התאונה המחרידה: "מכונית לא אמורה להיקרע"

מה גרם למכונית הפורד פוקוס של משפחת שוורץ להיקרע לשניים, ומדוע לפני התאונה סטתה הנהגת מנתיב הנסיעה לימין ולשמאל. מומחי תחבורה ובטיחות מאוחדים בדעתם - הפגיעה הקשה ברכב שגרמה לקריעתו, מעוררת חשד רב באשר למצבו לפני התאונה

מומחי בטיחות: קריעת המכונית של משפחת שוורץ אינה סבירה, ועלולה להעיד על ליקוי חמור. כוחות הצלה שהגיעו ביום חמישי לזירת התאונה שבה נהרגו ארבעה בני-משפחת שוורץ, דיווחו כי מכונית המשפחה נחתכה לשניים, כתוצאה מעוצמת הפגיעה באוטובוס. במכבי האש אמרו כי המרחק בין שני חלקי המכונית היה כ-30 מטר, ושוטרים הבהירו כי הפגיעה במכונית "לא שכיחה". בדיקה שערך היום (א') ynet עם מומחי בטיחות, מעלה כי החיתוך לשניים עלול להצביע על ליקוי חמור במכונית הפורד פוקוס שבה נסעה המשפחה.

 

• למה לא חוקרים תאונות?

 

"'קריעה' כזו של מכונית היא דבר מאוד נדיר", מסביר רפי וולמרק, לשעבר בוחן תאונות בכיר במשטרה וכיום חוקר עצמאי. "מכונית לא אמורה להיקרע כך לשניים. צריך לזכור שגם האוטובוס ספג חלק מהאנרגיה בתאונה, וזאת בניגוד למשל לעמוד חשמל או עמוד תאורה - שיכולים במקרים מסוימים 'לחתוך' מכונית לשניים. במצב תקין, המכונית אמורה להימעך או להתעקם, אבל בשום אופן לא להיקרע כך לשני חלקים".

חלקי המכונית היו מרוחקים כ-30 מטר אחד מהאחר (צילום: יאיר שגיא)

 

און יעקבסון, מדריך נהיגה מתקדמת ומומחה בטיחות, מזכיר כי פגיעה חמורה בשלדת המכונית עלולה להשפיע גם על האירועים לפני התאונה. "פגיעה קודמת בשלדה של המכונית - למשל בעקבות תאונה - ותיקון לקוי, עלולים לגרום לחוסר יציבות, ולקושי בשליטה במכונית לאחר איבוד אחיזה ראשוני. תוצאה נוספת של שלדה פגומה יכולה להיות בלאי מואץ של הצמיגים, שעלול גם-הוא לגרום לסכנה בטיחותית חמורה".

 

"סבירות גבוהה לתאונה קשה בעבר"

ויקטור עידן, שמאי רכב ותיק, מסכים עם הדברים. "התוצאה הנורמלית של תאונה כזו היא שהמכונית הייתה נמעכת בצורת בננה, ובשום אופן לא 'נגזרת' לשניים". אז מה בכל זאת יכול להביא לתוצאה הקשה והנדירה של התאונה? וולמרק אומר כי יש לחקור היטב את ההיסטוריה של המכונית. "שלדה של מכונית עשויה מחלקים רבים, וייתכן שאחד מהם - או אף כמה מהם - כבר ניזוקו בעבר בתאונה קשה".

 

עידן מוסיף: "יש סבירות גבוהה שהרכב הזה עבר תאונה אחורית קשה בעבר. יתכן שחקירה לעומק תגלה שבמהלך התיקון של הנזק, המכונית אף נחתכה לשניים ולאחר מכן חוברה מחדש". לדבריו, אם אכן יתגלה כי המכונית עברה תאונה קשה, יש לבדוק אם תיקונה נעשה בהתאם לחוק. "צריך לבחון אם לא נעשתה כאן קומבינה כלשהי", מתריע עידן. "יש מקרים שבהם מכונית נשלחת לתיקון, למרות שצריך להשבית אותה".

 

יעקבסון, כמו וולמרק ועידן, סבור כי הפגיעה החמורה במכונית עלולה להעיד על ליקוי בשלדת המכונית: "המכה שספגה המכונית מהאוטובוס, אמורה הייתה לגרום לה להסתחרר, אבל לא סביר שהיא תיחתך. במכוניות מודרניות יש מעין 'כלוב הגנה' בתא הנוסעים, שתוכנן לספוג את האנרגיה בתאונה". יעקבסון אומר כי גם אם התוצאות הטרגיות של התאונה לא היו שונות במקרה שהייתה מעורבת בה מכונית תקינה, יש לבדוק האם שלדת הפוקוס של משפחת שוורץ הייתה לקויה.

 

המלצות מבקר המדינה מעלות אבק

למרות המלצות של משרד מבקר המדינה, ועדות חקירה ממלכתיות ומומחי הבטיחות הבכירים, לא מתבצעות בישראל חקירות "עומק" אמיתיות של תאונות דרכים. החקירה היחידה היא זו שמבצעים חוקרי המשטרה, שתפקידם המוצהר הוא למצוא אשמים בתאונות דרכים. מנגד, תפקידה של חקירת עומק הוא למצוא את כל הגורמים לתאונה, ובכך למנוע את הישנותן של תאונות דומות.

 

מי שאמורה הייתה לבצע חקירות עומק של תאונות, היא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אולם, מאז הקמתה מחדש לפני כשלוש שנים, לא החלה הרשות לבצע חקירות שכאלה, בגלל בעיות משפטיות ומאבקי-כוח פנימיים בין הגופים השונים העוסקים בבטיחות. בעבר אף טענו בכירים בתחום הבטיחות כי הרשות אינה מבצעת חקירות עומק בגלל שאף אחד מהעוסקים בתחום - למשל אגף התנועה במשטרה, מע"צ ומשרד התחבורה - אינו מעוניין בגוף עצמאי שיחקור כשלים לכאורה בהתנהלותו.