ההיפנוזה היא מצב שבו אדם מכוון את הקשב והריכוז שלו פנימה כדי לשפר את התקשורת בין המוח לגוף ולהביא לשינוי גופני או נפשי. כל מצב שבו אנו מרוכזים מאוד במשהו (ספר, סרט) ומתעלמים מכל גירוי חיצוני או פנימי, הוא בעל מאפיינים של מצב היפנוטי.
במקומות שבהם ההיפנוזה נחשבת ככלי טיפול לגיטימי ורווח, למשל באירופה ובארצות הברית, יותר אנשים מאמינים בה, ולכן גם יותר אנשים יכולים להפיק ממנה תועלת.
בתחילת דרכה טיפלה ההיפנוזה במחלות פסיכוסומטיות (אולקוס, מעי רגיז, כאב ראש, הרטבה לילית, לחץ דם, אלרגיות ועוד). בהמשך נוספו להתוויות שלה גם הלם קרב, הפרעות חרדה, פוביות, פחד טיסה, הפרעות אכילה, תלישת שיער וכו'.
ההיפנוזה הוכחה מחקרית כיעילה לטיפול בכאב חריף וכרוני בכלל ושל חולי סרטן בפרט. בכך היא יעילה יותר מיוגה, מדיטציה, דמיון מודרך, רייקי ופלצבו.
במחקרים שהשתמשו ב-MRI נמצא שהיפנוזה משפיעה על פעילות המוח. כך, אנשים במצב היפנוטי נוטים פחות לסבול מכאב.
בניגוד לצפוי, דווקא חולי שליטה מסתדרים מצוין עם היפנוזה, כיוון שבניגוד למה שמקובל להאמין, האדם לא מאבד שליטה אלא מקבל שליטה על יותר תהליכים בגופו ובנפשו.
כולם יכולים להתהפנט, אבל לא כולם באותה מידה של הצלחה. 10% מן האוכלוסייה מוכשרים במיוחד להיפנוט ו-5% יתקשו מאוד להיכנס למצב היפנוטי. יש מבחנים פשוטים יחסית, המאפשרים להעריך עד כמה אדם נגיש להיפנוט. תכונות אישיוּת שמעידות על סיכוי גבוה יותר להיפנוט הן: רגישות אמוציונלית גבוהה ויכולת לאמפטיה. הגיל שבו היכולת להתהפנט גבוהה ביותר הוא 11.
השימוש הראשון בטיפול היפנוטי בעולם המערבי היה בטקסי גירוש השטן שערכו כמרים קתולים לחולי אפילפסיה ולחולים הסובלים מ"דיבוק".
הוכח שנבדקים מהופנטים שצופים בדף לבן אך מקבלים הוראה היפנוטית שמשכנעת אותם שמדובר בדף צבעוני, מגיבים כאילו הם באמת רואים דף צבעוני.
בסרטים ובספרים רבים מוצגת ההיפנוזה באור לא ריאליסטי כאילו המהפנט יכול לגרום למהופנט לעשות דברים שאינו רוצה בהם. בניגוד למקובל לחשוב בהיפנוזה אי אפשר לשכנע אדם לעשות דברים בניגוד לרצונו, לגלות סודות, או לעשות דבר המנוגד לתפיסת עולמו.
ייעוץ מקצועי: ד"ר איתן אברמוביץ', פסיכיאטר, יושב ראש האגודה הישראלית להיפנוזה; ד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה