קברי האנדרטה הריקים

"לרגע אני נזכרת ב'השעור בגרמנית'/ חולפות על יד פסל של שרידי אדם/ מתרוצצות ומתישבות על קברי/ האנדרטה הריקים/ נכנסות לקרון". שירים ליום השואה מאת גליה אבן-חן

נופש עם ביתי בברלין

אוֹכְלוֹת בְּמִסְעֲדוֹת שְׁוַאיְן מֶדַלְיוֹן*

תְּמוּנוֹתָיו שֶׁל אוֹטוֹ דִיקְס

צוֹחֲקוֹת אֵלֵינוּ בְּהוּמוֹר.

פִּסְלוֹ שֶׁל מַאקְס אֶרְנְסְט

מַרְכִּין רֹאשׁ.

לְרֶגַע אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּ"הַשִּׁעוּר בְּגֶרְמָנִית"

חוֹלְפוֹת עַל-יַד פֶּסֶל שֶׁל שְׂרִידֵי אָדָם

מִתְרוֹצְצוֹת וּמִתְיַשְּׁבוֹת עַל קִבְרֵי

הָאַנְדַּרְטָה הָרֵיקִים.

נִכְנָסוֹת לְקָרוֹן שֶׁנָּסַע לְאוֹשְוִיץ

וּמְדַלְּגוֹת מִמֶּנּוּ הַחוּצָה.

אֲנַחְנוּ חוֹזְרוֹת בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה.

בִּתִּי שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי:

"אִמָּא אֵיך זֶה שֶׁהַיּוֹם

יוֹם הַשּׁוֹאָה וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא עֲצוּבָה?"

 

* שואין מדליון- פרגית חזיר.

 

הריסות בברלין בשלהי המלחמה (צילום: GettyImages)

 

קוגל בשר בברלין

הַקּוּגְל בָּשָׂר שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת

בַּמּוּזֵאוֹן הַטֶּכְנִי בְּבֶּרְלִין

מַבְחִיל מַגְעִיל וְלֹא אָנִין

הוּא מְלֻוֶּה בְּתַפּוּחַ-אֲדָמָה

טָבוּל בְּרֹטֶב מַיוֹנֶז

מָנָה שֶׁל עַם אַכְזָר לוֹעֵז.

אֲנִי רְעֵבָה, אֲנִי בּוֹלַעַת

כַּדּוּר תָּפֵל אוּלַי מַרְעִיל

בָּשָׂר לְגַמְרֵי לֹא אָכִיל.

אוּלַי אָכַלְתִּי בֶּן-אָדָם?

לֹא יִתָּכֵן זֹאת לֹא מַרְשִׁים

רַק בַּסֶּרֶט "דֶלִיקָטֶסִים"

אוֹכְלִים אָדָם וְנֶהֶנִים.

הִיטְלֶר, גֵבֶּלְס, אַיְכְמַן

כָּאן בְּבֶּרְלִין.

אִם כָּךְ נִתָּן לְכָל דָּבָר

לְהַאֲמִין.

 

גליה אבן-חן נולדה ב-1966 באשדוד וחיה בתל אביב. ספר שיריה השני, "אישה מטורפת", יצא בהוצאת "ספרא".