חמשת העובדים הם נסרין חורי ויוסף חסקל, לשעבר מנהלי תחנת ההסגר בחיפה, ברטה שוום וראיסה פרברוב ששימשו מפקחות בתחנות חיפה ואשדוד, ודורית ניצן קלוסקי, שהייתה מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות והייתה אחראית, בין היתר, על המפקחים בתחנות ההסגר.
בעקבות תקלה קטלנית בתהליך הייצור של תחליף החלב הצמחי לתינוקות מתו שלושה תינוקות, ועשרות נוספים נפגעו. בעקבות הסדר הטיעון עם חמשת העובדים, הופרד משפטם מזה של שלושת הנאשמים האחרים בפרשה, בכירים ב"רמדיה", שההליך בעניינם עדיין מתנהל.
נציגי פרקליטות מחוז מרכז, עורכי הדין אור ממון ואורי רינצקי, ביקשו מבית המשפט לקבל את הסדר הטיעון בשלב הטיעונים לעונש. לטענתם, העובדים "סברו שביצעו עבודתם נאמנה, הם הפנימו. איתרע מזלם להיות בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון. מדובר בעבירה התנהגותית ולא תוצאתית".
הם טענו כי בעקבות הפרשה שונו הנהלים בנושא על-ידי משרד הבריאות. "לחמשת העובדים לא מיוחסת התוצאה של המעשה אלא ליקויים מערכתיים במשרד הבריאות, ומצב זה תוקן". התובעים הוסיפו כי עסקת הטיעון הוצגה בפני משפחות נפגעי רמדיה, אך תגובתן אינה אחידה בנושא.
לדברי עו"ד ברטל, "אני לא חושב שצריך לקרוא למקרה הזה אסון רמדיה, אותו אסון שקרה למשפחות התינוקות. המשפט לא מביא מזור ומרפא למשפחות. אין צורך בהרשעה".
ברטל הוסיף כי היצרן הוא זה שהיה צריך להבטיח את בטיחות המזון. "מעגל הביטחון הוא המעגל של היצרן. צריך לסמוך על היצרן. השוק והציבור כבר הענישו את רמדיה". ברטל מוסיף ואומר כי לא ניתן, באופן קבוע, לבדוק את הסיכונים שבהכנסת מזון לארץ ואיזה מזון גורם לסיכון, והבדיקות שנעשות הן מדגמיות.
השופטת ליה לב-און תצטרך כעת, לאחר שלב הטיעונים לעונש, להחליט האם היא מקבלת את עסקת הטיעון ולא מרשיעה את החמישה, וכן איזה עונש היא מטילה עליהם. לפי החוק, השופטת לא מחויבת לקבל את עסקת הטיעון, לא את נושא אי ההרשעה ולא את נושא העונש שסוכם בין הצדדים.