כשהיינו קטנים, ימי חמישי בערב היו מוקדשים באופן טוטאלי למשחקים של מכבי תל אביב במסגרת גביע אירופה. אני זוכרת שאמא שלי הייתה מכינה כיבוד מיוחד, בשיאו של החורף היה גם סחלב חם, והעוגה שנאפתה לקראת שבת חוסלה כמעט כליל כבר בזמן המשחק. זכור לי שהמשחקים של מכבי תל אביב היו אירוע טלוויזיוני משפחתי שאותו אי אפשר היה להחמיץ. באותם ימים גיליתי ידענות מדהימה בכל הקשור לשמותיהם של השחקנים, תפקידם ומצבה של הקבוצה בליגה.
כמו בכל דבר שמשתנה בחיים, גם כאן אני תוהה האם זו אני שהשתנתי או אולי הדבר עצמו? וגם כאן התשובה היא שככל הנראה זהו שילוב של השניים. כיום, אני בקושי מכירה שם של אחד משחקני מכבי תל אביב, אין לי מושג לגבי מצבה בליגה האירופאית וימי חמישי בערב מוקדשים לכל דבר אחר מלבד צפייה במשחק כדורסל בטלוויזיה.
בתחילתו של שבוע זה החצי הצהיר בפני שביום שישי הקרוב אנחנו נפגשים עם בני משפחה נוספים כדי לצפות יחד במשחק הראשון של הפיינל פור. ההצהרה הזו החזירה אותי הרבה שנים אחורה, לצפייה המשותפת במשחקי הקבוצה. האמת היא שאפילו הצלחתי קצת להתלהב, אבל זה רק בגלל שעכשיו עניין אותי דבר אחר - איזה כיבוד כדאי להכין למשחק של פיינל פור? כיוון שמדובר במשהו שאוכלים תוך כדי בהייה במסך, זה צריך להיות משהו קליל, לא כזה פורמאלי שדורש צלחת סכין ומזלג, רצוי משהו שאפשר ל"נגב איתו", ולעזור לו לרדת עם כוס בירה. פרצל ביתי, רך וטעים ענה בקלות על כל הקטגוריות.

רכים וטעימים - פרצלס (צילומים: חן שוקרון)
למי שאולי לא מכיר, פרצל הוא מעין גרסא של בייגלה, לא של הכעך הקטן והמלוח, אלא דומה יותר לבייגלה של התחנה המרכזית, כזה שדבוק לו גוש מלח בצידו, רק שהפרצל הרבה יותר עשיר ורך, ואחרי שאוכלים אותו קשה מאוד לחזור לגרסת הבייגלה שובר השיניים המקורית. מוצאו של הפרצל ככל הנראה בגרמניה ושמו הוא תוצאה של שיבוש המילה הלטינית bracellus - צמיד. בעברית עדיין לא ניתן לו שם ייחודי, כזה שיבחין אותו משאר עמיתיו הבייגלכים.
ההכנה שלו לא יותר מידי קשה, ואפילו די פשוטה. הדבר היחיד שמסבך יחסית את העניינים הוא העובדה שאת בצק הפרצל מבשלים לפניי האפייה בישול קצר במים עם כמות גדולה של סודה לשתייה. זה עשוי להראות קצת בלגן בהתחלה, אבל אחרי שתופסים את הפרינציפ, זה הופך פשוט וקל ואפשר לתקתק פרצלים במהירות ובקלות. כדי לפשט את התהליך אפשר לפצל את ההכנה לכמה שלבים קצרים ופשוטים, מה שהופך את תהליך ההכנה לידידותי ופשוט עוד יותר. כל הטיפים - מיד.
מתחילים בהכנה של בצק שמרים עשיר ורך. מתפיחים את הבצק במקום חמים למשך כשעה-שעה וחצי עד שהוא מכפיל את נפחו. אחרי שהבצק תפח, מחלקים אותו ל-8 חלקים שווים. במקביל מחממים את התנור לחום גבוה (220 מעלות) ומרתיחים סיר גדול עם מים והרבה סודה לשתייה. יוצרים מכל כדור בצק חבל דק וארוך מאוד, את החבל מסדרים בצורת U ומצליבים את 2 הקצוות כלפי מטה. כדי לקבל את צורת הפרצל, מצליבים אותם שוב, ומצמידים את הקצוות היטב לבצק על מנת שלא ייפתחו במהלך הבישול או האפייה. את הפרצלס ה"מבושלים" מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה.

מבשלים קצת במים ומעבירים לתבנית (צילום: חן שוקרון)
אם המים עם תמיסת הסודה לשתייה כבר רותחים ומבעבעים ניתן להתחיל לבשל את הפרצלס. מדובר בבישול קצר מאוד של לא יותר מאשר 1/2 דקה לכל פרצל. "זורקים" בעדינות את הפרצל למים המבעבעים, ממתינים שהוא יצוף מעל פני המים ויתפח קלות, ובעזרת תרווד מוציאים אותו מהמים, נותנים לשארית המים לטפטף חזרה לסיר ומניחים את הבצק בעדינות בתבנית אפייה אחרת מרופדת בנייר אפייה משומן.
את הפרצלס המבושלים מברישים בביצה טרופה עם מעט מים, ובוזקים עליו מעט מלח גס, אופים אפייה קצרה של כ-10 דקות, עד שהפרצלס מזהיבים, וזהו יש פרצלס רכים, טעימים ונפלאים.

ביצה ומלח גס ולתנור (צילום: חן שוקרון)
ישנה אופציה נוספת שמיועדת בעיקר למי שאין סבלנות לעיצוב מדויק של הפרצלס (אע"פ שזה באמת קל ופשוט), או למי שמעוניין ליצור אשליה של כמות גדולה. האופציה הזו היא ליצור "פרצלס ביס". איך עושים זאת? פשוט וקל - את אותו חבל בצק פורסים לחתיכות קטנות באורך של כ-2.5 ס"מ
וממשיכים ביתר פעולות ההכנה כרגיל.

וכך נראים "פרצלס ביס" מוכנים (צילום: חן שוקרון)
אני מודה שבאופן אישי פחות אהבתי את הגרסא הזו. חסר לי בה ה"רך" הטעים והמפנק שיש בפרצלס הסטנדרטיים, אבל גם אופציה כזו קיימת, והיא עשויה להיות אופציה טובה.
טיפים שיעשו לכם את הפרצלס מוצלחים יותר:
בזמן שעובדים על עיצוב הצורה של כל פרצל, מומלץ לשמור את יתר חלקי הבצק כשהם מכוסים, על מנת למנוע התייבשות של הבצק.
יאללה מכבי!
המרכיבים (ל-8 פרצלס גדולים):
1/2 4 כוסות (630 גרם) קמח
2 כפות (30 גרם) סוכר חום בהיר
1/2 2 כפיות (15 גרם) מלח
1/4 2 כפיות (10 גרם) שמרים יבשים
70 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
1/2 1 כוסות (360 מ"ל) מים פושרים
לבישול:
3 ליטר מים
4 חבילות (200 גרם) אבקת סודה לשתייה
לציפוי:
1 ביצה טרופה יחד עם כף מים
מלח גס
אופן ההכנה:

פרצל לכל הזדמנות (צילום: חן שוקרון)