הצעה צנועה לפתרון הסכסוך במזרח התיכון

None

בוריס ויאן, דן בירנבוים פורסם: 13.05.11, 10:05

ללא כותרת, דן בירנבוים, אקריליק על MDF 2010

מתוך התערוכה "חיות רעות", אוצר: גלעד מלצר.

התערוכה פותחת את הגלריה החדשה לאמנות עכשווית – בנימין. רח' צ'לנוב 28, ת"א-יפו

 

דּוֹדִי, בַּעַל מְלָאכָה מָהִיר 

הֶחְלִיט בְּיוֹם בָּהִיר

לִבְנוֹת פִּצְצַת אֲטוֹם,  

הוּא לֹא לָמַד אַף פַּעַם כְּלוּם

וְזֶה הֶשֵׂג עָצוּם 

לִלְמֹד מִיּוֹם לְיוֹם.

 

בְּבֵית מְלָאכָה קָטָן נִסְגַּר

וְחֳמָרִים אָגַר

לְאֶלֶף נִסְיוֹנוֹת,  

וּבַלֵּילוֹת אֵלֵינוּ סָר

וְדּוֹ"ח יוֹמִי מָסַר

בְּלִי לְהַשְׁמִיט אֲפִלּוּ אוֹת:

 

לִיצֹר פִּצְצַת אֲטוֹם זֶה צְחוֹק, 

עִנְיָן שֶׁכָּל תִּינוֹק 

יָכוֹל לִפְתֹּר בְּרֶגַע.  

לִבְנוֹת מַרְעֹם זֶה לֹא סִפּוּר

וְּכְבָר הַכֹּל פָּתוּר

בְּלִי שׁוּם עָמָל וָיֶגַע.

 

וְגַּם לִבְנוֹת פִּצְצַת מֵימָן

לָמַדְתִּי כְּבָר מִזְּמַן,

זֶה קַל כְּמוֹ כָּל הַיֶּתֶר;

וְרַק צָרִיךְ שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח

לְהַגְדִּיל לָהּ אֶת הַטְּוָח

שֶׁהוּא כַּיוֹם שְׁנֵי מֶטֶר.

 

מַשֶּׁהוּ שָׁם מְצַלְצֵל,

אֲנִי חַיָּב לְהִתְנַצֵּל.

 

כָּל יוֹם טָרַח וְהִתְאַמֵּץ

בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ

לְהַשְׁבִּיחַ אֶת הַדֶּגֶם. 

יָשַׁב אִתָּנוּ רַק

לִבְלֹעַ כּוֹס מָרָק, 

הָרֹאשׁ לֹא נָח לְרֶגַע.

 

וַאֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים מִלָּה

אֲפִלּוּ שֶׁבָּלַע

רַק עֶצֶם בְּלִי לְהַרְגִּישׁ; 

וּבְתֹּם הָאֲרֻחָה  

הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה 

וְכָל מִלָּה הִדְגִּישׁ:

 

כְּכָל שֶׁאֶזְדַּקֵּן

אֲנִי יוֹדֵעַ, כֵּן,

שֶׁיֵּשׁ לִי פְּגָם בַּמֹּחַ,

ואִם עוֹד נְדַיֵּק,

הַשֵׂכֶל מִתְבַּצֵּק

וּכְמוֹ דַּיְסָה נִמּוֹחַ.

 

כְבָר חֳדָשִׁים וְגַּם שָׁנִים

אֲנִי עַל הַפָּנִים

עוֹבֵד רַק עַל הַגֹּדֶל

בְּלִי לְהַקְדִּישׁ אַף רֶגַּע, כְּלוּם,

לַחֲשֹׁב עַל הַמִּקּוּם

וְדַּוְקָא שָׁמָּה הַמַּלְכֹּדֶת.

 

מַשֶּׁהוּ שָׁם מְצַלְצֵל,

אֲנִי חַיָּב לְהִתְנַצֵּל.

 

כְּשֶׁכְּבָר הַמְצָאָתוֹ בָּשְׁלָה

אָז כָּל הַמֶּמְשָׁלָה

הִגִּיעָה בְּמִשְׁלַחַת.

וְהוּא בִּקֵּשׁ סְלִיחָה מִיָּד

עַל שֶׁחַדְרוֹ הַקָּט

צָפוּף כְּמוֹ מִקְלַחַת.

 

אֲבָל כְּשֶׁנִכְנְסוּ כֻּלָּם

דּוֹדֵנוּ הֶחָכָם

אֶת הַדְּלָתוֹת סָגַר.

וּכְשֶׁהִפְעִיל אֶת הַפְּצָצָה

וְהִיא הִתְפּוֹצְצָה

מִן הַשָּׂרִים כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר.

 

הַדּוֹד לְאוֹר הַתּוֹצָאוֹת

לֹא הִתְעַצֵּב מְאֹד

וְהִתְיַצֵב בּוֹטֵחַ

בִּפְנֵי בֵּית דִּין עֶלְיוֹן,

דּוֹבֵר בְּבִטָּחוֹן

וְכָכָה הוּא פּוֹתֵחַ:

 

"זוֹ לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה,

הָיְתָה זוֹ תְּאוּנָה,

אֲנִי מַמָּשׁ בְּהֶלֶם.

אֲבָל אֱמוּנָתִי שְׁלֵמָה:

בַּסּוֹף פֹּה נִגְרְמָה

לַמְּדִינָה תּוֹעֶלֶת."

 

שָׁקְלוּ הֵיטֵב, וְהַמְּדִינָה

אֲשֶׁר גָּזְרָה דִּינָהּ

נָתְנָה לוֹ חֲנִינָה.

וְאָז נִבְחַר הוּא בְּקוֹלָהּ

שֶׁל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ

לִהְיוֹת רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה

 

מלים ולחן: בוריס ויאן

שר: סרג' רג'יאני

מצרפתית: אברהם עוז