הכיס הנדיב: הכל בפיתה

במקום לחכות שהקבב יהיה מוכן, ממלאים את הפיתה מראש בתערובת הבשר ואז צולים על האש. מיכל וקסמן מציגה סטארט-אפ שכדאי לאמץ ביום העצמאות, ויפה פיתה אחת קודם

מבחינת האיש שלי אין כמעט אוכל שאי אפשר או לא כדאי לשים בפיתה. לא במקרה הוא מהוגי ומובילי טרנד הפיתות שמשתלט על העיר ומאיים להפוך מהבשורה המנחמת של החורף לפתרון הבזק של הקיץ. בכל שעה ביום תהיה פסגת חלומותיו (והוא יודע לחלום!) מנה של שווארמה נוטפת טחינה, עדיף "שמש" או הלן הלבנונית מלונדון. עוד כף גדושה של חריף כלשהו והוא מסודר. כי מה כבר יכול להיות רע במעטפת בצק רכה, עבה וריחנית שנפתחת לכיס שיכול להכיל ולהכיל, לחבק, לרפד ולהגיש כל ביס לפה כמו מתנה ארוזה היטב? כשקרא בעיתון יום אחד על מקום בנצרת שמתמחה בקבבים דחוסים בתוך פיתה וצלויים יחד איתה על האש, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהניסוי יקרום עור וגידים גם על המנגל הביתי.

 

המטבח שלי הוא טריטוריה בלתי דמוקרטית בעליל. כולם מוזמנים להתארח, להתעניין, לדחוף אצבעות רעבות אל תוך הסירים. אבל הרשות המחוקקת וגם המבצעת - אחת היא. אני. על הגריל לעומת זאת - הוא המאסטרו. מאוד פטריארכלי, אפשר לומר אפילו שוביניסטי, אני יודעת. אבל בצליית בשר באמת שאין שני לו, ואני מצידי מפנה בשמחה את המקום ליד האש, מפקידה בידיו את המלקחיים וחוזרת למטבח.

 

מערבבת בשר טלה ריחני עם פטרוזיליה, בצל, שום, שמן זית וקורט קינמון לבישום. מקבבת לקבבים קטנים, דוחסת אותם נאים לפיתה ומעבירה לצלייה. קוצצת ירקות לסלט קטן ומתובל, מערבבת טחינה בסמיכות מתונה. מרסקת פלפל חריף עם שום ושמן זית. הכל מוכן. הפיתה הצלויה, קראנצ'ית מבחוץ, ספוגה מיצי קבב עסיסי מבפנים, מלאה בכל טוב של סלטים ונשאבת אל הפה בביסים גדולים, מלאי טעם, עם טפטופי טחינה מכל זווית. סטארט-אפ.

פיתה בלי אפליה, מקבלת את כולם באהבה (צילום: מיכל וקסמן) 

 

יום הולדתה של המדינה מצטלב פחות או יותר עם יומולדתו של האיש שלי. וכך, פעמיים כי טוב, נוצרה מסורת ארוכת שנים של על-האש חברים בערב יום העצמאות. חבורה גדולה ואהובה, מי ותיק יותר ומי פחות, כולם חובבי אוכל ושתיה בכמויות. מרימים כוסית ביד אחת ופיתה מקובבת בשנייה. בתיאבון. מזל טוב. חג שמח. אמן.

 

פיתה צלויה עם תערובת קבב טלה

אפשר להכין את המנה הזאת מתערובת קבב ביתית או לקנות תערובת מוכנה מקצב שאתם מכירים ואוהבים, למלא פיתה דשנה בבשר הנא ולצלות על הגריל או במחבת כבדה. ארוחה מצויינת בשתי דקות לכם ולילדים.

 

המרכיבים (כ-20 קבבים שימלאו 20 חצאי פיתות): 

1 ק"ג בשר טלה טחון פעם אחת עם הרבה שומן

1 צרור קטן של פטרוזליה קצוצה קטן

2 שיני שום קצוצות קטן מאוד

1 בצל קצוץ קטן מאוד

1/2 כפית מלח גס

קורט פלפל שחור גרוס טרי

1/4 כפית קינמון

1 כף שמן זית

10 פיתות חצויות

רגע לפני המנגל (צילום: מיכל וקסמן) 

 

אופן ההכנה:

1. בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים. הדרך היחידה להבטיח שתתקבל תערובת מתובלת באופן אחיד היא ללוש ולערבב אותה בעזרת הידיים. כשהתערובת אחידה יוצרים ממנה קציצות פחוסות, לא גדולות. מכניסים כל קציצה לתוך חצי פיתה ומשטחים כך שהבשר הנא ימלא את כל חלל הפיתה.
2. מחממים היטב את הגריל או מחבת כבדה מברזל. משמנים מעט בשמן זית. מניחים את הפיתות עם הקבב הנא על הגריל וצולים עד שהפיתה משחימה אבל לא נשרפת. הופכים את הפיתות וצולים עד להשחמה גם מהצד השני. הקבב נשאר עסיסי מאוד ומיצי הצלייה שלו נספגים בפיתה.
3. מורידים מהאש. מחזיקים במפית נייר. ממלאים בטחינה, פלפלים חריפים מרוסקים וסלט ערבי או סלט של קוביות עגבנייה, נענע ופלפל חריף. אוכלים בביסים גדולים, נוטפי טחינה וחולמים כבר על המנה הבאה.

עוד טחינה? (צילום: מיכל וקסמן)

 

קבב בקר בתיבול אסייתי

המרכיבים (כ-30 קבבים קטנים): 

1 ק"ג בשר בקר טחון פעם אחת, עם שומן כמו להמבורגר (צוואר ושפונדרה למשל)

1 בצל בינוני קצוץ הכי קטן שאפשר (לא במעבד מזון)

1 שן שום קצוצה קטן

1 צרור קטן של כוסברה קצוץ קטן

1 צ'ילי אדום חריף (או יותר, אם אוהבים ממש חריף) קצוץ קטן

2 ס"מ שרש גי'נג'ר טרי, מקולף וקצוץ קטן מאוד

1 כף שמן שומשום

1 כף שמן זית

2 כפות סויה

1 כפית מלח גס

קורט נדיב של פלפל שחור טחון טרי

מתכונן לנפנוף (צילום: מיכל וקסמן)

 

אופן ההכנה: 

1. שמים את הבשר בקערה גדולה. מוסיפים את כל החומרים ולשים היטב בעזרת הידיים כדי להבטיח קבלתה של תערובת אחידה שכל ביס בה נושא את בתוכו את כל טעמי התיבול. כשהתערובת אחידה יוצרים ממנה קציצות פחוסות, לא גדולות. חשוב להדק היטב את הקציצות בידיים על מנת שלא יתפרקו בצלייה.
2. מחממים היטב את הגריל או מחבת כבדה מברזל. משמנים מעט בשמן זית וצולים עד להשחמה משני הצדדים. מניחים את הקבב על הגריל או המחבת ומחכים בסבלנות שהצד הפונה כלפי האש ייצלה וייפרד בקלות מהרשת או מהמחבת. לא מנסים להפריד אותו לפני שנצלה ונסגר, כדי שלא יידבק ויתפרק הקבב. הופכים וצולים גם את הצד שני. לא כדאי לצלות יותר מדי כדי שלא יתייבש וישאר אדום ועסיסי מבפנים, או כמו שאומרת הקרניבורית הקטנה שלי: " שלא יהיה אפור אבא!".

חריף על האש (צילום: מיכל וקסמן) 

 

• לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"