּנִי לִי לְהוֹצִיא לָךְ מֵהָרֹאשׁ אֶת הֶחָרָא שֶׁהֶאֱכִילוּ אוֹתָךְ.
אַנַקְטוֹרִיָּה לֹא תִּהְיֶה יָפָה אִם תֵּאָלֵץ לַעֲבֹד בְּמִשְׂרַד לִוּוּי,
אַטִיס לֹא תִּקְלַע זֵרִים אִם הַמִּפְעָל יְפֹרַק וְיָעֳבַר לְקָהִיר.
לָכֵן הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה, הַתְּנַאי לַיֹּפִי, הוּא מִלְחֶמֶת הַמַּעֲמָדוֹת.
צָדַקְתְּ, לֹא פָּרָשִׁים אוֹ צָבָא חָמוּשׁ, לֹא סְפִינוֹת,
אַךְ כְּשֶׁיִּגְבְּרוּ אַחְוַת הָעוֹבְדִים, הַשִּׁתּוּף, הַשִּׁוְיוֹן
אוֹ אָז הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יִתְנַשְּׁקוּ בְּעֵינֵי אֲהוּבָתִי.
לָכֵן גַּם לֹא בְּקֶרֶב הַסּוֹפְרִים, לֹא בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, לֹא בַּקּוֹנְצֶרְט
תִּמְצְאִי הַיּוֹם אֶת הַיֹּפִי, אֶלָּא בָּאִגּוּד הַמִּקְצוֹעִי –
פּוֹעֲלֵי הַזֶּבֶל, מַשָּׂאִיּוֹת הַזֶּבֶל, סַפְּפוֹ, הֵם הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה.
(מתוך "פוליטיקה", אבן חושן, 1999).
השיר הופיע ב"אדומה" – אנתולוגיית שירה מעמדית.