מדובר במדיניות ארוכת שנים של הממשל האמריקני, לפיה יש להימנע מקביעות הנוגעות למעמד הקבע של ירושלים, כל עוד הנושא לא הוכרע במשא ומתן בין ישראל והפלסטינים.
אילו נולד זיבוטופסקי בתל אביב, לא הייתה למחלקת המדינה כל מניעה לציין בדרכון שהוא נולד בישראל בהתאם למנהגה לכתוב את שם המדינה שבה נולד האזרח. אולם ארה"ב אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל ולכן שגרירות ארה"ב ממוקמת אף היא בתל-אביב ולא בירושלים, כנהוג בהיותה בירת ישראל.
ב-1995 קבע הקונגרס, שהיה אז בשליטת הרפובליקנים, שארה"ב חייבת להכיר בירושלים כבירת ישראל. הנשיא בוש הבן חתם על החוק החדש ב-2002, אבל אפילו הוא נמנע בתקופת נשיאותו להעביר את השגרירות האמריקנית ולממש הלכה למעשה את החוק.
בני הזוג זיבוטופסקי פתחו במאבק משפטי שנמשך כמעט תשע שנים נגד מחלקת המדינה האמריקנית, במטרה להורות לה לרשום את מנחם הקטן כמי שנולד בישראל. הם טוענים כי החוק שנחקק בקונגרס האמריקני, המכיר בירושלים כבירה, מאפשר לציין בדרכון שמנחם נולד בישראל.
מדובר על פניו בהחלטה טכנית, אך מאחוריה מתנהל מאבק מדיני. בית המשפט הפדרלי דחה בעבר את העתירה של בני הזוג בנימוק שהכרה פוליטית היא בסמכותו הבלעדית של הממשל. מנגד, קבע בית המשפט לערעורים כי זכותו של מנחם שדרכונו יישא את שמה של ישראל, המדינה שבה נולד.
הדיון המשפטי יגיע היום לתחנתו הסופית, כבית המשפט העליון בוושינגטון יחליט האם לדון בעתירה.